מעולם לא היה קל יותר לסכם "דרבי" חיפני. לא רק בגלל ה-0:0 שאינו הירואי עבור הפועל, כי ניר דוידוביץ הצליח למנוע שלושה שערים בטוחים שיכלו להביך את ה"ירוקים" עוד יותר.

גם לא בגלל השליטה המוחלטת של מכבי במחצית השנייה, ואין גם אוהד אדום אחד שלא ידע שמכבי טובה בהרבה מקבוצתו, והרבה כולל ניסיון וביטחון. העובדה שבלם מכבי, שי מימון בעט פעמיים לעבר שער היריבה וכמעט כבש, בשעה שדבאלישווילי לא סיכן ולו פעם אחת את קאלה, שוער הפועל, כאן שורת המחץ. ללא מחץ.

אוסף הכישרונות המוכח במכבי (כמעט כולם זכו כבר באליפות והופיעו בגביע אירופה) לעומת כישרונות פוטנציאליים מעברו השני של הכביש, שלא יגיעו רחוק בלא מטרות מוצהרות, הוליד "עיסה" אחת גדולה של רגליים בועטות בכדור לכאן ולכאן.

מי שחשב שהנה מכבי תסתער על הפועל בנוקשות וקשיחות ותנצל את יתרונה, חשב הפוך. מי שציפה ששחקני הפועל ישתמשו בנשק הלחימה והאגרסיביות, כפי שעשו היטב מול שתי התל-אביביות ורק בנס לא ניצחו אותן, שוב טעה. כי בהיבט הטאקטי מול "קטנות", מכבי יודעת לשלוט. ותו לא.

אפילו שדוידוביץ היה מצוין, הגם שג'ון קולמה הוכיח מי בעל הבית בעיר הכרמל (בתקווה שראש העירייה, יונה יהב, לא ייעלב...) ויום טוב גם של הקפטן יניב קטן שניווט כהלכה את מהלכי קבוצתו- אם לידם אין שחקנים משלימים וביום טוב, גם בונקר קליל של הפועל מנע משוערם עבודה רבה.

הלחץ של מכבי דמה כאילו לזה שהפעילו על הפועל תל אביב אבל השוער קאלה כלל לא הוטרד, בניגוד לאניימה הפנטסטי. מכבי המשיכה לשחק כאילו המחצית השנייה מול ה"אדומים" מתל אביב, ללא טיפת תחכום והעזה.

במחצית הראשונה עדיין הצליחו חניכיו של ניצן שירזי למנוע מפיטר מסיללה לפרוץ קדימה. הציב את אמיר אבו-ניל המהיר על המגן הדרום-אפריקני והמאבקים בין שניהם הסתיימו תמיד בעבירות ובחסימות הדדיות.

מצד שני, אייל משומר נהנה מחופש מוחלט ומשמירה רפה של חנן ממן הנרגש. גם המגן הותיק, אייל טרטצקי נותר מאחור ולא פרץ קדימה כהרגלו, כי גם כך קטן הריץ שוב ושוב את גדיר החלש שהסתבך ואיבד כדורים רבים.

אם מול הפועל תל-אביב, ההגנה נהנתה משקט יחסי, ונכנעה לצמד שערים בהתקפות מתפרצות, הערב נהנתה ממזל רב. אם ידרגו את מצעד ההחמצות, דווקא שלוש הבעיטות שנבעטו לעברו של דוידוביץ, יזכו לרייטינג גבוה יותר.

בנאדו התקשה להסתדר עם עדן בן-בסט, שי מימון משתפר ממשחק למשחק והתחיל ליישם את העלייה לעזרת החלוצים ובמחצית השנייה, בגלל שהפועל נלחצה לשערה בכל דקות המחצית, נותרו ללא עבודה וניצבו על קו האמצע.

בקישור, שוב ג'ון קולמה מעל כולם. אפילו עמד על סף הבקעה שנייה ורק הבלם ממול, ליפנייה, הרחיק לקרן. אין עליו. תמיד לפני כולם, מוסר ורץ לתפוס מקום חופשי, לא מתייאש כאשר לא מקבל את הכדור ומדי משחק הופך לברומטר של הקבוצה. יושבי קרנות, אין מה לעשות- בבקשה לאכול כובע נוסף...

עבודה רצינית השקיע גם גוסטבו בוקולי. במאבקי הכוח מול קשרי הפועל, יוסי דורה, גל אראל ועידן וייצמן, הראה שלא חשוב הגיל אלא התרגיל- חילץ כדורים רבים, מסר קדימה אך לא השתתף מספיק ולא הכתיב את קצב המשחק שהיה רגוע. הלו, זה היה דרבי וכנראה שקסמו פג והוא הפך למשחק ליגה רגיל, לאור מחזות הידידות שנראו בסיום המשחק בין שני מחנות השחקנים.

על ליאור רפאלוב הורגש שאינו בקו הבריאות. הפגיעה במפשעה ריתקה אותו לאגף השמאלי בו התקשה להתמודד עם הצעיר עומר ורד. יחסית לשחקן שעלה עם זריקה, הפגין ניצוצות מיכולתו במשחקים הטובים שלו- שוב יהרהרו בסוגיה אם כדאי להעלות שחקן טוב עם זריקה או ל"להסתפק" בשחקן טוב שחזר ממנוחה עקב שבר מאמץ. אין תשובה החלטית.

