מכבי חיפה- בני יהודה 0:2, שלוש נקודות, ארבע נקודות מהפסגה וניצחון ראשון בהפרש בן שני שערים. פעם ראשונה גם הפרש שערים חיובי. מסתפקים בזה ?
ברור שלא, כי אם לשפוט על פי כמות ההחטאות של חיפה, לפחות בשני משחקי הבית האחרונים, מול מכבי נתניה ובני-יהודה, רוני לוי יכול בשקט להתרווח בכסאו ול"חגוג" את אליפות ה...החמצות.
אז מה הפלא שלאורך כל המחצית הראשונה, המאמן המצליח הסתובב כארי בסוגר ודירבן את בחוריו ללחוץ על הדוושה כדי שלא יחזרו מראות העבר הקרוב, נגד הכח וכפר-סבא שהפכו סמל לחוסר היכולת החיפנית לשמור על נקודות חשובות.

ובאמת, אלמלא איבוד הנקודות, היום מכבי חיפה הייתה עם 25 נקודות, כמו לבית"ר ירושלים ואשדוד, אבל ברגע שגם לסבתא אין גלגלים, חיפה תצטרך להמשיך ולהזיע כדי להדביק את הפער בצמרת. לא גדול כפי שהיה לפני חודש, כי תמיד המשחק החסר היה חסר. מהיום חסל סדר פיגורים.
אלוהים אדירים, אילו החמצות הלכו הערב ? פעמיים קטן ופעם אחת רפאלוב ממצבים שלא מחמיצים. גם שני השערים שהובקעו נראו כמו לידת עכוז. מטווח אפס אבל אחרי שהגנת ה"זהובים" המבולבלת בלאו הכי, הסתבכה ואפשרה לארבייטמן וקולאוטי לדחוק מקרוב פנימה.

יחסית למספר הבעיטות למסגרת, חמישים אחוזי הצלחה אינם גרועים. ארבע בעיטות- שתיים נשקו לרשת. אבל מה עם תשע הזדמנויות שלא חדרו פנימה ? חומר לתיקון כי מחשבה הושקעה.
חיפה נתקלה הערב בקבוצה הכי חלשה בליגה, כזאת שלא מאמינה ביכולתה לחלץ נקודות. מלבד ראובן עובד התחבולן, שבמחצית הראשונה הצליח לערער במעט את שווי משקלה של ההגנה החיפנית, ההספק שלה היה שבע בעיטות לא מסוכנות לכוון השער, שתיים לידיו הבטוחות של ניר דוידוביץ.

אפרופו השוער הבינלאומי שקפא מקור, תרתי משמע, ראינו שהוא מסוגל לשחק היטב גם כאשר הסכנה אינה דווקא בקרבת שערו. פעם יצא לבלום הרחק משערו, פעם אחרת נגח והציל כדור מיציאה לקרן. קר היה לו, משעמם לא.
במחצית הראשונה היה קשה להגנה. בעוד דקל קינן ואלון חרזי הסתדרו ללא בעיות עם האין התקפה של האורחים, לחיים מגרלשווילי היו דקות לא טובות באגף השמאלי, בפרט כאשר עובד בחר ללהטט בקרבתו. באגף הנגדי, אייל משומר קיבל מספר מסירות מרפאלוב, ללקק את השפתיים. כאלה שחתכו בהגנה הזהובה כסכין בחמאה ושיגרו את המגן לשטחים מתים. עם מעט יותר ניסיון הוא כבר יידע מה לעשות. היום בזבז הכל. למרות הכל, חיפה יכולה לטפוח לעצמה על השכם. יש לה מגן ימני לשנים רבות.

