בואו נתחיל מחצי הכוס המלאה. איכפת לכם ?

* בפעם הראשונה מכבי חיפה מעפילה העונה לראש הטבלה. וגם אם מכבי תל אביב תנצח ויהיו לה גם 18 נקודות, עדיין בשיטת הקיזוז למי שיש 18 ו- 17 נקודות זה היינו הך.

* מכבי חיפה נותרה הקבוצה היחידה בליגה ללא הפסד, אחרי שמונה מחזורים ולמעשה אלישע לוי משחזר את שתי העונות הקודמות. גם בהן לא נוצח בשמונת המחזורים הראשונים.

* אחרי חמישה משחקים רצופים- חיפה לא ספגה שער.

* שער ראשון לולדימיר דבאלישווילי מול הפועל פתח תקווה ואם תזכרו שהוא גם כבש את השער האחרון של חיפה ב"אורווה" (מול מכבי), גם זה משהו.

* סוף- סוף אחרי 11 שנים חיפה כובשת באצטדיון הלאומי, ומדובר במשחק ליגה.

* הופעה 100 למגן אייל משומר.

זהו. תתענגו מספר דקות על מעדני המספרים ומכאן תמתחו קו עבה, חס ושלום לא בצבע אדום. גם בירוק ייראה מספיק מודגש.

כי הניצחון המינימלי של חיפה על הפועל פתח תקווה שלא ניצחה עדיין העונה והגנתה מהגרועות בליגה, חשף שתי תופעות. האחת, עד כה חיפה טרם ניצחה בהפרש של יותר משער אחד וכרגע, עד חזרתם של כל ה"מושאלים" לצוות הרפואי, אין לה את היכולת להבקיע הגנות מעובות. פאקט.

גם התייחסות יריבה כמו הפועל פ"ת לחיפה עדיין אינה אותה התייחסות כמו אל שאר הקבוצות. מול מכבי ת"א המלאבסים תקפו, הוליכו, החטיאו ונוצחו בתוספת הזמן- מול חיפה הסתגרו וניסו לשדוד את קופת הנקודות.

ואין מומחה גדול יותר ל"מעשי שוד" מאשר מאמנה הנוכחי, יובל נעים. לחיפה זיכרונות רעים מהמאמן ובכלל מהשם רמת-גן. פעמיים הצליחה קבוצתו לשעבר, הפועל רמת גן (פעם כששיחקה בליגה השלישית) להדהים את ה"ירוקים" ולסלק אותם פעמיים מגביע המדינה (גם אשתקד עם אלישע) וגם היום נעים כמעט והצליח להפתיע.

הוא לא טאקטיקן גדול, מאמן ממוצע בליגה שלנו אבל כשהוא רואה ירוק (ולא את כפר-סבא...), בחוריו רצים אחוזי תזזית כאילו דחפו להם פלפל ב....

איך זה קורה ? מדוע דווקא מולו חיפה אינה מצליחה לפצח את מערכי ההגנה ? דווקא בליגת אשתקד פירקה לרסיסים את רמת גן וכבשה מולה שמינייה בצמד משחקים וכנראה שהסיבה מצויה בהבקעה מוקדמת. אחרת, מסתבכים בצרות. היום חיפה יצאה מרמת גן ברגל ימין ובראש מורם לפסגה.

שלוש פעמים "אם" ואולי המשחק היה נראה אחרת.
אם ג'וניור ויטסה היה מצליח להכניע את אמיר אדרי בדקה השלישית- חיפה הייתה בצרות גדולות.

מאידך, אם כדוריהם של ליאור רפאלוב ושלומי אזולאי, שניהם בדקה הרביעית, לא היו פוגשים את הקורה והמשקוף אלא חודרים לרשת, אפשר ויובל נעים היה מרווח את משחק קבוצתו ומאפשר מרחב מחיה גדול יותר לחיפנים אובדי העצות.

מאחר וגם לסבתא של אפרים לא היו גלגלים וגם שלושת המצבים בדקות הפתיחה לא נוצלו, חיפה נקלעה לבעיות גדולות אותן לא הצליחה לפתור תוך כדי תנועה.

השיא בדקה ה-55: חיפה יצאה להתקפה, הגיעה סמוך לרחבת ה-16 של פתח תקווה וחיפשה דרך לפרוץ פנימה. מסירה ועוד מסירה, הכל כמובן לרוחב ולפתע הכדור נמסר לג'ון קולמה שמוסר אחורה יותר לבלם שי מימון וזה מחזיר לשוער אדרי !!

