אופרה אחרת זאת אופרה אחרת. אתם הבנתם את זה ?
כאשר משלמים עבור "נשף המסיכות" יודעים שמקבלים אופרה ותו לא. אבל כאשר מכבי חיפה מורידה את המסיכה, התגלתה קבוצה מרסקת וללא רחמים.

אין, אין מילים לתאר את החוויה שנראתה הערב בקריית אליעזר. ספקנים הטילו ספק ביכולת של הירוקה להחזיר את עידן התבוסות מול אחותה הקטנה. בדקה ה-66 נטל "שורה" אובארוב, מאמן השוערים במכבי תל-אביב בקבוק מים ולגם.

ודאי מחשבותיו נדדו לאותו פברואר שחור ב-94' שבו חיפה הביסה את מכבי תל-אביב שלו 0:5 והוא כבר היה מוכן שהשופט יסיים את המשחק אחרי שדבאלישווילי הנחית את המכה השלישית ברשתו של שטראובר.

אי אפשר לחשוד בשופט איתן טבריזי שהוא רחמן בן רחמנים, אולם גם הוא הבין שאת ה"התעללות" הירוקה חובה לסיים בדקה ה-90 ולא שנייה מאוחר יותר. כי ברגע שהמרסקים מתחילים להשתעשע בעקבים, המשחק גמור, תרתי משמע.

תל-אביב הגיעה למגרש השנוא עליה בשבע השנים האחרונות, הרעות, עם זריקת הרדמה. הניצחון בגביע הטוטו ארבעה ימים קודם לכן, ההיעדרות הסיטונית של ארבעה משחקני חיפה, נטעה מעין הרגשה (אצלם) שבכיס הירוק מונח דגל לבן שיונף במהרה.

לא לקחו בחשבון שלחיפה יש כוחות נסתרים, מעין כספת בו היא שומרת את יתרות המוטיבציה שלה למקרים שליריב נדמה שהוא פייבוריט. וההפסד בבלומפילד שיחק לרגלי חיפה.

את השיפור בחיפה ראינו כבר במחזורים הקודמים. אי אפשר היה להתעלם מהגנת הברזל שהתחזקה בשוער דוידוביץ ובבלם בנאדו כאשר חודש לפני הפגרה קוננו ביציעים על עזיבת הבלמים המצוינים, קינן וטאקסיירה.

העובדה שכובי מיליונים בדמותם של רוברטו קולאוטי, ראנגלוב ואלירן עטר לא סיכנו ולו פעם אחת את שערו של דוידוביץ, מלמדת זכות על משחק הגנה נפלא של חיפה. וזה כאשר שוערה נותר חסר תעסוקה.

גם פגיעת ראש של שי מימון שהתנגש בראשו של חברו, תומר חמד בעת אחת הקרנות וההכרח להחליפו בקאנוטו, לא הפחיד את חיפה. צחוק בצד, היא כבר התרגלה לפציעות...

לראות את אריק בנאדו משחק ברגיעה, בולם כל כדור מסוכן ולמעט מקרה אחד, לא נכנע לשחקנים צעירים ממנו- זאת חוויה. משחק כזה מול קבוצה אירופית היה מסדר לו חוזה בטוח. כמובן אם היה צעיר מגילו כיום.
קולאוטי מכיר היטב את אריק מתקופת שהותו בחיפה. גם אז לא ויתר לו, על אחת כמה וכמה כשהוא מולו. עצוב היה לראות את מה שנשאר מהחלוץ שמכרנו לגרמנים, מצד שני לא בעיה שלנו.

מימון פתח היטב ומשנפצע, נראה היה שהצמד בנאדו-קאנוטו שכמעט אינו משחק יחדיו, לא יסתדר. לקח להם חמש דקות להגיע להבנות וקאנוטו הנשכח, לא רק שהפך לאבן בזלת נוספת במערך ההגנה, בתחילת המחצית השנייה עמד שלוש פעמים על סף הבקעה.

