מי שלא טורח בערב שבת, לא אוכל בשבת- קלישאה מוסכמת שתואמת ככפפה ליד את מה שמכבי חיפה הציגה הערב באשדוד.
דווקא מאמן הקבוצה, רוני לוי "טרח" ביום חמישי, כשקיצר את האימון ושלח את שחקניו לחדר ההלבשה בגלל חוסר רצינותם. המאמן המצליח הבין כי למרות שקשה לשמור בפער של 18 נקודות על אותה רמת דריכות, עשה את הכל כדי לדחות את ה"מפלה השנתית" שמגיעה לפחות פעם בשנה.

לרוע מזלו, השופט ערן פרוסט לא היה "בראש אחד" אתו ולא שלח את השחקנים לחדרי ההלבשה בטרם עת. איש לא היה בא אליו בטענות לו שרק לסיום בדקה ה- 60 כאשר האלופה לשעבר ובעתיד, הניפה דגל לבן ושחקניה חידדו את אוזניהם בתקווה לשמוע את שריקת הסיום המיוחלת שבוששה לבוא, אלא רק אחרי שמועדון "הולצמן" אשדוד נעץ את הכדור הרביעי ברשת הירוקה.
אשדוד יכולה ללא חשש להצביע על התבוסה החיפנית כמפואר ביותר בתולדותיה. לפני עשור באה קטנה לקריית-אליעזר ויצאה גדולה עם ניצחון 2:3 שקטע לחיפה רצף של 46 משחקים ללא הפסד, והיום הוכיחה ששחקני חיפה הם בשר ודם, ולא רק המשטרה יכולה לבלום את ה"מטוס" שטבע במימי נמל אשדוד.

מבלי לפגוע בזכויות האשדודים המצוינים, כל האשראי למפלה מגיע לשחקני חיפה. הם הגיעו בלתי מוכנים מנטלית, חשבו שהניצחון הוא רק ענין של זמן וגרוע מזה, גם בתוצאה של 0:2 למקומיים, לא הפעילו מבערים בניסיון לשנות את לוח התוצאות.
גם ברצלונה הגדולה פיגרה 3:0 מול צ`לסי ( יחי ההבדל...) וידעה לחזור, למרות שלבסוף הפסידה. אין מושג של הפסד מכובד, לא כשמדובר במכבי חיפה. אלא שבמשחק כה מביש, גם תוצאה של 3:1 או 4:2 היו נחשבים להישג.
הבעיה הגדולה של מכבי חיפה לא התבטאה רק ביחסם של השחקנים ששוטטו במגרש ללא מטרה מוגדרת. מדאיג יותר כושרם של שחקני הספסל, אלה שאמורים לשמש מחליפים ראויים. מי שהאמין עד היום שהמחליפים של חיפה מסוגלים לזכות במקום השני בליגה, שימחק את האשליה מהדיסקט, ובמהירות.

כמעט כולם קיבלו היום הזדמנות ונכשלו בזה אחר זה. גם היום, למרות התבוסה המשפילה, אסור לקבוצה כמו חיפה לדבר על שחקנים חסרים. נכון, פציעותיהם של המגינים השמאליים, חיים מגרלשווילי ואפילו של נג`ואן גרייב, ושל רוברטו קולאוטי משפיעים על איכות משחקה, בפרט כשיש צורך לצוות את אלון חרזי כמגן שמאלי ואת מיכאל זנדברג כחלוץ.
לא בגללם קבוצתם ספגה נוק-אאוט והמגבת נזרקה לזירה כשהגיעו לארבע בספירה. משחק ההגנה של חיפה הזכיר את החושך במצרים בימי פרעה. לא נורא לספוג שני שערים בשבע דקות הפתיחה, אך מכאן ועד להתמוטטות הדרך רחוקה.
מסכן תום אל-מדון. בשמונה משחקים הוא שמר על רשת נקיה והנה, בחמשת המשחקים האחרונים ספג שמונה שערים. שיאם של אבי רן ז"ל (18 שערים בעונה) ושל גיורא אנטמן (19) לא יישבר העונה.

