בגלל השעה המאוחרת, בגלל ההצגה הגדולה במחצית הראשונה, בגלל חוסר האונים של אשדוד, ניתן לסכם את "משחק העונה" (?) בשתי מילים: " תודה לך מכבי על משחק נפלא".

גם מאמנה של אשדוד, יוסי מזרחי, היה מעדיף להכניס את התבוסה לנפטלין ולשכוח ממנה. לזכותו ייאמר כי מתחילת העונה, גם כאשר קבוצתו פירה רק במספר נקודות קטן, הוא שב ואמר למי שרצה לנפח מתח בצמרת: חברים, מכבי חיפה היא ליגה בפני עצמה, אנחנו לא הולכים להיאבק מולה על האליפות.
היו כאלה שרצו לשמוע, אחרים טמנו ראשם בחול וחיפשו מתח מדומה. היום הגיעה התשובה. יוסי מזרחי הוא לא רק חכם, הוא גם צודק. באלף אחוזים.
אפילו הוא, שמופיע מדי משחק לבוש בחולצה הלבנה שלו עם סמל ה"לקוסט", הופיע היום בחולצה שחורה, כמי שצפה ש"יום שחור" עומד לנחות בעיר הנמל התאומה. המרחק מחיפה לאשדוד הוא כרגע ברוחב עשר אצבעות, בשעה שקנה המידה על המפה האמיתית, קטן בהרבה.

מכבי חיפה הזכירה הערב נחש ארסי. מרגע הפתיחה היא עטה על טרפה, לפתה בגרונו והכישה אותו פעם אחר פעם עד ש" איבד את הדופק". רק היום מבינים שחקני... בית"ר ירושלים שצפו מן הסתם במשחק, שרק כפסע היה בינם לבין תבוסה דומה בשבוע שעבר.
למזלה הרע של אשדוד, היא נקלעה לסופת תכלית חיפנית נדירה.
אמנם, חיפה שלטה 90 דקות בכדור, כבשה שישה שערים נהדרים אבל כמעט ולא תמצאו החמצות משוועות. אולי שלוש-ארבע. כל התקפה חיפנית הסתיימה כמעט בשער, כל כדור מצא את השוער האומלל, אסי רחמים, פורש כנפיים כלא מאמין. דווקא בשלהי הקריירה הארוכה שלו הוכתם "דרכונו" בארבע נגיחות ושתי בעיטות.

לאשדוד לא הייתה בכלל תשובה למהלכים השוטפים של חיפה העדיפה. השער המוקדם שספגה, דקה וחצי אחרי הפתיחה, המם את הגנתה. זאת אותה חומה בצורה שנחשבה ליציבה ביותר. בתריסר מחזורים ספגו רחמים, אג`יפור ופאפו רק שמונה שערים ובבת אחת, החומה קרסה תחת שטפון בלתי חזוי.
כל מה שנותר לשחקני אשדוד לעשות במהלך המשחק היה להתפלל, להתחנן שהחיפנים יחדלו לטוס במהירות סילונית ולהמתין לשריקת השופט איתן טבריזי. מספרים שתמיד כשהוא שופט מכבי חיפה מנצחת, רמז עבה דק כפיל, היום לא הייתה לו עבודה בכלל.
רחמים על רחמים ועל אריק אג`יפור, הבלם "שלנו" שפתח בקריירה חדשה בארץ. בנוסף למאמנו, אריק הניגרי יודע בדיוק מה שווים הירוקים באמת, גם כשהם מופיעים בתלבושת חדשה, מכנסיים שחורים וחולצה ירוקה.
קישור לא נמצא היום בלקסיקון של אשדוד. פה ושם היו בחורים באדום-צהוב שהתרוצצו במגרש וזהו. ביום שכזה, כאשר היריב משתעשע עם הכדור כאוות נפשו, אין מה לעשות. או לרוץ או לעמוד מהצד ולמחוא כף למנצחים. נסו לוותר לאשדוד על המושג התקפה. כשבועטים פעם אחת לשער, ועוד בדקה ה- 62 בלבד ( הולצמן) כל מילה מיותרת.

