מותר פעם להודיע לפיפ"א שלשופט משחק תהיה אופציה להתחיל את המשחק מהדקה ה- 46 ואילך ולוותר על המחצית הראשונה ?
אפילו יוסי מזרחי, מאמנה המנוסה של אשדוד שרצה לזכור את התבוסה שקבוצתו הנחילה אשתקד, התקשה להאמין שדווקא אירועי המשחק הזכירו יותר את ה- 6:0 של אשדוד בעונה שעברה בחיפה.
התוצאה? כן, מה איתה? ניצחון שישי ברציפות על חודו של שער, תופעה חסרת תקדים בחיפה, ומאידך ניצחון שביעי רצוף מפתיחת העונה. את זה תמיד יזכרו. מי יעצור את חיפה? למה בכלל צריך לקשור את רגלי שחקניה באזיקונים אם הם מסוגלים לחולל מהפך של מאה ושמונים מעלות וממחצית לא אטרקטיבית, בלשון המעטה, הפגינו כדורגל מצוין בהמשך.

אולי באמצע הדרך מגיעה גם למאמן אשדוד חצי פרמיה. אם במחצית הראשונה, חניכיו לא שיחקו כדורגל בגלל הטאקטיקה ההגנתית-פחדנית שלו, בשניה כבר לא הייתה לו שליטה על הנעשה כי חיפה הבינה שמזרחי מבקש רק נקודה, וסגנון כזה אינו ראוי לפרס. למזלה של חיפה, חילוף משמעותי בהרכב אשדוד, כאשר משה חלפון, קשר התקפי החליף את המגן קובי מוסא, פתח את משחקה של אשדוד והגנתה נחצתה כגבינה מחורצת.
בדיעבד, ייתכן וחיפה הייתה לבסוף מנצחת, למרות ההגנה המעובה של אשדוד שהקשתה מאוד על קשרי וחלוצי חיפה להגיע אפילו לחצי מצב. חוסר המחץ החיפני, שהופגן בשני משחקי הליגה הקודמים, נמשך גם במחצית הראשונה, האנמית וחסרת החיים.

האלופה הגיעה לאשדוד במטרה מוצהרת: לשחק, לנצח ולנקום את התבוסה המחפירה מהעונה שעברה. לא בכדי התעקש הקפטן אריק בנאדו לשחק, על אף הפציעה בסביבת עינו. ולא רק הוא. אשדוד נחשבת למעוז ביתי וה"ירוקים" פשוט חדרו בקלות לבית, התנחלו בתוכו וזרקו את המפתחות לים הסמוך. ממילא, בעלי הבית לא יעזו לחזור הבייתה במהרה.
אל תכעסו, לא כדאי להרחיב את הדיבור על המחצית הראשונה. היו בה מכסימום חמישה אירועים סבירים. גם בהילוך חוזר, ובעזרתם של טובי הארכיאולוגים, לא נמצא יותר. קולאוטי (דקה 5) השתחרר מאלמושנינו, בלם החירום של אשדוד, וירה החוצה. הזדמנות פנטסטית לאשדוד לחלום, לא על ניצחון, על שער ניתנה לשי הולצמן, אימת ההגנה החיפנית אך ממצב מצוין מצא שוער מצוין הודף ומציל שער בטוח. בדקה ה- 20 בעיטה של עידן טל מרחוק, עשר דקות לסיום המחצית הראשונה יוסי אופיר בועט רע ממצב טוב ושתי דקות מאוחר יותר(37) בוקולי מגביה משמאל ואלון חרזי התרומם מעל ידי השוער ונגח מעל משקוף. לשום צד אין במה להתפאר במחצית הזאת שנראתה כמו מאבק בין חתול לעכבר.