לפני אל- מדון כבר לא בנויה חומה. והוא לא אשם אפילו בשער אחד מהארבעה. חבריו יכולים ללחוץ את ידו כי אלמלא שתי עצירות מצוינות שלו, אשדוד יכלה בקלות לסיים את ה"נקמה" .
עצוב היה לראות את אורי אוזן ואסור לתלות בו את האשם להפסד. מאמן אשדוד, יוסי מזרחי, ראה בו את החוליה החלשה, שלח לאגפו לא פחות משלושה שחקנים, ורק אוזן בכושר מעולה, יכול היה לנסות ולבלום אותם. והוא לא בכושר, כי הוא לא משחק כבר שישה משחקים. אוזן סובל מחוסר ביטחון בולט והיה לו זמן להיזכר בפעם האחרונה שמכבי חיפה ספגה רביעייה, בעונה שעברה (מחזור 22) כשמכבי נתניה ניצחה 3:4 ו...אוזן כבש את השער הרביעי בפנדל בדקת הסיום.
באגף השני תופקד בלית ברירה אלון חרזי. ככלבויניק יש לו את כל הקישורים למלא כל תפקיד, רק לא כמגן שמאלי. הפריצות הסוחפות של המגינים הטבעיים חסרו, חרזי השתמש רק ברגלו הימנית וחיפה הפסידה אותו פעמיים, גם כמגן ימני טוב וקיבלה מגן שמאלי גרוע.

מרכז ההגנה עם גונזאלבס ובנאדו חדיר, איטי ולא מרוכז. חלוץ אחד (הולצמן) עשה ברחבה כבתוך שלו ומתי שרצה, גם כבש. אליהם ניתן לצרף את חבייאר דירסאו במשחקו החלש ביותר בארץ, את ואליד באדיר העצבני ( דווקא ביום ההולדת ?) ואת עידן טל שכלל לא הגיע למשחק.
מיכאל זנדברג המשיך להיות לא מרוכז, יניב קטן לא אוהב את העמדה בה שיחק (חלוץ חוד) והפגין חולשה, והיחיד שרצה, ניסה ולא הצליח לעשות משהו, היה גוסטבו בוקולי (במחצית הראשונה) אך בהמשך הצטרף למסדר האבירים המתמוטטים.
אליניב ברדה לא שינה כלום עם כניסתו (54), גזל נכנס למשבצת המגן הימני מימי גרנט העליזים בנבחרת, על חשבונו של אורי אוזן שנפצע, ולעדן בן-בסט מספיקות בדרך כלל דקות בודדות כדי להתבלט. לא היום, כאשר קבוצתו קרסה כמגדל קלפים.

המארחים הפגינו משחק פשוט וחכם. לראשונה העונה, מאמנם הציבם במערך של חמישה שחקנים בהגנה.
מי שהפך לדמות האומללה במשחק בחיפה, השוער אסי רחמים, היה היום מגיבורי המשחק. תתפלאו, הוא נגע יותר בכדור מתום אל-מדון והציל "חצאי מצבים" שלא אפשרו לחיפה לחזור למשחק כפי שעשתה ברצלונה. שררה מין הרגשה, שהתבררה כמוטעית, שאם חיפה תכבוש שער, היא מסוגלת לחולל מהפך. וזה הלך מהפח אל הפחת.
משחק מצוין היה לשחקנים שלבשו בעבר את מדי מכבי חיפה. צמד הבלמים, אריק אג`יפור ואייל אלמושנינו, שיתקו את מקורות הירי החיפנים ( זאת ההתקפה שכבשה 50 שערים העונה ?) בעוד הצלע השלישית, שי הולצמן פתח "חזית שניה" וכבש שלישיה, ובכך הצטרף לרוברטו קולאוטי שנהנה עד היום ממעמד של כובש שלושער בודד בעונה הנוכחית. אפילו על ההישג הזה חבריו לא הצליחו לשמור.

