תודה לאל, מצעד הגאווה עבר בשלום ועם המון גאווה.
מה לא עבר בשלום? בטוח שעבר. ראיתי במו עיני כיצד אחד עשר גברים בירוק, מגיעים חסרי כל סיכוי, כך על כל פנים מה שדיברו מחוץ לכותלי חדר ההלבשה החיפני, ו... מה נשאר? רק להוציא את הידיים הקפואות ולהצדיע להם, לשחקנים ולאלפי האוהדים שהתגייסו ב"שעה הקשה" כדי לעודד ולהוכיח ל"שגרירתנו באירופה" שהשמועות על מותה היו מוקדמות מדי...

התיקו אולי משמעותי לליגה שלא ברחה ולחיפה שלא נקלעה לצרה גדולה יותר, אבל ההתנהלות השלומיאלית בכדורגל וחוסר השוויוניות שאין דומה להם גם בעולם השלישי, גררה את שחקני האלופה (כן, עד חודש מאי היא האלופה, לא יוצאת ולא בטיח) למשחק הקרבה הירואי. עכשיו לא מיותר להעניק להם חופשה ארוכה יחסית. מגיע להם, לא פחות חשוב ממענק העפלה בגביע אירופה...
אולי ישנם כאלה המזלזלים באותן שעות מנוחה לכדורגלנים. ממילא, עבורם מכבי חיפה "מעל לליגה" ודווקא במועדון הירוק לא חשים כך, ללא קשר למצב הנוכחי בטבלה.
מי שקבע את המשחק הזה במועדו הנוכחי, מראש הסכים לחוסר שוויוניות ב'שעות מנוחה'. מה זה 60 שעות הפסקה בין משחק בעל קצב רצחני בסקוטלנד לבין הופעה מכובדת בטדי ? כמו הפסקת עשר בכיתה א'. עד שמסיימים את הסנדוויץ' והבננה, חוזרים לכיתה.

והחיפנים ניסו לשנות, ולא הצליחו, כי אולי מישהו חושב בטעות שניתן לעצור אותם בדרכים טכניות. שידור טלוויזיה ישיר תוך האזנה לחבובות אינו שווה הזזת המשחק ?
כמו שלא נתנו לחיפה לפתוח את העונה בבית, ובכל העולם אלופה פותחת בבית, וכמו שנתנו לה משחקי חוץ בכל המגרשים ה'קשים' בסיבוב הראשון (בית"ר, הפועל ת"א, מכבי ת"א, מכבי פ"ת, נתניה), איש לא חשב שקיימת אפשרות שה"ירוקים", השגרירים הנאמנים ביותר של הכדורגל הישראלי באירופה, יעברו לשלב הבתים.
והיום בטדי, בניגוד למפולת הגדולה ב- 2002 כשחיפה שבה מקפריסין אחרי ניצחון ענק על מנצ'סטר יונייטד (0:3)- וספגה רביעייה באותו מקום ובאותה שעה, ראינו קבוצה עם אופי.

סיפור המשחק שייך לניר דוידוביץ וגוסטבו בוקולי. כשרוני לוי החליף את הקשר הברזילאי (לא כדאי לאזרח גם אותו ?) בגלזגו, כולם התפלאו וליחששו שמא דעתו נטרפה. לוי, בשלוש השנים שהוא מאמן כאן, מכיר טוב יותר מכל אחד אחר את גדולתם ו...מגבלתם של חניכיו. הוא ידע שאם בוקולי ישחק 90 דקות מול רינג'רס, הניצחון אינו מובטח (הסקוטים הוליכו 0:1), אבל הוא יפסידו בטדי.
תגידו, יש בכלל ציון שניתן להעניק לקשר הנפלא הזה? אנרג'ייזר חלוד לידו. תנועה בלתי פוסקת לאורך שעה וחצי, ירידה להגנה ועזרה הדדית, אלה הפכוהו למספר אחד במפגש הצמרת המתוח, שלא התעלה לרמה גבוהה, וגם זה באדיבות העומס על חיפה.
או דוידוביץ "בעל תשע האצבעות". את הכדור שהוא לקח בדקה ה- 22 מבעיטה חופשית של מילובאן מירוסביץ, לא מלמדים בבית ספר לשוערים. נולדים עם זה. ולא רק העצירה. השקט הנפשי שלו מקרין על ההגנה כולה שלא עמדה היום בלחץ גדול מדי, אבל עשתה את המוטל עליה.

