מזלה הרע של מכבי פתח תקווה, שער הזכות הראשון שכבשה. מזלה הטוב- הגנת חיפה ביום הכי גרוע שהציגה השנה בליגה. בגביע הטוטו עדיין מלקקים את הפצעים.

הבריחה הגדולה של מכבי חיפה מחבורת הליגה, חיסלה, לראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי את המונח "משחק העונה". לטנגו תמיד צריכים שניים והפעם, היו שתי קבוצות שבמקום הראשון והשני, אך לכנות את מה שראינו המשחק בה"א הידיעה, בבקשה לא להיסחף.
כי המלבאסים המאושרים, לא באו לנצח בחיפה. עד לדקה ה- 20 הם לא עברו את קו מרכז המגרש. לא בגלל שחיפה לחצה אותם לשערם או הפגינה יכולת מרשימה. אדרבא, חיפה נגררה למשחק הרדום שנכפה עליה ואפילו ציוץ של ניסיון לסיכון שער פ"ת לא נשמע.
מה שחניכיו של גיא לוזון באו, ושלא ימכרו סיפורים אחרים, לשבש את משחקה של חיפה, לקטוע את הנעות הכדור שלה באיבן ולהתפלל שהכל יעבור בשלום.

גם ההערכה שה"כבשה השחורה" תנסה להפתיע הייתה רחוקה ממימוש. האורחים נלחמו, לא שיחקו כדורגל בכלל וידעו לכסח את רגלי החיפנים בעיתוי הנכון. שחקן דוגמת שי דוד ( מספר 25) יכול לדווח לכם על כל וריד של עידן טל. הוא נצמד אליו, בעט בו בחופשיות והשופט אסף קינן ריחם עליו, שלף צהוב ראשון, ויתר על האדום ולמזלו של הכדורגלן, רק מאמנו קרא נכון את המפה והוציאו לפני סיום המחצית הראשונה כדי לא להישאר בעשרה שחקנים. תארו לכם שפ"ת נלחמה כך על המקום השני, מה היה קורה לו הייתה מסתובבת בסמוך לראשות הטבלה.
אל מכבי חיפה ניתן לבוא בטענות. בניגוד ל"לבנים" שמעולם לא טעמו טעמו של "משחק עונה", להם יש ניסיון עשיר, כמעט מדי שנה במעמד שכזה. אז נכון שהמערך שרוני לוי הטיל למערכה היה שונה עקב פציעתו של רוברטו קולאוטי. למעשה, חיפה שיחקה ללא סקורר טבעי. הניסיון להפוך את מיכאל זנדברג לדגם של חלוץ, הצליח בחלקו.

זנדברג כבש שער אבל מה יהיה מיכאל עם ההחטאות ? אם נגד נצרת בגביע הצענו לו מיליון דולר כדי להחמיץ שוב, הפעם הסכום גבוה יותר. במצב של 1:2 לחיפה הוא קיבל כדור מיניב קטן ולבד מול אוהד כהן בעט החוצה. זה נראה גמור, אלמלא ה"אוי" הגדול ומנגד, בהתקפה חסרת סכנה הצליחה פ"ת להשוות ולחזור למשחק. עד להחטאה השלומיאלית של קולאוטי ב"דרבי" ניתן היה לומר שהיום הוא הפסיד את תואר מלך השערים. אחריה, ספק אם היה מצליח יותר מזנדברג.
למרות הכל, זנדברג ויניב קטן היו הטובים בקבוצה. אחרי תקופת שפל לא קצרה, שב הקשר המחייך ליכולתו הגבוהה. עם רגל שמאל באגף ימין הוא עדיין לא שיחק, בשבועיים האחרונים הוא מבצע את התפקיד בצורה טובה. יניב קטן המשיך לרתק ולרסק את הגנתה היציבה של פתח תקווה. רק שער נגיחה בסיום היה מהווה פיצוי נאות ליכולתו.

שחקן שלישי שהצטיין- ואליד באדיר. בישל שער, עבד קשה ואת תרומתו ניתן להעריך דווקא אחרי יציאתו. מאותה דקה (70) השתלטו הפתח-תקוואים על מרכז המגרש והפכו לחבורה מסוכנת שלא הייתה רחוקה מלהכריע את המשחק לטובתה.
וכמו במחצית הראשונה, לא בגלל יכולת התקפית משובחת כמו המזל שאיפשר לה לתפוס את ההגנה הירוקה במחדלים חוזרים ונשנים.
זאת לא הייתה הגנה מוצקה שספגה רק 9 שערים. כולם נקלעו ליום חלש. בראש וראשונה השוער תום אל-מדון. מותר לו. שוכחים שמדובר בשוער צעיר, חסר ניסיון, שניצב בשערה של האלופה. אין לו יותר מדי הזדמנויות להוכיח מה הוא שווה, ועד היום עשה את העבודה על הצד הטוב ביותר. הדגש על "עד היום". את 90 הדקות האלה ירצה מן הסתם לשכוח. שתי הדיפות לא מוצלחות גרמו לצמד השערים הראשון שחיפה ספגה השנה בליגה.

