ליבי, ליבי עם שלומי אזולאי, חלוץ הרכש הצעיר של מכבי חיפה. נכנס לשחק במצב שבו בית"ר ירושלים איימה למוטט את הגנתה הרעועה של קבוצתו, השווה בחלוף שתי דקות והעלה אותה ליתרון משמעותי 2:3 כאשר נדמה היה שהאורחים כבר לא מסוגלים לצאת מקריית אליעזר עם נקודה.

והם כן יצאו עם נקודה משער יוצא מהכלל בתוספת הזמן, שער שמאמן בית"ר אורי מלמיליאן ודאי לא יזכור אבל באותה דקה, באותה תוצאה, באותה פינה ורק לפני 35 שנים, הוא מסר כדור נפלא לשלמה ג'רבי וזה קבע 3:3 !!

אזולאי קנה את עולמו, וכבר בהפסד בגביע הטוטו לעכו ניתן היה להבחין שיש בו משהו שיש לחלוצים מיומנים- היום, לעיני אוהדי הכדורגל במגרש ובכורסא יזכרו לו את הצמד, ידברו עליו כעל הבטחה גדולה בשעה שחיפה נותרה עמוסת בעיות, בעיקר בכל הקשור למשחק ההגנה.

עד המשחק הזה דיברו על חוסר התיאום בין שי מימון לאיגנסיו קאנוטו, כדאי לשכוח לשעה וחצי את המילה "תיאום". כי לא היה צריך תיאום אלא יכולת אישית פשוטה וכששני הבלמים נקלעו יחד ל"יום שחור", אין פלא ששלושת השערים לזכות האורחים נבעו ממתנות יקרות ערך, לוקסוס שלקבוצת צמרת אסור לחלק.

השער הראשון הגיע שוב, בפעם השלישית, מהגבהת קרן. השני מאסיסט איום מרגלי שי מימון שלא הצליח להרחיק כדור פשוט ושער המשווה ? קאנוטו המנוסה לא הצליח לבלום ברחבה ובצפיפות הגדולה מהלך פשוט ומבריק של חן עזריאלי ואיפשר לו לבעוט פנימה ולגזול שתי נקודות יקרות. גם את התענוג לשהות ולו ליממה בפסגה, אין לה לחיפה. יצאה פראיירית.

ולא רק. שנים על גבי שנים לא התעוררה בעיה שה"ירוקים" אינם מסוגלים לשמור על יתרון. לראשונה בעונה זו, הצליחו להפוך פיגור 2:1 ליתרון 2:3 אבל גם אותו איבדו.

בגביע הטוטו חיפה הוליכה 0:1 וסיימה בתיקו 1:1, כך גם נגד הפועל עכו שלא נבהלה מ-0:2 וחזרה לנצח. בבאר-שבע שוב חיפה הוליכה ואיבדה את יתרון, מול בני יהודה והערב פעמיים במשחק אחד. חוסר הביטחון בדקות הסיום בולט וחיפה משלמת מחיר כבד. במקום שיהיו לה היום 15 מ-15 יש לה בבנק הנקודות 11 בלבד.

לצופה הנייטרלי, תנו לו משחקים מהסוג הזה מדי ערב והוא רץ לשלם את האגרה מחר בבוקר. לא בטוח ששחקני ירושלים מרוצים אחרי שהוליכו, לא משוכנע שהחיפנים נהנו אחרי ששמטו יתרונות חשובים. בסוף, בגלל ששום קבוצה לא הפסידה, מישהו יצא מרוצה ולא בקבוצות.

כאמור, הגנת חיפה הפגינה משחק כושל ולא רק בגלל הספיגה הסיטונית. יותר מדי פעמים ניסו קאנוטו ומימון לבלום את ה"פרטיזנים" מבין חלוצי ירושלים ולא הצליחו. ברגע שחלפו על פניו של קאנוטו, מימון לא היה שם כדי לחפות ועברו גם אותו בקלות.

אפשר וההרכב שהציב אלישע לוי תבע קורבן מסוים. ג'ון קולמה המצוין, כקשר אחורי יחיד, התמודד בהצלחה מוגבלת עם עידן טל, דן אייבנדר ועמית בן-שושן.