על קבוצתו של רוני לוי כבר נכתב הכל. עמיתי ליציע העיתונאים מתוסכלים. "משחק משעמם" הם מתנחמים איש בזרועות רעהו. ככה זה כשהאקשן האמיתי הוא במגרש. המילים מתחלפות בביצועים מרהיבים ולאיש כבר לא משנה מי יכתוב מה. תמונה אחת של חיפנים מתחבקים שווה אלף מילים, על אחת כמה וכמה שאותה תמונה חוזרת ומצולמת 36 פעמים בשלושה עשר מחזורים בלבד.
האיש הכי מסכן במגרש, כמו בשבוע שעבר, תום אל- מדון, השוער לשעת צרה. הבחור כבר משחק שבוע שני וטרם הצליח להוכיח מה טמון בידיו, וטמון בהם הרבה. תראו לאן תסכולו הגדול הגיע. בדקה ה- 85 הוחזר לעברו כדור איטי, בלתי מסוכן. האשדודי הכי קרוב אליו ניצב 30 מ` ממנו ומה אל- מדון עשה ? זינק כמו פנתר לקול תשואות הקהל. מי שלא ראה את הקטע, לא יראה אותו גם אצל יצפאן.

ההגנה החיפנית לא הופיעה למשחק. בחנוכה התחפשה להתקפה. כולם עלו למעלה. אלון חרזי שחגג 400 הופעות ליגה ובעיקר חיים מגרלשווילי ש"ציוצים" ניסו ליצור סדקים ברמתו. בדקה ה- 74 הזכיר את שאראס הליטאי ממכבי תל אביב בכדורסל. העיניים הלכו לכוון אחד, המסירה לכוון אחר ובקיצור, מגרלשווילי שיחק מצוין ואם למישהו משעמם לשמוע זאת מדי שבוע, אין בעיה. בהתקדמותו המטאורית לא יהיו לו מתחרים כתגלית העונה.
חרזי נעל את אגף ימין, התרכז בסיוע להתקפה גם בלי לעלות יותר מדי קדימה והוכיח בגיל 33 כי הרבה מאלה שהספידו אותו יפרשו עוד לפניו. מוכרחים להזכיר את גונזאלבס ובנאדו ? לפרוטוקול בלבד. שעה וחצי נטו בלי טעות אחת.

סוף סוף ימים יפים לוואליד באדיר. האיש שהחטיא והחטיא נגד בית"ר, חזר לעצמו. עד לבעיטת העונשין ראינו באדיר לוחם המנסה להחזיר לקבוצתו את החוב מירושלים. מרגע כיבוש שער הליגה הראשון שלו העונה, החל לפרוח ואז הגיע גם השני. מברוכ, וואליד.
והוא לא היה הדומיננטי בקישור. חבייאר דירסאו, הקשר האחורי, מתחיל למחוק את ריימונדס ז`וטאוטאס מהדיסקט. כל כך חכם, קורא משחק אולטימטיבי והיום ראינו אותו חמש פעמים לפחות מעביר כדורים ארוכים מצד לצד, לעומק העורף הפרוץ של אשדוד.
עידן טל נשאר עידן טל. חבל לקלקל במילים את מה שהוא מראה במגרש. הניידות הבלתי נלאית, מסירות הפז וכושר המנהיגות, תאווה לעיניים.

בהתקפה, הטריו שמשגע את הליגה. גוסטבו בוקולי, אחרי שלושה משחקים לא מוצלחים, שב לכושרון הגבוה, מגיני אשדוד ראו את גבו של מספר 7 הרבה פעמים ומספר מבצעים שלו החזירו אותו למרכז הבמה.
ושם, שוחרים לטרף המתינו, ממתינים וימתינו בעתיד יניב קטן ורוברטו קולאוטי. אימת הליגה. קטן ממשיך להפגין רמה בדרגה אחת מעל לליגה. דרגה אחת ? לפחות שתיים-שלוש. לראות אותו פורץ ( 27) בין שלושה מגינים מאשדוד, לא מותירים הרבה מקום לדמיון. רק נס ימנע ממנו לסיים עונה גדולה ללא פרס כלשהו. הבחור בשיאו ובכושר טוב יותר מזה של רוני רוזנטל, ברקוביץ ורביבו, לפני ש"ברחו" לנו לאירופה.
קולאוטי ממשיך לאגור שערים. כבר 8 שערים באמתחתו. רוני לוי האמין בו, הנשיא יעקב שחר גרס שבידיו חלוץ מצוין, ומסתבר שמה שרואים מקרוב רואים כיום גם מרחוק.