כל המאמץ נפל על כתפיו החסונות של יניב קטן שהצדיק את כתר המנהיגות שקשרו לראשו. לא נח לשנייה, כל הזמן חיפש את הכדור ואת חבריו, הלעיט אותם בכדורי רוחב ועומק, בעט לשער ויכול לסכם לעצמו הופעה טובה מאד. עם ניצחון ודאי היה מרוצה יותר.

גדיר "חרש" באגף הימני ללא תועלת, דבאלישווילי עשה מאמץ אדיר להשתחרר משמירה טובה מצד אושרי רואש שלא נאלץ להתאמץ במיוחד. הגיאורגי כלל לא בעט לשער ואם נראה במגרש, זה בזכות מסירות לחבריו.

כניסתם של אייל גולסה וסינטאיהו סלליך הגבירה את הלחץ על העורף של הפועל, אילצה את הבלם סביטי ליפנייה (טוב מאד) להישאר עירנים, המגנים ממילא לא תפקדו מול הפריצות המסחררות, חסרות התכלית של מסיללה, גדיר וסלליך ואת זה שלקאלה היה קל, כולם כבר יודעים.

שחקני הפועל שמרו מאד לא להלהיט את הרוחות, ביצעו את הכמות הממוצעת של עבירות והתיקו מהווה עבורם הישג, על אף חולשתה של מכבי. בן- בסט, הקמע של הפועל (לא נוצח השנה באף אחד ממשחקיה) ודאי יחלום על ההצלות של דוידוביץ, חנן ממן יתעורר כשזיעה קרה שוטפת אותו, כשייזכר איך איבד את דקת תהילת העולם שמנעה ממנו הבקעת שער מול ה"קבוצה של אבא".

לעומת המשחקים מול ה"גדולות" מהפריפריה התל אביבית, רוב שחקניה הצעירים של הפועל נתקפו בפיק ברכיים. למעט שלוש ההזדמנויות הטובות (צריך יותר להכריע משחק ?), בהפועל יכולים להיות מרוצים שמכבי לא נכנסה למשחק ברגל ימין.

שאלת השאלות: מדוע מכבי מצליחה יותר במשחקי חוץ מאשר בבית ? ראשית, בוני גינצבורג יכול להיות רגוע. את ה"שיא" השלילי של הקבוצה, כשהוא ניצב בשער מכבי חיפה, לא יגנבו לו (ניצחון אחד בשבעה משחקים בעונת 87/88). שנית, אם זה מנחם מישהו, בכל המשחקים חיפה הפעילה לחץ כבד ולא כבשה יותר מדי שערים ( 5). היעדר מחץ כבר הוזכר ?

ההזדמנות הראשונה ניתנה למכבי. משומר הנמרץ מסר כדור טוב לגדיר שמצא עצמו מול קאלה- בעיטה היישר לידיו.
באותה דקה (6) מהלך נאה של קטן שחלף על פני מגן ובעט בשמאלו, חסרו לו עשרה סנטימטרים.

מנגד, גל אראל ניצל דלילות בעורף החיפני, העביר כדור רוחב לבן-בסט שניצל חוסר עירנות אצל בנאדו, בעט בחוזקה ורגלו של דוידוביץ מנעה שער יתרון מפתיע.
שוב מתפרצת מהירה של מכבי (7), כאשר קטן מסר לדבאלישווילי שהרים מימין לשמאל, רפאלוב נגח באין מפריע וקאלה הדף לקרן.

מכבי המשיכה לשלוט ובסיום התקפה נפלאה, קטן הסיט למשומר, הגבהה לרפאלוב שנגח בשנית וליפניה מנע שער.
הדקה ה-32 שייכת בלעדית לחנן ממן. בתום התקפה פשוטה בה הסתבכו בלמי חיפה, נותר הקשר הצעיר בודד, בעט במהירות למרכז השער ודוידוביץ יצא והדף. החמצה של ילד נרגש.

והעונש כמעט והגיע בצד השני. מסיללה ברח לאבו-ניל, מסר לקטן ששחרר כדור בחלק החיצוני של נעלו, קאלה ניצב מחוץ לשערו והכדור ננעץ במשקוף.

המחצית השנייה- הזדמנות לגנן האצטדיון לכסח את הדשא בצד הירוק, תרתי משמע.

קטן (59) נכניס לרפאלוב כדור מעולה שנבעט ונעצר ברשת החיצונית, דוידוביץ הדף בעיטה חופשית מסוכנת מאד מרגלי בן-בסט (53) ואז שי מימון ירה פגז מחוץ לרחבה, אחרי שחזר מהדיפה לא מוצלחת של ליפנייה שגם הדף את הבעיטה.

קאלה לא התכוון לעזור למכבי (58), שמט כדור מהגבהה של קטן ושוב ליפנייה הרחיק ומימון (78) לא הצליח לכבוש גם בניסיונו השני.
קולמה (84) פרץ ועם ה"שפיץ" בעט קדימה כדי לראות את הבלם האדום הודף לקרן, בנאדו סיכן את...דוידוביץ במסירה אחורנית ובשנייה האחרונה של תוספת הזמן, נגיחה לעבר שער הפועל הסתובבה סמוך לקו.

נחכה ל"דרבי" הבא. אולי לא יהיה חלבי כמו הערב.

הרכב הפועל חיפה: דרשלר קאלה, עומר ורד, סביטי ליפנייה, אושרי רואש, אייל טרטצקי, יוסי דורה, גל אראל, עידן וייצמן (רועי שוקרני/69), חנן ממן (רן אבוקרט/65), אמיר אבוניל (הישאן כיוואן/77), עדן בן-בסט.