מריטת עצבים רצינית עברה על שחקני מכבי חיפה בדרכם לרבע הגמר. בניגוד ל"מומחים" שדיברו על תבוסה קשה להפועל ירושלים מהליגה הלאומית, משהו נוסח ה- 0:5 מול הכח רמת גן בסיבוב הקודם, בחיפה לא שכחו את מבול ההפתעות המציף מדי שנה את יבשת אירופה במסגרת הגביע. תשאלו את יעקובו איגביני מפורטסמות` שהדהים השנה את ליברפול (0:1).

החיפנים יצטרכו לשכוח מהר את הופעת הנפל שלהם בטדי שאינו מאיר להם פנים בשנתיים האחרונות. נכון, ממולם ניצבה קבוצה שסיימה את העונה ואם היה ים ליד עיר הבירה, כבר היום היו משתכשכים במימיו. רק כבוד נותר לה והיא נלחמה עליו בכל הכלים העומדים ברשותה, וכאלה היו לה רק בכל הקשור למשחק לחימה וטאקטיקה.
כבר הוכח יותר מפעם אחת שאם רוצים להגביל את הנעת הכדור הרגילה של חיפה, צריך רק להפריע לה לשחק ולגרום למשחק הקבוצתי שלה להתפרק לרסיסים. אם גם מצליחים פה ושם לתקוף, אפשר לחולל סנסציה וירושלים לא הייתה רחוקה ממנה. אילו חדר כדור האימים ששלח מחמוד סלמן למשקוף שערו של דוידוביץ (דקה 78), ספק אם לירוקים היה הכוח לחזור למשחק ולהשוות. הם לבטח היו רואים את רבע הגמר מכורסת הטלביזיה.

אבל גם לסבתא שלי לא היו גלגלים, ומי שמחטיא הזדמנות אחת נגד חיפה נתבע לשלם מיד בריבית דריבית. התמזל מזלו של ג`ובני רוסו, אולי השחקן החלש במגרש, למצוא עצמו בעמדה אידיאלית ולנגוח את קבוצתו לשלב הבא.
מה קרה למוליכת הליגה הראשונה ? ברור שלא הוראותיו של מאמן הפועל, מישל דיין. הוא יכול לשרטט על הלוח איזה מערך שהוא רוצה, הכל תלוי בחיפה והיום שחקניה היו "תלויים" זה ליד זה.
משחקם היה מפוזר להחריד. המעבר מהגנה להתקפה הזכיר מכונית שנוסעת על טיפות הדלק האחרונות שלה. שקוף, איטי ובלתי מדויק וכמעט רוב השחקנים לקו היום במרכיבים הללו. עם כל הכבוד להתקפת ירושלים שניסתה לדגדג את חיפה, השוער ניר דוידוביץ נותר חסר תעסוקה. רק במקרה אחד נזעק להציל כדור מבעיטה חופשית ותו לא. את בעיטתו של מחמוד סלמן לא היה לו סיכוי להדוף. למזלו, המשקוף היה בעזרו. אגב, גם בגמר בין השתיים (1998) ירושלים הפחות טובה נלחמה והחטיאה וחיפה ניצחה 0:2 בהארכה.

המאמן רוני לוי ביצע שלושה שינויים בהרכב. אבישי ז`אנו החליף את איתן עזריה, אלון חרזי את אריק אג`יפור וזאקיץ` נותר על הספסל, כאשר פאבל זאבדיל הועדף על פניו. שני הראשונים לא סבלו מהטרדות, זאבדיל פתח רע והשתפר ובמחצית השניה נעלם כליל.
חברו לקישור, ג`ובני רוסו, הפגין משחק ירוד. בניגוד לתפקודו במשחקי הליגה האחרונים, הפעם הוא תופקד באגף ימין ונשמר היטב על ידי יוגב שמעון. עד להבקעת השער ג`ובני שוטט במגרש עם תפוקה אפסית. בעשר הדקות האחרונות, כשהוסט למרכז המגרש כבר ראינו שחקן שונה. לעידן טל היו עליות ומורדות במשחקו, אם כי את המלחמה והמאמץ השקיע בכל תשעים הדקות. עכשיו גם יהיה לו זמן לנוח כי בשבת הבאה, מול סכנין, הוא ינוח בגלל "צהבת".
גם אליניב ברדה ויניב קטן ניהלו ביניהם דו-קרב פרטי מי יהיה חלש יותר. הנחמה הקטנה: אין מנצח. שניהם היו גרועים וכלל לא איימו על שער היריב, שלא לדבר על תכנון התקפות.
היחידים שהניחו את הדעת היו אריק בנאדו ( צהוב מיותר שישביתו בעוד שבועיים נגד בית"ר ירושלים) ואדורם קייסי שתמך שוב ושוב באין התקפה עד שחמש דקות לסיום בא על שכרו בבישול נהדר לרוסו.