בניגוד למדיניות האין חילופים בטדי, הפעם הרשה לעצמו רוני לוי להכניס את אורי אוזן, מיכאל זנדברג ואליניב ברדה בשלבים מוקדמים יחסית כדי להחזיר לשלושה את בטחונם ולהסיר משניים מהם את החלודה. לא זה המשחק אותו יציינו כמשחרר מהספסל.
כאמור, הסערה נפתחה עם פתיחת המשחק. מגרלשווילי נשלח עמוק לאגף ריק, הגביה כדור מצוין וקולאוטי נגח מעל ידיו של אסי רחמים לרשת- 0:1 לחיפה בדקה השניה. הלם באשדוד ששמעה שאם חיפה כובשת מהר, רק שעונו של השופט מסוגל לבלום את דורסנותה.
עשר דקות מאוחר יותר שער מהיר בסגנון ברזילאי. בוקולי שלח את יניב קטן לעימות מול רחמים, נדמה היה שהשוער הותיק יקדים אך קטן בעט בצורה מושלמת פנימה.
ההתקפה הראשונה שלא הסתיימה בשער הגיעה שוב מכוון שמאל. מהלך נפלא שהחל ברגליו של קטן וממנו לבוקולי שמסר לאחור, לדירסאו. הרמת ראש ורגל שלו הניחו כדור ברגליו של עידן טל שהגביה וקולאוטי נגח בפדחתו לידי רחמים.

רק שתי דקות השאירו לשוער לנשום לרווחה. דרום אמריקה על הקו. קולאוטי השאיר את הכדור לבוקולי שעקף ללא בעיות את אדיר טובול, כמו היה קונוס, והגביה לראשו של קולאוטי שהספיק לחדור לרחבה ושוב לנגוח בהצלחה- 0:3 ממוטט.
יניב קטן נשלח (24) לעמדה קורצת מול שער אשדוד, הרים מעל שוערה והכדור נחת על גג השער. החטאה של מאה אחוז.
בדקה ה- 35 טבריזי מבחין בעמנואל פאפו מחבק בחוזקה את קולאוטי ברחבה והפעיל את העונש המתבקש. פנדל. במסגרת פרוייקט האחווה והידידות במכבי חיפה, הפעם הוחלט שאת הכדור יבעט וואליד באדיר. עדיין בלי שער, רץ והטעה את רחמים- 0:4 ועדיין לא סגר קופה. אחרי שהיה שותף למהלך (40) ממנו לא כבש קטן שער פשוט, קטן הגביה כדור קרן ובאדיר הכניס ראש אדיר והחמישי שכן ברשת. 0:5 במחצית, נדיר אפילו במכבי חיפה.

היה ברור שבמחצית השניה חיפה תוריד שני הילוכים. גם כך הוסיפה שער (66) ושוב מבצע ענק של מגרלשווילי. עבר ועבר, הגביה לעבר בוקולי שנגח מקרוב והניף יד צוהלת, אחרי שרחמים לא הצליח להדוף את הכדור לפני הקו.
גונזאלבס (71) כמעט והצטרף לרשימת הכובשים אלא שבמקרה שלו השוער המותש זינק באומץ והדף.
מישהו הזכיר את המילה "משבר" בשבועיים האחרונים, אחרי שתי תוצאות תיקו ? אל תבשרו באשדוד, אל תספרו ליוסי מזרחי. הוא קרא את הכתובת על הקיר.

הרכב אשדוד: אסי רחמים, סלמן עמר, אריק אג`יפור, עמנואל פאפו, אדיר טובול, מאור פרץ ( אייל אלמושנינו- 69), אנש עזיז, דוד רביבו, יוסי אופיר, פליקס אבוקה ( שי הולצמן- 57), עמנואל אוביידה.