ה"עכבר" (אשדוד) הסתתר כל הזמן מאחור. כל הכלים הטכניים שלו נזעקו לאחור. עמנואל אוביידה, פליקס אובוקה ודוד רביבו רדפו אחרי כל מה שזז בירוק. שני שחקנים נוספים, יוסי אופיר ואמיר אלקריף ניסו לבלום את קשרי חיפה. אלקריף, שזכה לשבחים על שלפני שבועיים הצליח לחסל בשמירה אישית קוסם עד שלהוא נמאס ויצא, הבין הפעם שעבר זמנן של השמירות האישיות "עד לשירותים".
לרוע מזלו של יוסי מזרחי, צה"ל ריכז כוחות מול רצועת עזה, אחרת היה מזעיק גם אותם לשמירה על רחבת שערו של הגנאי סמי אג'יי, שכבר האמין שהוא יהיה מהמאושרים שלא יחטפו מחיפה.

וחיפה(ה"חתול") שיחקה לידיים של אשדוד. אמנם, הנעת הכדור נראתה היטב אבל שחקניה שכחו את כלי הפריצה בבית. הצפיפות שנוצרה במרכז המגרש השפיעה מאוד על החיפנים שניסו לשחק כדורגל. ומי שאומר שקל לשחק נגד קונוסים, קיבל הערב תשובה שלילית. האשדודים עמדו ובעט לכל עבר, חיפה בנתה על הגבהות כדור סתמיות והתוצאה המאופסת היא ההוכחה הטובה ביותר שלפעמים יש צדק בכדורגל.

עד שנפתחה המחצית השניה. מוסא יצא- אוחיון נכנס וחיפה החלה ב"ריקוד החרבות" כאשר כל פעולה שלה כמעט ונעצה ים של כדורים ברשת המקומית.
הלחץ החיפני הכבד נתן את אותותיו בריאות האשדודים שניצבו מהצד וראו את סופת ההוריקן "חיפה" שוטפת את המגרש. שני השערים, ארבעת המשקופים והקורות ועוד מספר מצבים טובים הרסו את הגנת אשדוד עד היסוד. החריש החיפני הותיר תלמים עמוקים, עד כדי צחוק למראה התוצאה המצומקת וחסרת ההיגיון.

חיפה של המחצית השניה נראתה כחיה פצועה. כל שחקניה שיחקו בהתלהבות ובנחישות, מהלכי כדורגל של בית ספר ושערים מתוכננים. היום אולי עדיין טרי לשאול, אבל גם שחקני אשדוד יודו שבמבצעים מסוימים בא להם, גם להם, למחוא כף.
דוידוביץ אינו אשם בשער שספג. הוא יותר "אשם" בהצלה הגדולה מרגלי הולצמן ואיש אינו יודע כיצד החיפנים מתפקדים בזמן פיגור, כי השנה טרם נקלעו למצב כזה. הטוב בהגנה היה הבלם רפאל אולארה, עד לשניית הסיום. הוא לא טעה 92 דקות ורק כשלירן ליאני הציץ בשעונו, נכנע לשי הולצמן ( אלא למי ?) ואשדוד לפחות יצאה בהרגשה טובה.
גם אדורם קייסי נראה מצוין. לשמור לא היה לו על מי, כי אשדוד נשארה מאחור אז המגן הוותיק התפנה לפרוץ קדימה ובאחת מגיחותיו בישל את השער השני.
גם אשדוד סבלה מנוכחותו של חבייאר דירסאו. מאמנה הציב חמישה קשרים ומנגד שיחק, אבל שיחק על באמת, ברזילאי אחד ששם בכיס הקטן את כל החמישה באדום-צהוב. עידן טל עבד קשה והצליח, בוקולי יעדיף לזכור רק את המחצית השניה , כי בראשונה היה גרוע וזנדברג ? מיכאל תפס מקום של קבע בהרכב הפותח וקשה יהיה להוציא אותו ממנו. מישהו בכלל רוצה ?
בחוד קולאוטי נעלם. אין לו מה לעשות מול תשעה קמיקזות שסוגרים אותו מכל צד. החלפתו עקב פציעה הכניסה את ארבייטמן שלא עשה גדולות ונצורות, רק גרם למהומות ברחבה האשדודית המוזנחת. איש המשחק הוא ללא ספק יניב קטן. במחצית הראשונה נראה היה שהמאמן רוני לוי שגה כשאיפשר לחלוץ לשחק, אחרי שבמהלך השבוע לא התאמן במלוא הקיטור. במחצית השניה קיבלנו קטן גדול.
פריצות עומק מכאיבות לשטח ה"אוייב", הגבהות ומסירות, בעיטות ושאר ירקות. לאשדוד, ולא רק לה, אין תשובות הולמות כשקטן מבעיר מנועים. מיותר להקיש מה היה קורה אילו היה כשיר לחלוטין, כי ברגע שקטן נכנס למשחק, המתנגד יוצא ממנו , מניף דגל לבן.