עד כדי כך אוזלת הרגל של חיפה זעקה לשמיים. ועם מעט חוסר מזל, היריב הנחות עלול היה לעקוץ מהצד השני ואז, לכו לרדוף שוב אחרי פיגור. ה"ירוקים" שווים לפחות שער למשחק אבל היום משחקם היה חלש, יותר חלש מאשר מול אשדוד.

למזלה של חיפה, היה לה היום את אמיר אדרי בכושר מצוין. משחק מושלם, ללא טעות, אפילו לא באוויר. שתי הצלות גדולות בתוספת לשליטה מוחלטת ברחבה וזאת כאשר החולייה שלפניו לא הצליחה למנוע מצבי הבקעה מחלוץ וחצי שהמארחת שלחה.

אייל משומר עדיין לא חזר לעצמו. בחצי השעה הראשונה שיחק באיפוק, אחר כך הרבה לעלות אבל ההגבהות והמסירות לא היו מדויקות. לא היה לו על מי לשמור ולכן היה לו קל.

מה שאי אפשר לומר על מסיללה שזכה ל"משמר כבוד" בדמותו של ישראל זגורי, אחד מכוחותינו המושאלים.
זגורי עשה את הכי טוב שיכול היה, והוא יכול הרבה יותר. במשחקו גלום למעשה כל סיפור ההשאלות של חיפה שמוסרת שחקנים טכניים שיצברו דקות משחק והם הופכים לשומרים אישית חסרי יוזמה ותכונותיהם הטובות אובדות בים הרצונות של מאמן כיובל נעים.

זגורי שמר על מסיללה 60 דקות נטו ולאחר כיבוש השער, גם נעים הבין שחבל לבזבז אותו על מסיללה שממילא פרץ מתי שרצה.

במרכז ההגנה החיפני משחק לא רע לשי מימון, פחות טוב לקאנוטו שכמעט העניק במו רגליו שני מצבים לחלוצי פ"ת. רק אחרי שחיפה עלתה ליתרונה, משחקו השתפר וביטחונו שב אליו. ככל שהלבנים ניסו לתקוף, הגנת חיפה סגרה והרחיקה.

והעוזר הטוב ביותר שלה היה שוב ג'ון קולמה. לא קל לשחקן בסגנונו לשחק עם כרטיס צהוב החל מהדקה הרביעית ועם עין פוזלת למשחק בשבוע הבא מול הפועל תל אביב.
גם כך, שליטתו במרכז המגרש אבסולוטית, יחד עם גוסטבו בוקולי אפילו הדוקה, מלבד כמובן הדקות ששחקני פ"ת חשבו שיש בכוחם להפתיע. והם לא היו רחוקים מסחיבת נקודה.

חיפה קיבלה בברכה את הקפטן שלה, יניב קטן ששיחק רחוק מרמתו הרגילה אבל במקרה שלו, אחרי היעדרות ממושכת, דקות המשחק והשלת החלודה חשובים לקראת המשך הליגה הארוכה.

לראשו של ליאור רפאלוב קשרו השבוע כתרים רבים, בחלק מהדקות הצדיקם ובדקות אחרות נראה שהגזימו לטובה. הוא הרבה לאבד כדורים אבל הוא היה היחיד שניתן היה לצפות ממנו למסירת פז. השער התחיל ממסירה שלו לאזולאי והיו גם מצבים נוספים שיצר. עדיין הוא מאפשר לשומריו לעקוב בקפדנות אחר צעדיו והם כבר יודעים שיחטפו הטעייה, רק לא יודעים מאיזה צד. במקרים לא מעטים תפסו את הפרינציפ...

אל כובש השער אי אפשר לבוא בטענות. הוא עבד קשה מול גל כהן ואחרי שני משחקים "איומים" שלו, דבאלישווילי מגלה סימני התאוששות בכך שהוא נייד יותר, משתחרר לצדדים, מוסר ובועט. אפילו כבש.

אחרון אחרון חביב, שלומי אזולאי. בשקט ובביטחון גמור תפס לעצמו מקום של כבוד בהרכב הפותח וכושרו יוצר למאמנו כאב ראש רציני, ברגע שלהרכב יחזרו ורד, גולסה וגדיר.
אזולאי "תפס ביטחון", נע ככספית במהלך כל המשחק, מחליף מקומות ומטריף את שומריו, משבש את המערך ולבסוף עוקץ במסירת ענק לשער הניצחון. שלא לדבר על בעיטתו היפייפיה שנהדפה במשקוף. בינגו של חלוץ עתיד.