כבר כששרו את "התקווה" ראו בלבן של עיני שחקני ההגנה שהם הולכים להשקיע הכל. אלון חרזי מול עמית בן-שושן. מי בכלל נתן סיכוי למאצ'אפ הזה ? אחד בן 36 שיכול מבחינה טכנית להיות אביו של החלוץ המוכשר. ה"זקן" חיסל את הינוקא עד שיוסי מזרחי, מאמן ירושלים, הבין שהיום חרזי באנקר והחליפו.
מהצד השני, אדו קייסי. לא עלה לעזור להתקפה כהרגלו, ואחרי פציעה טורדנית כשלו, אבוי אם היה עושה זאת. סגר את עומרי אפק, במחצית הראשונה הרמטית ובשנייה איפשר לו רק פעילות ארוכת טווח, ופעם אחת הצליח לאפק שבישל את שער השוויון.
רפאל אולארה לחם , לעתים יתר על המידה אבל דקל קינן, עליו רואים שהוא "שפוך", השקיע הכל ומעניין מתי יפסיקו לחפש לו מחליף בדמות אריק בנאדו. גמרנו, תתחילו להתרגל, קינן ישחק כאן עד הפנסיה או כפי שאביו, חומי, אומר: בארץ, רק במכבי חיפה.

הבשורה הטובה בקישור: חבייאר דירסאו חזר לכושרו הגבוה. נעים היה לראות אותו מול הגנאי הבית"רי, דרק באוטנג- בהחלט שני שחקנים מעולים. הבשורה הרעה: חבייאר אנדרסון ממשיך להתבלט. מדוע רעה? רעה לאלה שמיהרו להספידו ולהעלות אותו על מטוס בינואר. תוך 60 שעות ראינו קשר שונה. קצת ליטוש, קצת ביטחון עצמי ושוב מלאי הכובעים בחיפה יאזל...
ליניב קטן מגיעות מחמאות רבות. מי שהספיק להיות אבא, יודע על מה מדובר. מי שעדיין לא- ראוי שיידע שהקפטן נתן את המכסימום. נכון, מצפים ממנו שיהיה מינימום נדיה קומאנצ'י, יעשה פליק-פלאק באוויר וישלוף מהגרב שערים. זה לא עובד ככה בכדורגל. אם רוני לוי מתייעץ עם שחקן הנשמה שלו, משמע מגיע לו שאפו, אם לא על היכולת, לפחות על ההקרבה.
ותודה לרוברטו קולאוטי, הממציא החדש של הכדורגל. מדעני טילים יודעים שאין עשן בלי אש. הסדר הנכון הוא שקודם משגרים טיל ובעקבות ה"פיצוץ" נוצר עשן והרס. שער היתרון שלו שינה סדרי עולם. קודם הופיע העשן (מהיציעים) ואחר כך שוגרה ה"בומבה" וזו הייתה מהסרטים.

חיפה הציגה במשחק זה את הנשק הגלוי שלה: הנעת כדור. זו נועדה להוציא את העוקץ מהתלהבות היריב, וזה מה שקרה בפועל. הירושלמים הגירו המון זיעה ולא הצליחו להשתלט על הכדור. בשלבים מסוימים נדמה היה שיעוטו על השופט אסף קינן ויתלוננו שלפעמים שתי הקבוצות חייבות לגעת בחפץ העגול.
בירושלים בלטו רק אריק בנאדו, באוטנג וזנדברג. לא קשה היה לראות שהשאר נותנים המון כבוד לאלופה נוכחית. אם מתחילים למכור היום כרטיסים למשחק הגומלין, תוך יומיים אין כרטיסים. לא לאורך זמן חיפה תיראה עייפה אלא אם תעפיל לשלב הבא באופ"א. ותאמינו לי, חושבים על כך שם ברצינות גמורה.

