אם מכבי נתניה לא יצאה היום מקריית-אליעזר עם חמש חתיכות, לפחות, המזל הרע ממשיך לרדוף את מכבי חיפה.
הכל היה מוכן ל"שחיטה" אחרי שער המשווה של הפועל כפר-סבא בשניות הסיום ביום שני. שער מהיר בפתיחה, משחק הקרבה על כל כדור החל מדקת הפתיחה ועד שריקת הסיום, החמצות משוועות מכאן ועד להודעה חדשה ואיך לא, יכולת נפלאה של לירן שטראובר שכמעט כרגיל, מצטיין בקריית אליעזר.
...ולא רק החומרים הללו מנעו מנתניה להוות מיני-יריב לחיפנים שלא היו ביום גדול. האורחים, שהכניסו את חיפה לקלחת האין-נקודות, בניצחון בפתיחת העונה (1:3) כלל לא היוו יריב ראוי לשמו לאלופה ואם ניר דוידוביץ סוכן לראשונה רק בדקת הסיום, הנה תמונת המשחק.

נתניה הינה הקבוצה הכי חלשה שהופיעה השנה בחיפה, אבל לא יהיה זה נכון לשייך את רמתה הנמוכה לניצחון חיפה. חניכיו של רוני לוי ניצחו בזכות הפמפרס שנאלץ השבוע לספוג קיתונות רותחין מכל עבר. בין אם צריך ובין אם לאו.
כל קבוצה שהייתה מגיעה למשחק היום הייתה מפסידה. שוב, לא בגלל יכולתם הגבוהה של החיפנים. ההגנה לא נאלצה להתאמץ כלל ועיקר, אך לעבור לסדר היום מבלי לציין את משחקו המצוין והמסור של אלון חרזי, פשע. בעוד חודשיים ימלאו לו 36 וממש תענוג לראותו. רץ לכבות שריפות עם שכל, מתקל בקלילות שחקנים שצעירים ממנו בחמש עשרה שנים, משחק ראש משובח והיום גם מחפש את החלוצים במסירות עומק מסודרות ומסוכנות. אלמלא גילו המתקדם, לא היה זה מוגזם לחכוך ידיים ולהצביע עליו כעל בלם העתיד של חיפה נניח, לעשר השנים הבאות. מי יודע, אולי בעוד חמש שנים טרי שרינגהאם מווסטהאם לא יהיה לבד...

הקישור החיפני חיסל, אין מילה מתאימה יותר, את מקבילו הנתנייתי. שובו של חבייאר דירסאו למרכז המגרש גרם לתנועה חד-סיטרית בכיוון שער נתניה בלבד. ואם גם גוסטבו בוקולי המצוין "התנחל" לידו, אין סיכוי שמישהו יצליח לעבור את המחסום האנושי הברזילאי-ישראלי, אלא אם משתמשים בכדורים ארוכים.
וכשאלה נשלחו הם מצאו את שני מגני חיפה, אייל משומר ואדורם קייסי תוקפים גלים-גלים את שערו של שטראובר המצטיין. למגנים לא היה על מי לשמור, כי נתניה שלחה מעט מאוד שחקנים קדימה ובסך הכל, לא נראתה כלל במגרש. גם לא הבלחות מקריות.

ה"בולט" במגרש היה הבלם דקל קינן ולו בגלל התחבושת העבה שעיטרה את ראשו, בעקבות התנגשות ראשים קשה בינו לרומני, מריוס בונדאה שנאלץ לעזוב את המגרש (דקה 33).
המאמן רוני לוי העדיף לתת לאלן מסודי המתוסכל לנוח מה"עליהום" שהתחולל נגדו בשבועיים האחרונים, ומחליפו שלומי ארבייטמן שהוצב באגף הימני, חולל מהומות גדולות שבנס לא הסתיימו בשערים. החלוץ גם עשה עבודת הגנה ראויה כאשר לא איפשר לדדי בן-דיין, מגן נתניה הידוע בעזרתו למשחק ההתקפה, לעבור את קו מחצית המגרש ואם בן-דיין הגיע בפעם היחידה לשער חיפה בדקה ה- 93 משמע שארבייטמן עשה עבודה טובה. קצת ריכוז ליד שער היריב וליד שער הזכות היחיד שכבש היו "נולדים "אחים קטנים.