ירושלים חיה באשלייה שאפשר לנצח את חיפה, והיום אפשר היה. לא היו לה כלים מיוחדים להפתיע את הגנת הברזל הירוקה. בדרך כלל שהה ברחבת חיפה רק חלוץ אחד (שי אהרן) וכל השאר ניסו לעזור להגנתם המצטופפת.
שוערה, שחר שמש, הציל מספר שערים בטוחים ולשיאו הגיע בהדיפת בעיטת עונשין מרגלי ואליד באדיר חסר הביטחון. השחקן שצד את העין בשורות ה"אדומים" היה מחמוד סלמן כשגם רם סטי, דן רומן, סלמן עמר וולנטין תאודוריקה הפגינו רמה מעל הממוצע בליגת המשנה.
למרות שירושלים שיבשה לחלוטין את משחקם של חיפה וגרמה לשחקן מנוסה כמרקוס אלבס לאבד כדורים רבים, היא כמעט ולא הגיעה למצבי הבקעה. בפעם היחידה זה קרה בדקה ה- 43 כשרוסו נגע בכדור בידו, טווח של 17 מ` ודן רומן שיגר פגז שאילץ את דוידוביץ לגלות עירנות ולהדוף את הסכנה.
קודם לכן, בדקה ה- 13 יניב קטן עבר על פני שלושה שחקנים ואת בעיטתו הסיט מוטי מנחם לקרן. מצב נהדר הכין רוסו לאלבס (31) כשהשניים, בהתקפה מתפרצת, הפתיעו את ההגנה הירושלמית. הברזילאי ניצב בעמדה נוחה, ברדה התחנן לכדור, אבל אלבס בעט לשום מקום.

בתוך שתי דקות איים (33-35) זאבדיל על שערו של שמש שהדף באומץ. לראשונה, בנאדו מסר לברדה שהסיט לצ`כי וזה השתחרר ממוטי מנחם ושלח כדור מאיים אליו זינק שמש והדף. אחר כך הערים על יוגב ובעט בשמאל ושוב שמש האיר בטדי.
במחצית השניה חיפה גייסה את כל כוחותיה הדלים היום ויצאה למתקפות שקופות. בדקה ה- 56 התקפה משולבת בסיומה קייסי בועט כדור מתוחכם לשער ירושלים ושמש מציל בקושי מקו השער בהדיפה מקרית. כעבור ארבע דקות עוד עימות בין השניים וגם הפעם ידו של השוער על העליונה.
ואז הגיעה הדקה בה כל ירושלים עצרה את נשימתה. סלמן עמר הגביה מימין, אחיו מחמוד הסתובב ובלי לאותת שלח בעיטה נהדרת אל בין חיבורי הקורות. שער ? לא ! דוידוביץ ליווה במבטו את הכדור במעופו אבל " מפגש הקורות" לא נכנע.

עבור חיפה זה כבר היה יותר מדי. ברדה וקטן ניסו לשנות ומי שהצליח היה רוסו. באדיר (85) שלח מסירת עומק גבוהה לקייסי, הגבהה למרכז הרחבה, ג`ובני לא נשמר ונגח לפינה הימנית- 0:1 לחיפה.
בדקת הסיום הזדמנות לחיפה להשוות את התוצאה לאזור החיוג ירושלים ( אפס שתיים). עידן טל פרץ לרחבה, מוטי מנחם תפסו בחולצה והשופט משה בוחבוט שניצב מטר ליד הארוע שרק לפנדל.
עידן טל וויתר על הכבוד והעניק אותו לוואליד באדיר שכבר לא ראה דשא זמן רב. רצו להחזיר לו את הביטחון. ריצה קלה, בעיטה לפינה ושחר שמש זינק והדף. אין מזל לבאדיר. גם לא בבעיטה נוספת לשער, בתוספת הזמן, כשמטווח קצר נהדפה ועל הכדור השתלט זאקיץ` שכבש אלא ששערו נפסל בגלל נבדל.
שריקת הסיום ו" מי שלא קופץ- אדום". לירושלים לא הייתה סיבה לקפוץ.

הרכב הפועל ירושלים: שחר שמש, סלמן עמר, מוטי אוחיון, דודו דהאן, יוגב שמעון, ולנטין תיאודוריקה ( הוחלף ע"י שלומי משה בדקה 88), רם סטי ( הוחלף ע"י מוסא סלמן בדקה 64), דן רומן, מחמוד סלמן, מוטי מנחם, שי אהרן ( הוחלף ע"י אסף עזו בדקה 69).