כאמור, פתח תקווה לא הוותה אגוז קל לפיצוח ועדות לכך ניתנה בהזדמנות הנפלאה שניתנה לויסה בפתיחה. גיא צרפתי שהכניס כדורי עומק מסוכנים, התחיל בכך בדקה השלישי, הכדור נלכד ברגליו של קאנוטו שלא השכיל להחזיקו, ויסה חטף ורץ מול אדרי שזינק לכיוון הבעיטה ומנע שער של אלף אחוזים.

ממול, בעיטה מסובבת של רפאלוב לעמוד שערו של שניר דורי ומיד עוד בעיטה נפלאה מחוץ לרחבה מרגלי אזולאי, נהדפה בעוצמה במשקוף. גם בדקה ה-13 ניסה בוקולי להפתיע עם טיל משלו שחמק מעט לחוץ.

חיפה נראתה לא רע גם בדקה ה-21 כשקולמה שלח ימינה את אזולאי שיודע להגביה במדויק, משומר הגיח לפתע ונגח הצידה.

גם לפ"ת היו שני מצבים בדקה אחת (22). קודם עידו אקסברד הגיש כדור לגיא דיין שבעט לפינה ואדרי זינק והציל ממבוכה ומיד, צרפתי הגביה ואקסברד נגח סמוך לקורה.

בדקה ה-38 רגע של מחלוקת בלי מחלוקת. שלומי אזולאי שלח את דבאלישווילי למרכז הרחבה, השוער דורי וגל כהן סגרו בצבת את רחבת הכדור לתוכה נקלע דבאלישווילי שנפל.
פנדל !!
השופט זיו אדלר היה קרוב לאירוע ולא היסס. הקוון דן אוצ'ניק ראה משהו אחר ובלחץ שחקני פ"ת השופט הראשי ניגש אליו ו...שלף כרטיס צהוב לעברו של הגיאורגי שלנו בעוון התחזות.

בכלל, כל שלושת הצהובים של חיפה היו הפעם מוזרים. קולמה בגלל דו-שיח עם גל כהן, קטן בעט כדור החוצה בעצבים ו"דבא" בגלל התחזות.

דקות הפתיחה של המחצית השנייה היו שייכות למלאבסים. צרפתי ניסה להפתיע את אדרי שנותר דרוך, במקרה אחר (58) אקסברד עקף את קאנוטו ובעט, ליניב קטן ניתנה הזדמנות גדולה שעה שפרץ לבד ובעקבותיו המגן ניסן אלקלעי, נגמר בהדיפה מעולה של דורי שיצא בזמן (63) ואז צנח השער.

רפאלוב הריץ את אזולאי באגף השמאלי, שניות לפני כן היה בימני, פריצה קלה ומסירת רוחב גדולה, הגיאורגי הקדים באלפית השנייה את השוער ודחק פנימה- 0:1 עם "יש" אחד גדול.

מכאן ואילך רק חיפה- חיפה. לא גדולה, מסוכנת. דבאלישוויליחטף כדור, אזולאי פתח לו (73) ולא קיבל חזרה, הכובש בעט מהמרכז למעלה. כעבור שש דקות יכול היה להסתיים בשער אדיר.

רפאלוב המשוחרר משמירה, מסר לולדימיר שהגביה לעברו של אזולאי. רק הוא ומולו השוער והכדור לא נשק לרשת. איזו החטאה !

אדרי (81) הדף כדור מסוכן שהסתובב ברחבה, אזולאי כמעט וכבש ממסירה של מסיללה (87) לו ניתנה זכות לכבוש ולא עשה זאת.

והסיום מסמל את אירועי המשחק ומהלכו. עמוק בתוספת הזמן מסיללה מקבל כדור מצוין מרפאלוב, פורץ לבד ולפתע בועט החוצה מבלי שהתבקש. היה לו מספיק זמן להתקדם ולכבוש. פיטר הביט על השופט, סימן ששמע שריקה ולכן הניח לכדור מבלי שהתבקש.

...ומשחקים כאלה חייבים להסתיים בצורה הזאת. אם היה בעבר "הסכם" בין חיפה לאצטדיון רמת גן שהיא תשחק טוב, תיתן קונצרטים ותפסיד, היוצרות התהפכו לערב אחד. להודות על האמת ? נעים יותר לנצח.

הרכב הפועל פתח תקווה: שניר דורי, איאד חוטבה, גל כהן, דניאל אדו, ניסן אלקלעי, ג'ונתן אסוס, גיא צרפתי (אלון תורג'מן/67), ישראל זגורי (אור פישביין/ 86), גיא דיין, ג'וניור ויסה, עידו אקסברד.