שני שחקנים היו משכמם ומעלה. שני ה"אולימפים", רפאלוב וארבייטמן. לפי הסדר הזה. ליאור כבר הפך לשחקן לגיטימי ורק עם שפכטל ניתן יהיה ל"גרד" אותו מההרכב הפותח. לא נגלה את אמריקה, אם נספר ששליטתו בכדור מזכירה את...ראובן עטר. חסרה לו רק הנגיעה האחרונה ויכולת הבעיטה. אם היה מבקיע את השער שסידר לעצמו (דקה 73), אפילו באל-גז'ירה היו מקרינים את השער שוב ושוב. מעשה גאון א-לה- רונאלדיניו. הבשורה: יש למה לחכות, אחרי שנכנס לראש של רוני לוי.
על ארבייטמן תמיד אמרו שיש בו משהו שלא מתפרץ לפי שעה. החייל המשוחרר עלה על אוטוסטראדה נכונה. מי שתהה מדוע מאמנו מתעקש לצוותו באגף הימני, קיבל תשובות מוחצות. הוא סוחף עם רגל שמאל לכוון המרכז ואיש לא מצליח להוציא ממנו את הכדור. שלומי מוסר, נלחם, עוזר להגנה וכמובן כובש. חכו, חכו, את המילה האחרונה טרם אמר.

כל השאר, כמו הקבוצה היו בינוניים. דקות מצוינות לצד דקות חלשות. דירסאו פתח טוב מאוד ונעלם, אנדרסון בלט יותר בחילוץ ובמסירות מפתיעות. לא מדובר בשחקן המפוחד שהכרנו בתחילת העונה. כמעט בכל התקפה הוא נמצא ליד שער היריב. שתי נגיחות שלו היו מסוכנות, הראשונה פרפרה ברשת ונפסלה בגלל נבדל מוצדק, השנייה 'נמלטה' בנס החוצה.
ליניב קטן היו היום שתי החטאות משוועות. הוא והרשת. אניימה גם היה בסביבה אבל אם יניב מרוכז יותר, השוער יכול היה לדבר למנורות. לעומתו, קולאוטי קיבל מתנה וכבש. איכפת לו איך ? מישהו יזכיר לו בעוד שבוע את הדרדל'ה ? עשה 0:2 ותודה.

חיפה של המחצית הראשונה פתחה לבני-יהודה מרחב משחק. לא היה טעם ללחוץ את שחקני השכונה לשערם, כי אז היו מתכווצים ברחבתם ואולי מקשים במשהו על החיפנים הפזיזים. זאת הסיבה שהתנהל משחק דו-צדדי עד לרחבות שני השוערים. חיפה התבססה על כדורים ארוכים שנשלחו כאמור , למשומר ומהם היום לא ניזוקה הקבוצה בעלת ההגנה הכי גרועה בליגה.

רבותי, בבקשה, נא להגיע בזמן לפתיחת המשחק. לבי, לבי לאוהד שאיחר מול נתניה ולא ראה את שערו של דירסאו בדקה השנייה, וגם היום השלומיאל הגיע בדקה החמישית, ושוב הפסיד את השער של ארבייטמן.

לא שער גדול, אבל כשהוא חדר פנימה, כולם החלו לחשב את המרחק מהמקום הראשון. יניב קטן, שהשנה מאוד השתפר בביצוע כדורים נייחים, הגביה מימין, הכדור חולל מהומה קטנה ברחבת החמש, הגיע לבסוף לארבייטמן שבעט פנימה- שער שני בתוך שבוע.
רגע של חרדה נפל על הקהל החיפני (5) שעה שראובן עובד לא נעצר, שעט ועבר כל מה שזז וכשהגיע למצב נוח בעט מ- 16 מ' חלש לידיו של דוידוביץ שהמתין לכדור מסוכן יותר.
בדקה השמינית אניימה קטע את משחק הגבהים החיפני. קטן הגביה כדור קרן, אלון חרזי עלה לנגוח ורפאלוב המשיך, אף הוא בנגיחה, והשוער הספיק לחזור מהיציאה הגרועה שלו ולקלוט. שתי דקות מאוחר יותר, קולאוטי הרים מימין וארבייטמן נגח, כן נגח "טיל" מצד לצד שרק המזל מנע ממנו להיכנס לפינה הרחוקה.