צעירי אשדוד, אדיר טובול, יניב עזרן ומאור פרץ נלחמו וראויים לציון, ויש לאשדוד עוד שחקן צעיר, פליקס אובוקה, שיגיע רחוק. בשני השערים הראשונים יש לו זכויות מלאות, מבלי לפגוע באלה של בנאדו ושות`.
מיד בפתיחה נראה שיהיה משחק שונה. שתי הקבוצות הימרו על מערכים שמובילים לשערים. אז טרם ניתן היה להבחין בחיפה הלוזרית.
קטן הריץ את זנדברג(4) שבעט ורחמים עצר ומיד שער נאה בצד השני. אובוקה שלח את הולצמן דרך ההגנה הסדוקה והאחרון קבע 0:1 בבעיטה חדה לפינה השמאלית.
עוד בטרם התיישבו אוהדי אשדוד וכבר נאלצו לקפוץ בשנית. הולצמן פרץ משמאל, גונזאלבס אץ לבלום, גם אוזן הגיע אבל הולצמן הגיש שי לאובוקה ששלח מקרוב לרשת- 0:2 בדקה השביעית.

מכאן ואילך חיפה הסתערה על שער אשדוד בניסיון לעורר ולהתנער ממצבה העגום. עידן טל (19) הגביה, באדיר נגח ואסי רחמים הדף לקרן. בהמשך (25) קטן הגביה מימין ברגל שמאל ושוב באדיר הגיח מאחור ובעט ממצב קורץ החוצה. חלפה דקה, בוקולי הגביה וזנדברג נגח ולמגינת לבו, שוב השוער התעופף והדף. דירסאו (34) שלח פגז לחיבורים והשוער נמוך הקומה הדף מהחיבור התחתון, אוזן, באחת מהפעולות הטובות שלו (34) הגביה והפעם בוקולי נגח מעט מעל למשקוף ומנגד, בהתקפה אחת הצליח הולצמן (45) לחלוף ברחבת חיפה על מי שרצה ורק אל-מדון לא נכנע.
לא לאורך זמן. כדור שהוגבה מימין מצא את אוזן דוחף את הולצמן והחלוץ הכניע את אל-מדון מהנקודה הלבנה ללא בעיות. אחרי 34 משחקים, חיפה ספגה יותר משני שערים.

במחצית רוני לוי דיבר על כבוד, שחקניו ניסו משהו בכוון, כאשר חרזי הגביה (67) לבוקולי שבעט בעוצמה והכדור מצא את רחמים סוגר נכון את הפינה ולא מאפשר לחיפה לכבוש אפילו שער כבוד.
מכאן ואילך רק אשדוד בתמונה. תיאבונה גבר והלך. אלקריף (69) הגביה לעבר הולצמן, ההגנה הביטה עליו בהשתאות ואת הנגיחה ה"קלה" נאלץ אל-מדון לבלום. בחלוף דקה שוב עימות חזיתי בין השניים וגם הפעם, האיש בשחורים ניצח.
עמנואל אוביידה (77) חלף בקלילות על פני ארבעה שחקני הגנה, הסיט לאלקריף שבעט בחוזקה ליד הקורה וארבע דקות לסיום ננעץ המסמר האחרון בארון התארים של חיפה. דוד רביבו שלח את הולצמן לשטח הפקר, אל-מדון יצא אך לא בנחישות גדולה והכדור נשלח לרשת- 0:4 ענק לקבוצה שצברה נקודה אחת בארבעת משחקיה האחרונים.
לחיפה עוד ניתנו שתי הזדמנויות מצוינות. קטן (89) שלח כדור חופשי לחיבורי הקורות ואסי רחמים קטף והדף לקרן, וממנה הגיע הכדור לברדה שנגח מ- 5 מ` לידי השוער. ביום כזה, גם שער כבוד הוא בבחינת מותרות.
מישהו מוכן להמר שהליגה נפתחה מחדש והמתח חזר לצמרת ?

הרכב אשדוד: אסי רחמים, אמיר אלקריף, אריק אג`יפור, אייל אלמושנינו, אדיר טובול, יוסי אופיר ( מאור זוהר/ 58), מאור פרץ, עמנואל אוביידה, פליקס אובוקה( עמיר תורג`מן/ 69) , יניב עזרן( דוד רביבו/ 60), שי הולצמן.