הספרדים הסתובבו ברחבה החיפנית כמו היו מגיני מכבי. חס וחלילה, לא בטיילת, כי לא הייתה כזו. מכסימום קיימת בבת-גלים. פה הכל יעד מבוצר היטב.
ניסו להכריע את המשחק מההתחלה. כבר בדקה החמישית שלח בראחה, ראובן בראחה, כדור חופשי ממרחק 22 מ` ששרק מעל המשקוף. דוידוביץ נכנס לפעולה שש דקות מאוחר יותר. איימר, האיש שכולם דיברו שלא ישחק, נשלח ימינה, סובב את בנאדו ( בפעם הראשונה והאחרונה) ושלח כדור חזק. א-ו-ל-ה קפצו אוהדי ולנסיה מהכסאות אבל מי שעלה היה ניר שלנו שבזינוק פנטסטי הדף לקרן.
קארבוני, המגן השמאלי האיטלקי שנושק לגיל הארבעים פרץ והגביה (22) ומיסטה נגח מקרוב החוצה. רק בדקה ה- 30 חיפה הגיעה למצב בעיטה. עידן טל עשה את הפרמיירה הישראלית. גם גארידו(32) ובראחה (45) ניסו לרדת עם יתרון לחדרי ההלבשה, לחיפה היו תוכניות משלה.

לסיכום: כשהחליטו במכבי חיפה לשנות ממנהגם ולא לחזור לחיפה באישון לילה, כדי לאפשר לשחקנים מנוחה לקראת המשחק מול מכבי תל-אביב ביום ראשון, לא לקחו בחשבון את משחק הגבורה בולנסיה.
הגיבורים ישובו לארץ בצהריים. מגיעה להם קבלת פנים משהו-משהו.
לפחות דבר אחד הם הבטיחו: האצטדיון בחיפה יהיה מלא ביום ראשון. ככה ייעשה לשחקנים שהקהל חפץ ביקרם.

הספקתם להרגע ?
כי אם לא, כדאי שתלכו שעה לפני משחק ההגנה הנפלא של מכבי חיפה. מה לא אמרו על אבישי ז`אנו, אלון חרזי, אריק בנאדו ואדורם קייסי?
שהם זקנים, מסננת על שתיים, שלחו אותם הבייתה וספרו להם את השערים שיחטפו ב"מאסטייה" מול ולנסיה.
אבל המסטינג שלהם נותר ריק, בדיוק כמו הרשת שמאחורי גבו של ניר דוידוביץ. מאז הלחימה במצדה, לא נראתה לחימה וחוכמת משחק כל כך "ישראלית". איש לא התעניין בשוער המשנה הספרדי, אנדריאס פאלופ. גם היה צפוי שהאיש הזה יהיה חסר תעסוקה ברוב דקות המשחק, אבל את מי הוא מעניין עכשיו? הרי ברור כשמש שבמשחק הגומלין באיזמיר יעמוד בין הקורות השוער הלאומי, קאניזארס, כי הסיפור עומד להיות שונה לחלוטין.

עד שנשרקה שריקת הסיום של קלארק הסקוטי, ראינו משחק הירואי של ה"ירוקים". אמנם, ללא זכר לקבוצה ההתקפית המובהקת אבל עם המון נשמה, חכם כבר אמרנו, ורצון להציל את כבודו הרמוס של הכדורגל הישראלי.
לא כדאי ולא רצוי להעמיד במרכז את האווירה סביב המשחק. דיברו שהמאמן רפאל בניטס יהמר על ספסל המחליפים שלו, אבל גם הוא לא נטל את ההימור והרכיב את כל ה"אסים" שלו. איימר, בראחה ואז`אלה. בניטס לקח בחשבון שקבוצה אשר מביסה את מנצ`סטר יונייטד 0:3 מסוגלת לעקוץ גם אותו. סביר להניח שבלילה תנדד שנתו וגם בספרד יודעים שחיפה ( מכבי, כן ?) היא השגרירה הטובה של ישראל.

אחרי תוצאה פנטסטית מול מוליכת הטבלה הספרדית, הכי חכם לעבור על שמות כל שחקני הקבוצה, להודות להם על הערב הנפלא ולמי שלא כואבת יד ימין, שיקום ויצדיע לגיבורים הלאומיים.
ניר דוידוביץ (ציון 10) ולא שלא מגיע לו יותר. פשוט אין. גם הטוב במורי המתמטיקה היה מוכן להרחיב את הציון. איזו הופעת ענק לשוער הבינלאומי. מספרד עד ספרד לא ראינו את דוידוביץ בתצוגת שיא. לא פחות מ- 15 פעמים ניצבו מגיני וחלוצי ולנסיה על סף רחבתו, בעטו ונגחו למסגרת אבל ניר שלנו, עם הקשת בשיער, זינק והדף, התעופף וסגר. רב בריח מתוצרת ספרד. אחרי שנפצע במדי הנבחרת מול ספרד נאלץ לאכול את הלב ולראות את ליגת האלופות מהיציע. היום הוא שב בגדול, התאמץ בתשעים דקות כמו בחצי ליגה שלנו ואם חיפה תאבד אותו, בגלל ציידי כשרונות, ל"מאסטייה" יהיו מניות רבות.

