התמונות באדיבות רויטרס

כמעט ודאי שהיום בלילה ייפגשו במקום כלשהו, אוהד של קוומברטאון הוולשית ואוהד של מנצ`סטר יונייטד. בין השניים עלול להתפתח ויכוח איזו "קבוצה טובה יותר". במקרה של שוויון בטיעוני הבעד ונגד, גם מכבי "הונדה" חיפה לא תוכל להושיעם. מהסיבה ששתי הקבוצות הבריטיות הובסו בתוצאה זהה ב"משחק ביתי" של חיפה (0:3).
עכשיו ברצינות.
משחק הגומלין שמראש היה "סגור" בגלל הפער העצום בין חיפה לקבוצת החובבים הסימפטית, רשם אולי שיא מיוחד במינו: מספר הפעמים שחיפה כבשה או בעטה לשער האורחים, עלה על מספר הפעמים שהוולשים הצליחו לחצות את קו אמצע המגרש...

חניכיו של רוני לוי לא זילזלו במשחק או ביריבה. גם 200 הצופים האמיצים שהגיעו בתנאי מזג האויר הקשים ( 30 מעלות חום ולחות ים תיכונית קלאסית) ראו שהבחורים בירוק-לבן מתאמצים לא רק לנצח, אלא גם לשמור על המסורת הגדולה באירופה.
מהרגע הראשון נראה מעט מוזר המערך בו בחר בראין קוין לפתוח. את אלפי הק"מ שעשו במטוס ניצל כדי להציב מערך הגנתי מבוצר, כאילו שויתר מראש על האפשרות להפתיע את החיפנים, אפילו בכיבוש שער כבוד אחד לרפואה.
במגרש התפתח משחק חתול ועכבר, חיפה בהנהגתם של חורחה בריטס וג`ובני רוסו, ניסתה לפרוץ שוב ושוב מבעד להגנה הכחולה המעובה, כמעט ללא הצלחה. כל המאמצים נתקלו בקירות אנושיים שהרחיקו כדורים לכל עבר וספרו את הדקות עד לסיום המשחק.

הגנת חיפה עוד תתגעגע למשחק הזה. היא לא נזקקה לשום מאמץ כדי לבלום את הוולשים הנאיבים. המגינים אבישי ז`אנו ואדורם קייסי בילו יותר זמן בחלק המגרש של המנוצחים. ניר דוידוביץ נגע לראשונה בכדור בדקה ה- 65 ואלמלא התקנון שלא מאפשר להחזיק בכדור, ודאי היה מאמצו לחיקו למספר דקות.
הקישור החיפני נראה מאוד מבולבל במחצית הראשונה. במקום לפתח משחק מהיר בנגיעה אחת, כדי למשוך את הוולשים החוצה, הם עשו הכל באיטיות. במקרים הבודדים שהכדור נע מרגל לרגל, ההגנה קרסה ונכנעה לשני שערים של חיפה.
בריטס הולך ותופס את מקומו כאחד משחקני המפתח. קריאת המשחק שלו, החטיפות במרכז השדה והמסירות המדויקות מושכים את העין. גם לרוסו היו דקות טובות, בעיקר כשפרץ מהאגף הימני. השער שכבש מוכיח שלא נס ליחו ב"הקפצת מגיני יריב". עידן טל כבר ידע ימים יפים יותר וואליד באדיר שהה ברוב הזמן ששיחק ליד שערו של מרטי אלקוט האמיץ, שוער קוומברטאון.

להתקפה החיפנית היה יום קשה. יניב קטן ניסה לבעוט ( ולהחטיא) מכל מצב, עד שבא על שכרו. לדנטה לופז הייתה רק הזדמנות גדולה אחת וגם אותה הוא החטיא מקרוב.
כאמור, במשחק לא היו יותר מדי אירועים ראויים לציון. באדיר נגח כדור נוח מקרוב (דקה 10) לידיו של השוער, קטן (19) החטיא ממצב קורץ ושתי דקות מאוחר יותר התפתחה ההתקפה היפה במשחק: קטן מסר לרוסו שהחזיר לו, בעיטה ואלקוט הודף לרגליו של לופז שמול שער חשוף בעט לחוץ.

בדקה ה- 37 סוף- סוף שער נאה. רוסו מסר לז`אנו, זה החזיר לקרואטי וממנו הכדור הלך לקטן שהניף רגל ומ- 16 מ` בעט פנימה- 0:1 לחיפה.
על סף סיום המחצית קטן שלח את רוסו ימינה, האחרון הטעה את מגינו, השאירו על הקרקע ובעט מצוין פנימה לפינה הרחוקה- 0:2 לחיפה שנראתה מרוצה.
במחצית השניה כלל לא נרשמו אירועים ליד שער וולס. דוידוביץ והשופט השוויצרי המשיכו להזיע ורק מיכאל זנדברג הרוויח. נכנס בדקה ה- 58 וכעבור ארבע דקות נרשם על לוח המבקיעים. קייסי שלח כדור שטוח וחלש לרחבת החמש,השוער יצא לקלוט ולרוע מזלו הכדור פגע ברגלו, רץ לכוון שערו הוא וזנדברג הגיח מאחור ומחצי מטר דחק פנימה- 0:3 סופי.
להתראות בשלב הבא. בפעם המי יודע כמה, חיפה לא נופלת נגד קבוצות נחותות ממנה. מסורת לא שוברים.