משחק מצוין למגן אייל משומר. כושר הניידות הגבוה שלו הביך פעם אחר פעם את רוני גפני, מגנה השמאלי של תל-אביב, פריצות העומק שלו הפכו סיוט להגנה שספגה עד היום תשעה שערים בלבד.

אלא שהמחמאות תלכנה הפעם לאגף השמאלי, לטאלב טואטחה. ה"ילד" נכנס לנעליים גדולות ולא נראה היה שהוא זקוק לגרביים עבות במיוחד כדי למלא את החלל שהותיר פיטר מסיללה.
הביטחון שצבר באימונים ובמשחקי גביע הטוטו הרקיעו לגבהים פנטסטיים. משחק ההגנה שלו השתפר פלאים, הפריצות לשטח ה"אוייב" סחטו קריאות התלהבות ולשיאו הגיע כמובן בשער הנהדר, שער הבכורה שלו בבוגרים, שהוסיף לו כוחות. אם הערב היו נערכות בג'סר א-זרקא, מקום מגוריו, בחירות לראשות העיירה- לא צריך את מינה צמח לנבא מי היה נבחר. מ-צ-ו-י-ן.

ה"תרמית" של חיפה, והיא שהפילה את התל-אביבים בפח, המחשבה שתהיה להם תשובה הולמת לג'ון קולמה וגוסטבו בוקולי.
בחמישי אחד שיחק מחצית, השני שמונה דקות בלבד, כששניהם צמודים זה לזה, ובכושר גבוה, אין מצב שהקבוצה ממול תצליח לתפקד.

קולמה ענק. התנועה שלו קדימה ואחורה מחושבת עד כדי מחשבה שמחשב מפעיל אותו. כל גליץ' במקום, כל מסירה קדימה ולצדדים לא הותירה מקום ליריבה להתקדם.
ואם גם בוקולי נותן הצגה גדולה ומשכיח מאיתנו את גילו, מוכיח שהוא מסוגל לתת פייט לכל אחד מהמתחרים על החולצה, תבינו שלאורחים לא היה סיכוי להפתיע.

שני ה"גרזנים" הותירו לשאר חבריהם חופש פעולה. אייל גולסה שגילה סימני התאוששות כבר במשחק מול נתניה, נתן "שואו" של ילד אחראי. שומריו זיהו מהר מאוד שמספר 15 של חיפה הולך לתפוס 'ערב משוגע' ונקטו נגדו בעבירות רבות. החזיר להם בשער שכולו קור-רוח ושליטה בכדור.

למזלה של האחות מהכרך הגדול, יניב קטן היה טוב ולא בשיא כושרו. אם גם הוא היה בכושרם של בנאדו, משומר, טואטחה, קולמה וגולסה- אללה יוסתור.
קטן היה השחקן היחיד שהוצמד לו שומר מתחלף. שירן ייני וגל אלברמן ניסו ללכוד אותו, הצליחו כמו שילד מנסה ללכוד פרפרים בידיים...

אחת מהפתעות המשחק הנעימות, תומר חמד. לא עוד חלוץ התקוע ברחבת היריב, שחקן היורד אחורה להתחיל התקפה מחצי מגרש ובא על שכרו בבישול גדול לגולסה כאשר גם השער השלישי החל ברגליו.

אחרון אחרון חביב, דבאלישווילי. אם לפני המשחק דיברו על צמד הבלמים המצטיין של תל-אביב, ניבלדו ופאביצ'ביץ כבלתי עבירים, הגיאורגי שלנו הוכיח ש"פורפרות" זה לא רק בחנוכה. בשער השלישי ממש טייל לעבר המטרה.

לזכותם של ה"צהובים" ייאמר שהגיעו כדי לנצח. הציבו ים של חלוצים בתקווה שהגנת חיפה לא תעמוד במעמסה. באמצע המחצית הראשונה עשו קולות של מתנגד ראוי אך הפסידו לאורך כל המשחק בתיקולים, בהכנסות הכדורים לחלוצים המתוסכלים ולא מצאו תשובה למשחק האגפים של חיפה שניצלה עד תום את חולשתם של קלמי סבן ורוני גפני.