אבישי ז`אנו ( ציון 9). לא, אין זאת טעות. כמכבי חיפה החתימה את ה"זקו" בן ה- 33 כולם הרימו גבה. היום קיבלנו תשובה מוחצת. התחיל כקשר אחורי, במטרה לבלום את השטפון הספרדי במרכז המגרש, שיחק עם כרטיס צהוב החל מהדקה ה- 17 וכעבור 20 דקות נאלץ לחזור לתפקיד המגן הימני, בעקבות פציעתו של אג`יפור חסר המזל. ז`אנו לחם כארי, וזה לא חדש אצלו. הפעם סגר לחלוטין את אגף שמאל, הפעיל מאוד של הספרדים ולא אפשר לאיש מהם להתקרב לדוידוביץ. הגליצ`ים שלו השאירו הרבה סימנים על הדשא הספרדי.

אלון חרזי ( ציון 8.5). חזר מהר מאוד לכושרו הגבוה, למרות שהיה קיים ספק לגבי שיתופו במשחק. גם כמגן וגם כבלם שב והוכיח כי הספידו אותו מוקדם מדי. משחק הראש והאחריות במשחקו, בתוספת לניסיונו העצום ( 47 הופעות בזירה האירופית) הוסיפו המון למשחק ההגנה המשובח.

אריק בנאדו ( ציון 9). הקפטן, כמו אלון חרזי, עבר את חווית פארמה הגדולה ( 0:1 לחיפה) וראינו בפעם המי יודע כמה מה הערך המוסף שלו. השמירה שלו על חלוצי היריב המסוכנים הייתה מושלמת, שליטתו באוויר לא תסולא בפז. בקיצור, עוד ערב גדול לבנאדו.

אדורם קייסי ( ציון 8.5). לא ראינו את המגן שועט קדימה ומנסה להגביה כדורים. גם לא היה למי. בגלל המשחק המיוחד, התקפות רבות התחילו באגף שלו. איימר, וינסטה ואחרים רצו ל"עבוד" עליו אבל "אדו" לא פראייר. הביא את כל ניסיונו למגרש. מרוב נגיחות של כדורי גובה ודאי נזקק לאופטלגין.

חורחה בריטס ( ציון 8.5). סתם סופית את האופציה של אלה שעדיין חושבים שהבחור אינו מסוגל לשחק כקשר אחורי. דווקא בספרד בה שיחק, כאשר המשחק מהיר ושוטף, ניתן היה לראותו מבצע פעולות מגננה מצוינות. שיחק קשוח וקרוב להגנתו. משחק הגנה פנטסטי.

עידן טל ( ציון 8.5). עוד "ספרדי-חיפני". כושרו הגופני הגבוה אפשר לו לנוע, כמו שחקני ולנסיה, גם בהתקפה. הכדורים הבודדים שהגיעו לידי השוער הספרדי הגיעו מרגליו.

ג`ובאני רוסו ( ציון 7). לא היה זכר לקשר הנפלא. לא להטוטים, לא פריצות עומק ולא מסירות רוחב. אבל היום קיבלנו רוסו "מתאבד", לוחם וחסר פשרות. משחקו הטכני נבלע בינות למגיני ולנסיה המהירים. רוסו שיחק ברוב שלבי המשחק ליד בריטס. המשחק ההתקפי נפגע, בערב שכזה איש לא מצטער במיוחד.

יניב קטן ( ציון 7.5). המשיך את המסורת האירופית שלו. שוב, בלי שערים ובלי בישולים. השקיע המון באגף שמאל, הרבה לחטוף כדורים, לפרוץ ולהוכיח כי לא במקרה הוא נחשב לשחקן הכנף הטוב בישראל. לכמה זמן? שחר יחליט.

דנטה לופז ( ציון 6). גם הערב לא כבש וגם לא הגיע למצב אחד. גמא קילומטרים בניסיון ללחוץ על אז`אלה הגדול. כשנותר לבד, ירד למרכז המגרש והצטרף לחוליית הקישור המעובה.

אריק אג`יפור. מגיע לו ציון 7 אבל על 17 דקות לא נותנים ציון. הבלם הניגרי חסר מזל לחלוטין. עד שהחלים מפציעה ממושכת ושב ליכולתו הטובה, נפצע בפעם המי יודע כמה. פניו הנפולים סיפרו הכל.

ואליד באדיר ( ציון 6.5). לא ראינו את באדיר הדורסני, כי הוא התרכז במשימה שלא ידרסו את קבוצתו. תוספת כוח רצינית אחרי כניסתו בשלב מוקדם של המשחק.

מיכאל זנדברג ודקל קינן שיחקו מעט מדי, ובכל זאת יוכלו לספר לנכדים שהיו שותפים לעוד חוויה מבית היוצר של מכבי חיפה.