גם ליאור רפאלוב היה פעיל מאוד, בעט לשער ולמזלו הרע לא כבש אך שעה שלו על המגרש מוסיפה המון צבע. ברגע שיתחיל לכבוש יצבור יותר ביטחון ואז השמיים הם הגבול. רוברטו וקולאוטי לא בלטו במיוחד, למזלה של נתניה. רק זה היה חסר לה שגם ביכולת בינונית חיפה גם תבקיע בצרורות.
כאמור, העובדה שלראשונה העונה חיפה עוברת את נתניה (ועוד עם משחק חסר), לא צריכה להפתיע. למעט שטראובר, הבלם לואיס מרין והקשר מזואה אנסומבו, קשה להבין איך היא הקדימה לאורך סיבוב שלם את החיפנים, למרות שאלה היו טרודים במשימות האירופאיות.
ההגנה נראתה כגבינה שוויצרית, על הקישור חבל להרחיב את הדיבור ובחוד, ג'ף טוטואנה נותר בודד ומול חרזי המנוסה נותר לו רק לדבר למנורות. לעבור אותו בריצה? אולי בחלום.

מי שאיחר להגיע, לא רשאי לבקש את כספו חזרה. כמו זה שמיהר לרדת למכוניתו במשחקים מול הכח וכפר-סבא. הגיע הזמן שאוהדים יבינו שמגיעים חמש דקות לפני שריקת הפתיחה ועוזבים שניות אחרי שריקת הסיום.
כי בדקה השנייה מהלך במרכז המגרש, ארבייטמן לבוקולי שהבחין בדירסאו מתמקם באגף הימני, חופשי ומאושר- בעיטה עזה למרכז השער וכבר 0:1. מה שנתניה עשתה ל"ירוקים" בקופסא, קיבלה חזרה.
אופיר חיים(5) ניסה כוחו כדי לשוות אופי של יריב שווה כוחות, היישר לידיו של דוידוביץ המשועמם.
בדקה השישית ארבייטמן סידר לחברו לנבחרת האולימפית, רפאלוב, מצב מהסרטים. הגבהה ארוכת טווח מימין נחתה ליד רגלו של הקשר שברח למרכז וממצב מצוין שלח כדור חזק שחמק ליד הקורה.
רפאלוב גם היה במרכז הכעניינים בדקה ה- 15 כשארבעה מחבריו היו מעורבים בהתקפה משולבת היטב. הכדור הגיע לעברו במרכז הרחבה וכשיצא מרגלו, בעודו באוויר, הדרדל'ה בקושי הגיע לשטראובר. אם הכדור הזה 'מתלבש' ככתוב בספר, האצטדיון היה משתגע מהתלהבות.

בדקה ה- 28 איתי שכטר האורח, ביקש להוכיח שלפחות מגיעה לו משכורת חייל, גבר על משומר וירה מעל המשקוף, ללא תכלית. אחר כך המשחק הופסק לארבע דקות בעקבות הפציעות של קינן ובונדאה ובדקה ה- 41 ז'אנו האנרגטי הכשיל את דירסאו ורפאלוב שיגר 'פגז' ש"גילח" את החיבור השמאלי. כמה סנטימטרים נמוך יותר- שוב הקהל באקסטזה.

בדרך כלל, מחציות מחולקות לשליטה של קבוצות שמפגרות בתוצאה. חיפה למדה את הלקח והמשיכה ללחוץ על הדוושה. מיד עם פתיחת המחצית, בוקולי מסר שמאלה לרפאלוב שמיהר להריץ את קולאוטי והאחרון בעט ממצב טוב החוצה.
בדקה ה- 57 הגבהה טובה (ראוי לציין לשבח את הגבהות הכדור של המגן המהיר) לעברו של יניב קטן שניצב במרכז המגרש וחסרה לו קווצת שערות כדי להצליח לנגוח בכדור פנימה.

שלוש דקות מאוחר יותר, שטראובר "התחיל למכור כרטיסים" להצגה הפרטית שלו. בוקולי פרץ לבד מולו, בעט היטב, חד ושטוח ולירן הציל שער בטוח בהדיפה ברגליו.
בדקה ה- 70 שוב השוער גבה הקומה במפגן אישי מרהיב ובהדיפה אמיצה מרגלי ארבייטמן מטווח קרוב. הלחץ החיפני גבר ובדקה ה- 79 חיפה ממש שכבה על שערה של נתניה שנחלצה מהבקעה, פעם אחר פעם. פעמיים קולאוטי ופעם יניב קטן.
איפה נתניה? שחקניה דווקא נראו במגרש, אך מלבד החולצות הצהובות, נאדה. לזכותה ייאמר שרק בדקה התשעים פיתחה איזה דגם מחתרתי של התקפה שריתק את אוהדי חיפה, בגלל המסורת אבל הפעם הדקה התשעים עברה בשלום.
מישהו מוכן להמר לאן מוביל הניצחון הזה?

הרכב מכבי נתניה: לירן שטראובר, אורי אוזן, אבי סטרול, לואיס מרין, דדי בן-דיין, אבישי ז'אנו (ישראל זוויטי/ 66), מזואה אנסומבו, איתי שכטר, אופיר חיים, מריוס בונדיאה (שי בירוק/ 33), ג'ף טוטואנה.