שונא מתנות יחיה- אריק בנאדו מכיר את זה היטב. אז נכון, ליאור רפאלוב העניק לו שי לא צנוע והקדיש לו את השער הראשון, אבל הוא דאג גם לעצמו עם "בישול" נפלא לגיאורגי המשתקם שלנו, ולדימיר דבאלישווילי שהניח כדור שני ברשת האדומה והשאיר את הכרמל ירוק למהדרין.

לא צריך להשתגע משמחה. זאת לא הייתה הפועל ירושלים או הפועל רמת-גן, בסך הכל יריבה עירונית מתוסכלת שהגיעה לדרבי עם שלוש מטרות מוצהרות שהתבטאו בצורת משחקה: להפריע, להפריע, להפריע.

אם התגעגענו למשחקי הדרבי של פעם, נמשיך להתגעגע. עד שהצד המפסיד יבין שהסתיימו הימים שמכבי חיפה מחלקת מתנות לקבוצות שוליות בליגה, כאלה שאינן נלחמות על כדורגל אמיתי.

דרבי ? עבור מכבי הוא מזמן עוד משחק, חשוב יותר לאוהדים ולפחות במחצית השנייה החזירו להם את החיוך ש"אבד" בניצחונות על הפועל מירושלים ורמת-גן. אפילו הן רצו יותר לנצח.

איש לא מאמין באמת שההצהרות ההזויות מוושינגטון ימריצו את ה"ירוקים". כולם הרי יודעים ורואים את ההבדלים העצומים בין שתי הקבוצות. זה מתחיל מגיל אפס ונגמר בתוצאה של היום. ומכבי עוד שיחקו רע במחצית הראשונה.

שיחקו רע ? לא צריך להגזים. שיחקו רע מאוד, נגררו למשחק שבלוני שהמארחים הכתיבו, הגיעו לאפס הזדמנויות הבקעה ואם זוכרים רק את ה"סלאלום" של אבא אריק (דקה 38), מבינים לבד מה קרה בה. 23 עבירות ולא כלום יותר.

מכבי באה לנצח, כמו בכל משחק. ליאור רפאלוב הדגיש באמצע השבוע ש"אנחנו לא קבוצה שמספרת כל שבוע שבאים לנצח". אוי ואבוי אם זה לא היה כך.

גם היום, בדקות הלא טובות, מכבי באה לנצח. הפועל לא הבינה את הרמז, אולי נשבתה בקסמן של ים השטויות ששחקניה וראשיה הגו ממוחם הקודח, ובמקום לתקוף אפשרה לקבוצתו של אלישע לוי לסיים 45 דקות בתיקו אפסי. מאופס ואפסי.

מי שהחזיק את מכבי באותן דקות היו דווקא חוליית ההגנה שזכתה לקיתונות רותחין בשבועיים האחרונים ובצדק. אחרי ה'מבול' בבלומפילד והמבוכה הביתית מול רמת-גן, בנאדו ופיליאבסקי המצוינים סגרו את שוק האופציות.

מלך שערי הליגה, עדן בן-בסט נראה ממש אומלל לצידם, כמעט ולא נגע בכדור ולמעט מספר הצגות נפילה גרועות, פנקסם של הסוכנים שבאו לראותו, נותר ריק. אם היו באים בשבת לדרבי ילדים ג' לפחות היו רואים את רון בן-בסט (אח של) כובש לרשת הפועל אותה עזב לפני שלושה שבועות.

נעשה עוול לאנדריי פיליאבסקי שרואים את משחקו הטכני והחכם כמובן מאליו. בניגוד לטאקסיירה, הוא נכנס במהירות ל"ראש של אלישע" ותפס מקום קבוע בהרכב, בזכות. בלם צעיר מליגה שנייה באוקראינה, מי אמר שאין שחקנים מעולים גם למטה ?

אייל משומר נתן היום שואו של קמיקזה, ולא כהזדהות עם יפן העצובה. לוחם אמיתי כמו גם טאלב טואטחה שזכה לשומר אישי לאורך רוב דקות המשחק, אבו-ניל.
האחרון שחקן טוב, מהיר מאוד אבל ההוראה של מאמנו, להיצמד למגן העולה נראתה משונה. מישהו באמת חשב שאת טואטחה ניתן לעצור ? הוא חרש, עדר ושתל מספר התקפות תוך ניצול חולשה מדהימה של האגף השמאלי, הימני של הפועל.

טואטחה מכיר את משחקי ה"דרבי" מקרוב. בנוער טרם הפסיד לאדומים, היום נוסף לו כוכב בוגר.