איזו פתיחה מחצית מוחצת. אלמושנינו, אקס חיפני, טעה(54) ועידן טל חטף את הכדור, הריץ את זנדברג מ- 16 מ' שלח בעוצמה אל חיבורי המשקוף והקורה. אם זה היה מסתיים בשער...נו, נו..
שלוש דקות אחר כך עוד אכזבה חיפנית. הפעם טעה הבלם השני, ארנסט אטצ'י, קטן פרץ באין מפריע, ראה את ארבייטמן מתמקם ברחבת החמש והגביה לעברו. הכדור שננגח ממצחו של שלומי הכניע את אג'יי ונתקע ב... משקוף המכושף.
הקלישאה שאם לא כובשים- סופגים, חטפה הפעם סנוקרת רצינית. כי עברו שתי דקות נוספות(59) , קטן הכניס כדור מדוד, כמו היה מהנדס, מעבר לראשו של אלמושנינו וזנדברג זינק קדימה ונגח קלות במצחו לפינה הרחוקה- איזה 0:1 שובר בונקרים מיושנים.
בוקולי(61) ניסה להמשיך במטווח ובמקום למסור הצידה העדיף לבעוט ממצב נוח, קטן(62) ניסה לכבוש את השישי-אישי וירה כדור אדיר החוצה וגם להחטאות יש סוף טוב: זנדברג שלח את קייסי, הגבהה נפלאה למרכז הרחבה ובוקולי, שהגיע עם רגל מושטת קדימה שלח לרשת הגבוהה- 0:2 שביטא את יחסי הכוחות.
עידן טל(72) קיבל תיאבון ובעט ממצב נוח לידי השוער, הקורה הפגינה נוכחות פעם שלישית כשקטן מסר מצוין לזנדברג, זה חדר ובעט, אג'יי זינק והדף לקרורה הנמוכה ולחוץ. עידן טל עדיין התעקש לכבוש, קיבל מסירה מקטן, וממרחק שישה מטרים ירה למשקוף הפנימי ו.. החוצה. יוסי אופיר (82) ניסה להציל משהו מהכבוד הרמוס של אשדוד שפשוט נעלמה מהמגרש ואת בעיטתו לקח דוידוביץ מצוין. טל ניסה עוד פעם והשוער הדף, קטן ירה והכדור ברח לחוץ והסיום שייך לאולארה והולצמן. הראשון כשל בניסיון לבלום את החלוץ וזה השתחרר מנו ושלח משמאל לימין- 1:2 בהחלט לא מנחם. גם לא את חיפה שרגילה כבר לספוג בשניות הקריטיות. הפעם לא נפגעה.

הרכב אשדוד: סמי אג'יי, קובי מוסא( משה אוחיון/ 51), אייל אלמושנינו, ארנסט אטצ'י, אדיר טובול, יוסי אופיר, עמנואל אוביידה, דוד רביבו( עידן שריקי/ 68), אמיר אלקריף, פליקס אובוקה ( כפיר אודי/ 75), שי הולצמן.