אל- מדון יכול להתנחם שמבוגרים ומנוסים ממנו כשלו. אלון חרזי ונג`ואן גרייב "שחו" בדקות רבות, גונזאלבס שהתחיל מצוין איבד מביטחונו ולאחר ההפסקה חזינו בבלם מפוחד ואפילו אריק בנאדו היציב, לא הצליח הפעם לסתום את כל הפרצות , וכאלה היו למכביר.
שני שחקני מפתח נוספים, עידן טל וחבייאר דירסאו, כבר ידעו ימים מוצלחים ובעלי השפעה יותר.
היריב העיקש לא הרשים, בלשון המעטה. גם לו הגנה יציבה וכמו עמיתה החיפנית, נפרצה בקלות ונהנתה מרוחב לב של חיפה שבמקום לדרוס ולנצל את התנופה, החזירו את מגמדוב ושות` לתמונה וכמעט איבדו גם את הנקודה.

מתח גדול או דרמה מורטת עצבים לא היו במשחק הצמרת. היו הרבה דקות טובות והיתרון עבר מצד לצד. בעוד שחיפה ספגה שערים שטותיים, היא כבשה שערים נאים ומתוכננים.
כאמור, עד לדקה ה- 20 ראינו רק את חיפה בחצי המגרש של פ"ת. והנה, בהתקפה הראשונה על שערו של אל- מדון, הוא ספג שער ועוד שער שהוא כבש. עומר גולן פרץ מימין ובעט, רוביל סרסור "החזיק" את אלון חרזי שלא יפול ובד בבד בעט לקורה והכדור החוזר נתקל בגופו של אל-מדון וקבע 0:1 בלתי ברור לאורחים.
שתי דקות מאוחר יותר כמעט 0:2 ושוב, באדיבותו של שוער חיפה. הוא איגרף כדור למרכז השדה, דוברובין הבחין בשוער השרוע על הקרקע ושלח כדור קשתי אותו חילץ אלון חרזי מקו השער.

זה כבר היה יותר מדי עבור חיפה. התגובות הגיעו מהר. מבצע נהדר בין יניב קטן לעידן טל (27) הותיר את מספר 10 במרחק 20 מ` והוא שלח כדור אדיר אותו הדף אוהד כהן לקרן.
חלפה רק דקה, חרזי הגביה מימין, מגן אורח נגח וואליד באדיר, במספרת נהדרת החזיר לשער ושם ניצב זנדברג ובנון-שאלנטיות כבש את השוויון.
זנדברג קיבל תיאבון, פרץ שוב (29) ובעט מול השוער שהדף לרגלי הכובש החיפני ששלח כדור רוחב ברגלו הימנית וגרייב איחר במאית השניה. קטן (34) השתחרר ובעט נהדר כדור שכהן הדף בזינוק לא פחות יפה ושלוש דקות לסיום הגיע שעתו היפה של חבייאר דירסאו. קטן בסלאלום בין מגיני חיפה הוציא לזנדברג וזה ראה את דירסאו מחוץ לרחבת ה- 16. מסירה קצרה והברזילאי שלח כדור חד ושטוח לפינה השמאלית ורץ עם בוקולי לבצע את ריקוד העריסה הברזילאי המפורסם של בבטו. זהו, מי שירצה לראיין את חבייאר, לא יכול לשאול יותר מתי יכבוש את השער הראשון בארץ הקודש.

המחצית השניה נפתחה אף היא בשיעמומון עד שזנדברג עורר את המשחק. הוא מסר לקטן, רץ בין שניים לקבל ממנו את הכדור ונותר חופשי מול השוער שזינק והתפלל. התפילה עזרה יותר, כי זנדברג בעט לחוץ.
אין 1:3 אבל נוצר 2:2 כאשר עומר גולן ( טוב מאוד) בעט לעבר אל-מדון, זה הדף ודוברובין קבע מקרוב את תוצאת המשחק (63). לחיפה עוד ניתנה הזדמנות גדולה אך את נגיחתו הנפלאה של קטן הדף אוהד כהן בזינוק מצוין.
כולם הלכו הביתה שבעים ומרוצים. ההכתרה כנראה (שוב) נגד מכבי תל אביב במחזור ה- 28 ולא נורא. יש לנו סבלנות. החיים יפים, לא ?

הרכב מכבי פתח-תקווה: אוהד כהן,איסמעיל עמר, מורד מגמאדוב, שי בנאי, קובי גנון, אסי משיח, סטניסלב דוברובין, גל אלברמן( בני ג`אנח/ 87), שי דוד ( אלעד ג`אן/ 40), עומר גולן, רוביל סרסור ( כפיר אודי/ 69)