בקישור, תעודת מצטיין לגוסטבו בוקולי הבלתי נגמר. סוללת אנרג''ייזר מתנועעת. מול קשרים קשוחים כיוסי דורה ואושרי רואש, לא ויתר, ניהל עימם קרבות רחוב ויכול להם.
פחות טובים היו אייל גולסה שהשאיר את המפתחות לרפאלוב אשר במחצית השנייה התעורר ועקץ. מיד הסתמנה "נפיחות" ברשת של קאלה.

הופעה לא מרשימה לגנאי יא-יא סיידו שהעדיף את המשחק הרוחבי על פני ההכנסות לעומק, משימה הכרחית במצב שבו היריב סוגר עם שמונה ותשעה שחקנים. לא בונקר במלוא מובן המילה, ה"מומחים" מכנים זאת טאקטיקה מזהירה מצד המאמן ניצן שירזי. ככה נראה הכדורגל שלנו.

עידן ורד שאב במהירות את אווירת ה"דרבי", אפשר ולא הייתה לו כזאת בירושלים, תיקל בחריפות והשקיע, לא הצליח להיצמד לאגף הימני בו היה לו את אייל טרטצקי ביום חלש. הקפטן של הפועל, שלא כהרגלו, נתקע מאחור והקל את העבודה של משומר. אם גם ורד היה מגיח מולו, הדוד מוושינגטון היה הולך לישון מוקדם.

משחק טוב גם לתומר חמד. איזה "פאס" לגול, איזה מאבק עם ליפנייה וחרמון הלוחמים, ואם גם מעט מזל היה נופל בחלקו, הסיבוב שהסתיים בבעיטה לקורה היה מוציא אותו מושלם.

עד כמה דבאלישווילי היה חסר היום (מותר להזכיר גם את יניב קטן), ראינו הערב. החל במהלך השער הראשון, הוסיף לחגורת הקרקפות שלו גם את הפועל חיפה- יותר מזה במחצית אחת ?

הפועל "מלחמה" חיפה לא באה לשחק כדורגל. אין לה כלים להפתיע בשלב הזה של העונה את מכבי (אולי בגביע ?) כי היריבה עדיפה עליה מזה עשרות שנים. והיא גם זקוקה לנקודות.

הצהרות זה מעניין לאתרי אינטרנט וכותרות מקומיות, תכל'ס חובה לשחק ולא לסמוך שאיזו בעיטת קרן תנחת על ראשו של שחקן כזה או אחר.

כל שחקני המפתח של הפועל "הועלמו". לא נחטפו, כי במכבי לא נזקקו לשטיקים וטריקים כדי לבלום אותם בקלות. לא רק במבחן התוצאה לא עמדו, לא הצליחו לנצל את הלחץ התמידי במכבי שרצתה לחזור למקום הראשון וחזרה.

על המחצית הראשונה, גבירותיי וגבירותיי, בואו נפסח ומהר. בעיטה טובה של ורד (24) ממרחק, כדרור מפליא של סבא, אופס סליחה אבא אריק וזהו.

בשנייה, משומר שיגר כדור לרחבה (56), ההגנה באדום שגתה וחמד הסתובב וירה ל...קורה. ארבע דקות אחר כך, שער מבריק. דבאלישווילי נגח קדימה לחמד, מסירת עומק מדהימה ורפאלוב לא נכשל מול קאלה- 0:1 מכבי.

בדקה ה-64 רגע של דלילות ברחבת מכבי, סטויאנוביץ הגביה קרן, דוידוביץ יצא ולא קלט וליפנייה נגח מקרוב מעל לשער.
שמונה דקות מאוחר יותר, סטויאנוביץ שולח כדור חד, שטוח ומסוכן שנהדף לקרן ובדקה ה-73 סוף-סוף הגיע הדרבי.

טרטצקי וגולסה מתעמתים וסופגים צהובים (מכבי ניצחה גם בקטע הזה 4:5) ואז הפינאלה: גדיר מוסר אחורה לבנאדו ששולח מדויק וולדימיר, עם הגב לשער ומהאוויר מרשה לקאלה רק לגעת בכדור ותו לא- 0:2 חשוב.

להתראות ב-20 באפריל, ושם באמת חשוב לנצח שוב. לא יהיה קל כמו הפעם.

הרכב הפועל: קאלה דרשלר, רן אבוקרט, סבטי ליפנייה, גולן חרמון, אייל טרטצקי, יוסי דורה, אושרי רואש (ניקולה גרביישיץ/78), אסי בלדוט, חנן ממן (סאשה סטויאנוביץ/57), אמיר אבו-ניל (הישאם כיוואן/68), עדן בן- בסט.