מלמיליאן מכיר היטב את האווירה במשחקים מול חיפה בקריית אליעזר. הוא לקח שחקן מהיר וחכם בדמותו של סטיבן כהן ופקד עליו לפקוח עין על מסיללה. עד לדקה ה-65 המגן השמאלי לא חצה את קו האמצע.
עמית בן-שושן עשה אותו הדבר למגן השני, עלי עותמן אלא שזה לא התייחס לשמירה וברח קדימה כדי להגביה שוב ושוב כדורים למרכז הרחבה של בית"ר שהגנתה נראתה במחצית הראשונה כמסננת.

וכך, כאשר ההגנה חלשה ומנוטרלת וקולמה עסוק עד מעבר לראשו, מאמן חיפה הטיל למערכה את כל הכלים ההתקפיים שעמדו לרשותו הערב. גולסה עם שער מצוין, עידן ורד ביום לא מוצלח בגלל שמירה מדהימה של המגן הצעיר אלי דסה, מוחמד גדיר המהיר והלא מרוכז ו"אס" בדמותו של סינטאיהו סלליך (כך כותבים את שמו, לא סולליך ולא משהו אחר).

רק מי שמבקר במשחקי הנוער של מכבי חיפה, וסלליך היה נדבך חשוב בזכייתה בשתי האליפויות שלה, יודע שמה שהוא עולל לאביתר ברוכיאן זה כאין וכאפס מה שסובלים ממנו מגני היריבות בנוער. לוקח להם שעות כדי להרגע מהסחרחורות שפריצותיו ומהירותו גורמות.

המחצית הראשונה הפנטסטית שלו בהופעת בכורה בהרכב הפותח מהווה פתח לבאות, ואצלו זאת לא הבטחה על הקרח.
עד לשער השוויון החיפני, נדמה היה שדבאלישווילי יסיים משחק מבלי להיות מעורב משמעותית במשחק. בסיום התעורר, לא בעט כמעט בכלל אך חולל מהומות, המשמעותית ביניהן במסירה לאזולאי ממנה הגיח שער היתרון. כמה חבל שאי אפשר לשנות ולציין שער הניצחון...

שחקני המנורה חייבים תודה ליריבתם המושבעת. אחרי שגולסה כבש את הראשון, וזאת ההרגשה שהייתה גם אחרי שער היתרון בבאר-שבע, לא יהיה זה מוגזם לנחש מה היה קורה לו נכבש שער השוויון, שתי דקות בלבד מאוחר יותר.

לירושלים לא הייתה הגנה בכלל וזה כולל גם את השוער אריאל הרוש ביום פחות מזהיר. אלי דסה היה המגן היחיד שבלם את ורד ומסיללה, יחד עם סטיבן כהן.
חיפה שיחקה על אגף ימין, עם הסילונים שבשחקני חיפה. עותמן, גדיר וסלליך- מי יכול להתמודד מולם.

אחרי שער המשווה חיפה, על כל חלקיה, נרגעה, עידן טל הותיק ואבירם ברוכיאן הנהיגו ולפתע הגנת חיפה התפוררה וספגה שערים לא מחוייבי המציאות.

המצב הוחמר אחרי שירושלים עלתה ליתרון והעלתה את מפלס ההתלהבות שלה. או אז איימה לכבוש את השלישי ואלמלא הדיפה גדולה של אמיר אדרי מבעיטה של סמואל יבואה , מי יודע אם בכלל היינו מגיעים למצב של 3:3. או שאולי חיפה הייתה צוהלת ושמחה עם שער בסיום.

לאור תרדמת רמת הכדורגל בשבת האחרונה, המשחק הקצבי הווה משב רוח מרענן. היו אירועים ליד שני השערים, המשחק היה הוגן למופת, השופט אסף קינן לא הפריע- יופי של משחק ליגה עם המון חומר למחשבה, בעיקר לאלישע לוי לו יש שבועיים נוספים, עד למשחק בסכנין כדי למצוא נוסחא גואלת למצב שבו חיפה מאבדת יתרונה פעם אחר פעם. מי יודע, אולי שובם של הפצועים יעזור . כי היום, , ירד עוד יותר ממוצע הגיל של ההרכב החיפני. אם רפאלוב ביציע וסלליך בהרכב, פער חמש השנים משפיע. אנקדוטה חסרת נקודות.