איש משחקניה לא הצליח להתמודד בכוחות שקולים מול ההתלהבות והלחימה החיפנית שהחלה בדקה הראשונה והסתיימה רק כאשר טבריזי שרק לסיום.

המשחק היה חד-צדדי, בעיקר במחצית השנייה ואוהדי חיפה ידעו להריע למבצעי הקבוצה שהפגינה את משחקה הטוב והיעיל ביותר העונה. לא יכלו לשבור את ה"מאנחוס" ולכבוש יותר משלישייה ? יאללה, תביאו גם רביעייה לשם שינוי.

חיפה אותתה כבר אחרי 15 שניות שאין דין טוטו כדין שלוש נקודות ליגה. משומר מסר כדור רוחב לדבאלישווילי ורק החלקה מהירה של סבן שלחה את הכדור לקרן.

גם גולסה ניסה (6) מרחוק והיה קרוב יותר כעבור דקה, כאשר טואטחה שלח לו כדור רוחב אדיר והקשר איחר להגיע אליו.

יואב זיו (8) הצליח לברוח מבנאדו ומהצד הגביה כדור אותו בעט מאור בוזגלו מהאוויר לשום מקום.

בדקה ה-16 מימון נפגע, ניסה להמשיך לשחק אך מיד אותת למאמנו שהוא מבקש להחליפו. תל-אביב ניסתה לנצל את חוסר התיאום במרכז ההגנה החיפנית, בוזגלו חלף על פניו של דוידוביץ וכשניסה להתרכז בבעיטה לשער, הגיח חברו ראנגלוב וחטף ממנו את הכדור.

בוקולי (26) הצליח לחדור מבעד לחומה בבעיטה חופשית אך לא להכניע את שטראובר ולחמד ניתנה הזדמנות לכבוש. הוא וגפני קפצו באוויר, המגן חיפש את הכדור, החלוץ מצא אותו ובעט ממצב נוח החוצה.

ריח של שער נישא באוויר. משומר הגביה בקשת, פאביצ'ביץ' נגח הצידה, לפיסת הדשא עליה ניצב טואטחה וזה הקדים את שטראובר והפציץ מקרוב לרשת העליונה- 0:1 ששוב הוכיח שילדים זו שמחה.

התקפה יפייפיה התפתחה (39) וטלו בה חלק משומר, קטן וגולסה שבסיומה בעט בשמאלו לפינה- שטראובר מתח אבריו ומנע שער.

לא לזמן רב. בנאדו חטף כדור במרכז המגרש, חמד קיבל ומסר מסירת עומק יוצאת מהכלל לגולסה שפרץ, חלף על פני השוער וגלגל פנימה- 0:2 מבטיח.

שירן ייני , דקה לאחר מכן, ניצב בעמדת כיבוש טובה ומחמישה מטרים בעט חלש לידי דוידוביץ ואחרי המחצית, יוסי מזרחי , מאמן תל-אביב הוסיף חלוץ (אלירן עטר) ומי שנהנה מהשינוי, חיפה כמובן.

בתוך שתי דקות ניצב הבלם קאנוטו על סף שלוש הבקעות, שתיים בנגיחות, אחת אותה הדף שטראובר כשכדור עשה דרכו אל מתחת למשקוף (47-49) ומיד אחר כך, ולדימיר באופוריה.

חמד מסר לחברו להתקפה (55) שעקף מבלי לאותת את פאביצ'ביץ ובעט במדויק ברגלו הימנית- שטראובר נכנע בפעם השלישית- 0:3.

למעט בעיטה אחת של גל אלברמן, ת"א לא הרגיזה את השוער החיפני. חיפה חזרה לראש הטבלה. ולא סתם חזרה, "התפוצצה" על היריבה המושבעת.

הרכב מכבי תל-אביב: לירן שטראובר, קלמי סבן, ניבלדו, סאבו פאביצ'ביץ, רוני גפני (דור מלול/46), שירן ייני, גל אלברמן, יואב זיו, מאור בוזגלו (אלירן עטר/46), ראנגלוב (יובל אבידור/71), רוברטו קולאוטי.