את הדקה ה- 23 יניב קטן ודאי רוצה לשחזר ולו כדי להיות בטוח שניתן להחטיא פעמיים ממצב דומה. משומר מצא את רפאלוב שבצד החיצוני של הנעל הציב את קטן מול אניימה. השוער נפל, פשוט נפל בצד ימין והשאיר לקטן את כל השער חשוף. בשעה שהקפטן בעט, הוא לא הבחין בשוער על הקרקע, אחרת היה מתקדם ונכנס עם הכדור לשער אבל גם כך, הכדור נבעט שטוח וחזק וברח החוצה. אם לקטן היו שערות ארוכות, חצי ראש היה נותר קירח. למה חצי ? כי יזדקק לחצי השני כדי למרוט במחצית השנייה.
בדקה ה- 34 רגע מביך. קטן חטף את הכדור, קולאוטי נבלע בהגנה האורחת ואיש לא הצטרף לעזרה. קטן הניח את רגלו על הכדור והמתין. תמונה לא שגרתית במכבי חיפה.
מנגד, עובד התעורר לרגע, הערים על חרזי שניסה לבלום אותו (ספג צהוב ראשון העונה) ואת המהלך השלים הקשר המוכשר בבעיטה מעל למשקוף. בדקת הסיום של המחצית הראשונה, משומר הגביה ואנדרסון נגח מקרוב לידיו של אניימה ומיד, שוב משומר וקולאוטי בדאבל-פס והמגן סיים בבעיטה לשחקים.

פתיחת המחצית השנייה תסביר מדוע לקטן "לא הלך". לוקמן איבד כדור מרחק 20 מ' משערו, קטן עט על המציאה ולבד מול אניימה בעט ושוב לחוץ.
אלה היו דקות שחיפה שכבה על שער אורחתה שלא ניצחה כאן ארבע עשרה שנים. בדקה ה- 48 קטן מסר למגרלשווילי (שיפור גדול במחצית השנייה) ששלח לארבייטמן וזה שלח כדור רוחב, לעברו של קולאוטי שניצב בעמדת הבקעה מצוינת אבל אבו-סיאם הצליח להגיח בשנייה האחרונה ולהציל לקרן.
רגע מסוכן, היחידי במחצית השנייה, לזכות האורחים. קובאצ'יץ' בעט כדור חופשי, אלכסונית מעשרים מ' ודוידוביץ, בזינוק פנתרי הבחין בסכנה והתעופף כדי להדוף. רק שער משווה היה חסר לו.

חיפה חזרה לשלוט. בדקה ה- 61 ארבייטמן וקולאוטי מתעלמים מההגנה, הראשון מגיע למצב בעיטה והושטת רגל מונעת ממנו להכפיל את מנת שעריו.
ואז הגיעה הדקה ה- 73 עבורה אנשים משלמים כסף והרבה. רפאלוב לכד את הכדור, מיגנט אותו לרגליו ועבר בתוך הרחבה אחד ועוד אחד וגם את השלישי, סידר לעצמו מצב יוצא מהכלל מול השוער ו...בעט עשרה מטרים מהמסגרת. אם זה היה שער, מאמא מיה !!
ואם במבצע מלהיב לא כובשים, קיימת אופציה אחרת. רפאלוב (79) מסר לדירסאו שהגביה לעברו של מגרלשווילי. חיימק'ה ושלושה מטרים, לא יותר במילימטר, מול אניימה ויוצאת לו בעיטה עם עוצמה של קפצון. אניימה נבהל גם מזה, הדף חלושות לרגליו של קולאוטי שמקרוב ביסס ונישא על כפיו.
אפילו בני-יהודה שמחה שהסתיים רק בהפרש שני שערים. כל שכונה ונס החנוכה שלה.

הרכב בני יהודה: וינסנט אניימה, אלי אברבנאל, יניב אלול, יאיר אזולאי, סאלם אבו-סיאם, אימורו לוקמן (איציק עזוז/ 84), הרוויה קובאצ'יץ, קובי דג'אני (אלי ביטון/ 64), ראובן עובד, אסי בלדוט, ברק בדש.