הדקה השביעית נתנה מושג מה עלול לחולל שיתוף פעולה בין סלליך לגדיר. האחרון מסר לחברו שהחזיר לו ובעומדו מעט מחוץ לתיבת החמש 'דחף' את הכדור ולמישאלוף לא היתה בעיה להרחיק מהקו.

עשר דקות אחר כך, הסתיים מבצע כיבוש שער ירושלים. סלליך, מי אם לא הוא, סבסב את ברוכיאן הצעיר, מסר לרוחב, המגן דסה הרחיק רע למרכז וגולסה נכנס עם הרגל והנשמה ושלח בעוצמה לרשת העליונה- 0:1 לחיפה.

עוד החבר'ה תלויים על כתפיו, הורחק כדור מהעבר השני לקרן. עידן טל הגביה מימין ברגל שמאל, בן-שושן ניסה לנגוח לאחור, הכדור נחת במקרה ליד רגלו של קולמה שהרחיק לעברו של הבלם גונזאלס שניצב בודד ואפילו הוא בעט חד ושטוח לרשת- 1:1.

הערב הלא מוצלח של קאנוטו החל בדקה ה-23 כשאיבד כדור שהיה בשליטתו לעידן טל, זה מסר לברוכיאן שניצל דלילות בעורף החיפני ובעט חזק מימין, בנס לא הסתיים בשער שני.

הירוקים ניסו לחזור ולמעט נגיחה מראשו של גולסה (36) מעל למשקוף, אחרי קרן מתוכננת של ורד, הקבוצות ירדו להפסקה ואיש לא ניחש שיפלו ארבעה שערים נוספים, למרות שההגנות החלשות אותתו שאין להן כוונה להתייצב, בפרט כאשר המגמה הייתה לנצח. מלמיליאן רצה פחות.

ההסתמכות על יבואה כחלוץ יחיד הוכיחה עצמה. שי מימון השיג כדור שנשלח לעברו של סטיבן כהן אבל הרחיק אותו למרחק עשרה סנטימטרים במקרה הטוב. הרענני לשעבר לא נזקק ליותר, הכניס כדור מדויק ליבואה שכבש מקרוב. שוב אדרי לא אשם אבל 1:2 לבית"ר.

בפעם הראשונה בארץ, חיפה השנה בפיגור ואיך מכנים זאת אצלנו ? מבחן אופי.
סטיבן כהן (55) הזיז את קולמה ובעט, אדרי היה במקום ואז הגיעה ההברקה של אלישע לוי שהכניס את שלומי אזולאי. כבר בשתי הנגיעות הראשונות שלו (65) כמעט ונולד שער מראשו של דבאלישווילי ואז הציל אדרי שער.

יבואה חלף על פני קאנוטו, מימון חש לעזור ומצא עצמו גם מאחור והחלוץ בעט בעוצמה לפינה, שוער חיפה זינק והציל. והכל, שימו לב מתרחש בשתי הדקות מאז כניסת אזולאי.

שהחל לפרוע שטרות ראשונים. מסיללה ברח לסטיבן כהן התשוש, הגביה במדויק לרגלו של אזולאי שקבע 2:2 ולא ידע לשנייה לאיזה כיוון לרוץ.

תריסר דקות אחר כך ידע גם ידע. הגיאורגי חטף כדור ונתן לעצמו מקדמה בנגיחה, מסר ימינה לאזולאי שבעט שטוח, הכדור פגע בשוער הרוש וחדר בפינה הנגדית- 2:3 משלהב.

חיפה השתלטה על המשחק, תקפה ותקפה עם בעיטות מסוכנות של תומר חמד ועותמן שהפתיע בבעיטה מחוץ לרחבה (88) אך אקורד הסיום שייך לחן עזריאלי. המגן דסה הגביה לעברו של בן-שושן שנגח מקרוב, אדרי הדף לעבר המחליף שפינה לעצמו מקום ועבר בקלות את קאנוטו ומשם "בום" אדיר- 3:3 למגנת ליבה של חיפה ההמומה.

הרכב בית"ר ירושלים: אריאל הרוש, אלי דסה, כריסטיאן גונזאלס, משה מישאלוף, אביתר ברוכיאן, דן אייבנדר (סרג' איליי/80), עידן טל, סטיבן כהן (חן עזריאלי/74), אבירם ברוכיאן (קובי מויאל/71), עמית בן-שושן, סמואל יבואה.