חיפה פתחה את המשחק בסערה. קולאוטי פרץ מול בנאדו ומ- 25 מ' שיגר את הטיל המיוחד למרכז השער. קורנפיין טוען שלא העשן הפריע לו- תאמינו. אי אפשר לעצור בעיטה מפתיעה כזאת.
חיפה קיבלה תיאבון וניסתה לסגור עניין כעבור שלוש דקות. בעיטה מצוינת של בוקולי חלפה חצי מטר מהקורה השמאלית. בדקה ה- 20 מסודי התנהל קדימה ולפתע שחרר כדור מפתיע אותו הציל קורנפיין לפני שחדר לחיבור התחתון.
הבעיטה הראשונה של ה'צהובים' מאותה בעיטה חופשית של מירוסביץ. אם לא הספקתם לראות את ההצלה הגדולה של דוידוביץ מהחיבורים, חכו לשידור חוזר.
חיפה הפסיקה לסכן, בית"ר הסתובבה סמוך לרחבה והחטיאה מרגלי עומרי אפק ורוני גפני, שקיבלו חופש רגעי באגפים.

פתיחה סוערת

פתיחת המחצית השנייה הצביעה, כצפוי, על שינוי מגמות. הבית"רים הפעילו לחץ כבד על רחבת שער חיפה. תרגיל נאה (47) באגף הימני מצא את מירוסביץ מנסה להכניע את דוידוביץ, לשווא. בדקה ה- 49 כמעט שוויון. זנדברג הריץ את בן-שושן שבפעולה הכי מוצלחת שלו הגביה והמתאגרף ז'ואנו פינטו (איזו מהלומה הכניס לחזהו של דקל קינן ג'וניור, כשקינן השופט התעלם...) נגח בחופשיות לקורה. נס גדול.
כעבור דקה זנדברג פורץ מימין, מסדר לעצמו מצב בעיטה מצוין ודוידוביץ הודף לרגלי בן-שושן שמול שער ריק בועט החוצה.
חיפה (59) עמדה על סף הגדלת התוצאה. בוקולי, בפריצה נהדרת מימין הכניס לאלן מסודי שניצב לבד ליד השער אבל קרוב מדי לקורה, ובעט החוצה. בית"ר נשמה לרווחה ו...רצה לחבק את אלברמן, עד לאותה דקה על תקן דני דין. עומרי אפק בישל לו כדור והקשר נכנס לרחבה ובעט פנימה- 1:1.
מזרחי שלח למערכה גם את טוטו תמוז, במטרה להכריע את המשחק ולברוח מחיפה מרחק 11 נקודות- בפועל דווקא חיפה נטלה את היוזמה והשאירה בחודש חשון את התיקו שכל הליגה ציפתה לו. גם אריק בנאדו ומיכאל זנדברג, שמעולם לא ניצחו את חיפה בליגה, ייאלצו להמתין. בינתיים הסתפקו בנשיקה שהעניק להם הנשיא יעקב שחר לפני המשחק.
לא רצו שבית"ר תברח ושחיפה תתקדם יותר מדי...

הרכב בית"ר ירושלים: איציק קורנפיין, עומרי אפק, שמעון גרשון, אריק בנאדו, רוני גפני, גל אלברמן, דרק בואטנג, מילובאן מירוסביץ (כריסטיאן פביאני/ 51), ז'ואני פינטו (טוטו תמוז/ 75), מיכאל זנדברג, עמית בן-שושן (אבירם ברוכיאן/ 57).