יחיאל אבן-צור חי וקיים, ואפילו "נולדו" לו יורשים מוצלחים ממנו.
הצעירים שבינינו לא מכירים את ה"איש הקשוח" של בית"ר תל-אביב שבשנות השמונים חלוצים חששו להתקרב אליו. כל מי שהתקרב, שם את כף הקריירה שלו על אחריותו. אבן-צור הפך לסמל כמו שמעון צ`רנוחה, מגן בית"ר ירושלים. האחרון אפילו מככב במערכון של הגשש החיוור.
עכשיו קחו את שניהם ותארו לעצמכם שגם לאבן-צור וצ`רנוחה לא היה מקום בהרכב של בני סכנין של אייל לחמן. ולא בגלל שרמתם המקצועית לא מתאימה. ה"כאסח" שלהם לרגלי היריב מצחיק לעומת " קומנדו לחמן".

בושה וחרפה !!
יפי הנפש יכנו את משחקם של בני סכנין כ"משחק הגנתי משובח". חבריהם יאמרו שלחיפה יש מזל של אלופים. לא דובים ולא בטיח. הסכנינאים, המתוסכלים מחוסר האונים שלהם לשלוף ולו נקודה ממכבי חיפה בארבעת המפגשים הקודמים, הפכו את המחצית הראשונה בקריית אליעזר למשחטה ברשיון. רק רחמנותו של השופט משה בוחבוט השאירה עשרה שחקנים בלבן במגרש.
אל מול 4000 אוהדיהם ( צל"ש לקהל היחיד שמילא את היציעים הדרומיים, לראשונה העונה) שבאו לראות את אליליהם מנסים להפתיע, הציגה קבוצתם משחק מכוער, ברוטאלי ומסוכן לבריאות השחקנים.
ומה עם כדורגל לשמו?
באמת מישהו האמין שאייל לחמן יאפשר לחניכיו להפגין שמץ מיכולתם. הפילוסוף יכול לעמוד ולספר לנו, כאילו היינו תלמידים בבית ספר למפגרים, שקבוצתו היטיבה לשחק ורק בנס לא הפתיעה. אם יש מי שקונה את הופעת הנפל של סכנין, הופעה מבישה שלא הוסיפה מעריצים לענף הסובל ממילא מבריחה, אלה רק מזוכיסטים.

כבר בכניסה למגרש ניתן היה להבחין בתכונה אצל אוהדי סכנין. קבוצתם האהודה אמורה הייתה להוות יריב רציני לחיפה. על הנייר. בפועל הסתיים המשחק בתוצאה 0:1 "בלבד" וגם זה משער מזליקו, אבל הבונקר, בעיקר במחצית השניה, הוכיח שוב שישנם מאמנים המאמינים שרגלי שחקני מכבי חיפה הינם הפקר וכל פרא שחקן יכול להשתולל כרצונו.
עצוב היה לראות את שחקני חיפה מנסים לסיים את המשחק במינימום נזקים. הכי מאושר היה ודאי הבלם אריק בנאדו. אחרי חמש דקות אותת לרוני לוי שאינו מסוגל להמשיך בגלל הפציעה ברגלו, הוחלף באורי אוזן והפסיד כמה קוביות קרח אחרי המשחק.
הכי מסכן היה עידן טל. מסכן, מצא לו זמן לשבת מוצהב מול בני יהודה ולחזור ישר אל התופת הספורטיבית. הלוואי היו לי שערות בראש כמו שהוא קיבל בעיטות ברגליים. ולא סתם בעיטות. מישהו שכח להזכיר לעבאס סואן, נידאל חוג`יראת ונידאל שלאעטה שהבנאדם מתפרנס מהכדורגל. סואן שבעט בו בפראות וספג רק צהוב, בשעה שהגיע לו אשכרה אדום, ייפצע, לא נורא. בבוקר הוא הולך לכיתה בבית ספרו. עידן טל יישב בבית, שלא לדבר על הסבל. אז מי נתן להם את ההוראה ?

החלק החזק של סכנין הייתה כל הקבוצה. לא, אין טעות. כל הקבוצה התגוננה בבונקר משנות החמישים. החלוץ האימתני, אנגויה אולמיידה, פגש אולי שלוש פעמים במשחק את בלם החירום, אלון חרזי. איפה היה לו לפגוש אותו אם כל הזמן הוא ירד להגנה.
בהגנה היו שתי קרנות אור. השוער מאיר כהן, חסיד כר הדשא בקריית אליעזר, ותמיד הוא מצטיין עליו, והבלם ארנסט אטצ`י. כהן לא שגה אפילו פעם אחת. לשיאו הגיע בהדיפת פנדל מרגלי עידן טל. אלא שלרוע מזלו, דרדל`ה מרגלי אליניב ברדה סיים את המערכה בטרגדיה עבורו. גם אטצ`י נלחם כהלכה (ובהגינות), הגיע ראשון לכל כדור גובה, אך גם הוא תפס את הקרחת הנוצצת ברגע ששוערו הוכרע.
תשומת לב מיוחדת גנב דקל קינן "שלנו". לא משחק גדול, אפילו ניסה ל"עזור בעקיפין" כשהכשיל את יניב קטן וגרם לפנדל. חייבים לשנן לבחור המושאל שמה שהוא לומד בסכנין מפיו של אייל לחמן, לא דומה למה שלימדוהו בחיפה. קינן יגיע לגדולות, לחמן תמיד יישאר מאמן קטן.

וכמעט שכחנו, במגרש שיחקה גם מכבי חיפה. לא בדיוק שיחקה, ניסתה לשחק. במחצית הראשונה נפלה קורבן להשתוללות האורחים, בשניה ניסתה לפרוץ את הבונקר הצפוף.
הערב לא היה לחיפה שחקן מצטיין. הירוקה לא נזקקה לאחד כזה. חשוב היה ששחקניה ישמרו על קור רוח וינסו לעשות את המכסימום בשדה הקרב. חבל להרחיב את היריעה על ההגנה. רק עוול ייגרם לה. בנאדו יצא (5) ואורי אוזן נכנס, חרזי עבר לאמצע ואל-מדון, אוי רחמנות עליו. באחריות, עוד כמה משחקים כאלה, והוא יגיע לבוש בסוודר חם, כובע עם פומפון וכפפות צמר, אחרת יחטוף דלקת ריאות. קרוב ל- 600 דקות בלי לספוג !!
אורח חדש בצד שמאל. נג`ואן גרייב. רוני לוי הציב אותו כמגן, הגדרה מיותרת לאור מהלך המשחק. גרייב חתך וחתך, עם החלודה, והוכיח שלמגרלשווילי יש מחליף מצוין. רק ההגבהות עדיין קהות.

הקישור אבד עצות. לעידן טל בעטו ברגליים, מה שאי אפשר היה לעשות לחבייאר דירסאו. "חומת חיפה" נותרה בצורה, איש לא עובר דרכה ולידה, ובפעם היחידה שהפסיד כדור במחצית המגרש של סכנין, טס בריצה א-לה קרל לואיס והחזיר לעצמו את הכדור. הופעה טובה גם לואליד באדיר. החלפתו לא באה בגלל ירידה בכושרו אלא עקב רצונו של רוני לוי להגביר את המחץ. גוסטבו בוקולי גילה ניצוצות של שיבה לכושרו, אך ייטיב לעשות אם לא יכדרר יתר על המידה, בפרט כאשר היריב מנסה ללכוד רגליים זריזות.
בהתקפה רוברטו קולאוטי לא עשה כלום. הצפיפות הרסה כל אפשרות שיבעט או ינגח ויניב קטן גילה לנו היום פן חדש: התרגז וניהל דו-קרב מילולי עם עבאס סואן. אוי לעיניים, מישהו הצליח לעצבן את יניב קטן. ברכות, קפטן סכנין.

המשחק בכללו היה חלש. ניגודי השאיפות הרסו כל חלקה טובה. אולי המספרת של אלן מסודי(32) שחלפה ליד הקורה. באמת שלא יותר. דקה אחר כך הסתיימ הכאסח האורח בהרחקתו של נידאל שלאעטה שספג צהוב שני בתוך ארבע דקות.
בדקה ה- 67 מסר עידן טל ליניב קטן שהוכשל על ידי דקל קינן ועידן טל, שהוצא משלוותו, בעט למרכז השער ומאיר כהן הדף ללא קושי. הרגע הגדול הגיע בתוספת זמן פציעות. אליניב ברדה, רק עשר דקות במשחק, חדר מימין, עבר את אלן מסודי ועבד רבאח ומזווית אפס שלח כדור חלש אך מדויק שפגע במאיר כהן וחדר לרשת הנגדית.
כמה רומנטי היה לראות את אייל לחמן באותן שניות. המשנה הסדורה שלו, ויש לה אוהדים בקרב בודדים, קרסה כלא הייתה. אין נקמה מתוקה משער בדקת הסיום. נתקע כמו עצם בגרון.

הרכב סכנין: מאיר כהן, נידאל שלאעטה, ארנסט אטצ`י, דקל קינן, עלא גנאים ( הוחלף ע"י חאלד חלילה בדקה 58), עבד רבאח, עבאס סואן, אחמד קאסום ( הוחלף ע"י חמודי כיאל בדקה 69), נידאל חוג`יראת, אלן מסודי, אנגויה אולמיידה.