רוני לוי צודק. לא לעניין לדבר על שמירת הכתר, בפרט אחרי הופעה חלשה כל כך מול הכח. לא בושה להפסיד לקבוצת תחתית, וחיפה כבר עשתה סטאז' בקטעים האלה בהפסדים לנתניה, בני יהודה ונקודות להרצליה, כפר סבא וכו', חשובה הדרך. כשם שיש דרך לאליפות- יש דרך להפסיד והיום היא הפכה ל"דרך בורמה".
אם שוער ניגרי בן 19, מרשל עודה, שודאי שמע "נסים ונפלאות" על מעללי האלופה, לא צריך היה להתמודד אפילו עם חצי מצב במהלך כל תשעים הדקות, הדבר אומר דרשני.

אלמלא השער שכבש שוקי נגר בשלהי המשחק, ניתן היה להסתפק בכותרת: " הכתובת הייתה על הקיר" או "אפס- אפס בבית ספרנו". למזלה הרע של חיפה, והשנה התוצאות מותאמות לרמת משחקה, ומספיקה הדיפה לא מוצלחת אחת של שוער כדי לחרוץ את גורל המשחק.
ולא יהיה הוגן להאשים את שוער המשנה, תום אל- מדון בהפסד ביום שבו התנאים קשים לשוער. רוח, גשם זלעפות וקור אינם משאת נפשם של שוער מחליף. גם כך, כולם הביטו לעברו בחשדנות בעקבות חמשת השערים הקודמים שספג מול ... הכח ומכבי הרצליה. גם הפעם טעה פעמיים בהדיפות מזמינות, אחת מהן מצאה את הדרך ללוח ההפתעות. וכדאי להפסיק לחפש את אל- מדון של הנבחרת האולימפית. שם הוא משחק מאחורי סגנון הגנתי, בחיפה כולם עולים למעלה בתקווה להציל את המולדת.

חיפה, שלא הצליחה לנצח השנה את הכח, לא בליגה ולא בגביע הטוטו ( תיקו והפסד בשני המפעלים) שיחקה לידיים של המארחת שלא ניצחה אותה כבר למעלה מ- 26 שנים, עוד מהשנים שהשתיים הופיעו בליגה הארצית.
למעט חיים מגרלשווילי ויניב קטן במחצית הראשונה, כל הקבוצה שיחקה חלש מאוד. לשחקניה האלמוניים של הכח לא היו בעיות לחסל כל פעילות חיפנית. ה"כוכבים" זכו לשמירות אישיות שהתבררו כמיותרות ועם כל השאר, ההגנה הצהובה- לבנה הסתדרה ללא קושי.

השנה, לאלופים יש בעיה אמיתית לבטא את עדיפותם "על הנייר". יותר לא עושים להם הנחות, לא חוששים מהם וכל מאמן "מתגלח" על חשבונם בטאקטיקה שחיפה לא מצאה לה פתרון מוצלח: איך ללחוץ את היריב לשערו ולמנוע את ההתקפות המתפרצות, ההופכות לקטלניות במיוחד במחצית השנייה. רוב האירועים הלא טובים קורים לחיפה בארבעים וחמש הדקות האחרונות, ולא מדובר בכושר גופני.
כאמור, הבעיות של חיפה מתחילות ונגמרות בחוליית הקישור. היום הכל נראה מקרי בפעולותיה, שקוף ואיטי. שחקנים לא החליפו מקומות כנדרש ולכן, אין פלא ש'שחקן ברומטר' כגוסטבו בוקולי נעלם היום לחלוטין. תמיד נוהגים לשכוח, בטוח שהמשחק בטווח הספארי, ייחשב לחלש ביותר של הקשר הברזילאי מאז שהצטרף למכבי חיפה. לפי שעה, למעט משחק פה ושם, כשחקן קו בוקולי שיחק הרבה יותר טוב מאשר כשחקן במרכז המגרש.

חסרונו של חבייאר דירסאו, ובפעם הראשונה מותר להודות בכך, הורגש היטב. כי אנדרסון ואלן מסודי היו נרפים מאוד ולא הצליחו להלהיב ולו פעם אחת. גם אם בוקולי ניסה פה ושם להסתער קדימה, גילה לפתע לידו את חבריו, ומיד הזדרז להיפטר מהכדור ולרוץ לאחור, לעזרת ההגנה.
העורף לא נאלץ להתאמץ יתר על המידה. הכח, עם שחקן חוד אחד ( מור גולן), הטרידה את שער חיפה יותר מאשר החולייה המקבילה, למרות שחיפה החזיקה הרבה יותר בכדור. מגרלשווילי שיחק טוב בחלקים גדולים במחצית הראשונה, לרוע מזלו בעיטה אחת שלו זעזעה את המשקוף ותו לא.
דקל קינן התקשה להסתדר עם מור גולן ולמזלו, במקרה אחד אל- מדון מנע אי נעימות מיותרת. שחקן נוסף שבלט מעל השאר, והיום לא הייתה בעיה מסובכת מדי, יניב קטן שהשתדל, התרוצץ וניסה לשחק כדורגל, לשווא. וכן, בהרכב חיפה הופיעו גם שלומי ארבייטמן ורוברטו קולאוטי. מילה על המחליפים: מליקסון לא הצדיק את 33 הדקות אותן קיבל, משומר ורפאלוב לא הועילו בכלום.

המשטח המצוין ב"וינטר" המחודש, אמור היה לאפשר משחק שוטף, כמו הגשם הבלתי פוסק שניתך עליו לאורך כל דקות המשחק. שחקני הכח, תחת הרושם הכביר ששחקני חיפה הותירו ב...מחצית הראשונה מול הפועל תל-אביב, נסוגו לאחור והסתפקו ב"עקיצות" פה ושם.
אחת כזו (8) כאשר יוסי רוזן הנייד הגביה כדור חופשי, אל- מדון הדף דווקא למרכז הרמגרש ודן רומן, ה"איש עם הבומבה" בדקת הסיום של המשחק הקודם מיהר לשלוח עוד אחת, הפעם בשמאל והחוצה.
אותו רוזן (15) ניסה כוחו בבעיטה מ- 20 מ' שחמקה מעל למשקוף וארבע דקות מאוחר יותר, גולן מצא עצמו חופשי באגף הימני ובמקום למסור למנור חסן הבלתי מכוסה, העדיף לבעוט והפעם השוער החיפני שמר על עירנות.

חיפה יצאה לניסיונות תקיפה והאירוע הבולט מבחינתה התרחש בדקה ה- 33. ארבייטמן שלח נפלא למסודי שהמשיך למרכז, השוער הניגרי הצעיר "התאבד" לרגלי ארבייטמן שהצליח לבעוט ואז אדריאן גמאן הושיט רגל והרחיק לקרן.
אלה היו הדקות הטובות של חיפה. קטן חיפש דרך לנתב כדור, מצא את ארבייטמן שהכין לעצמו ובעט בשמאל, הכדור חלף ליד הקורה. מגרלשווילי חסר המזל בעט למשקוף אחרי הכנה של ארבייטמן (43) ומנגד, נמשך הדו- קרב בין אל- מדון שהדף ביד ימין כדור אדיר של רומן.

את המחצית השנייה חיפה פתחה במיני- סערה. קולאוטי בעט פעמיים ולא מסוכן לידי עודה מרשל, קטן (55) בפריצה סוחפת סידר לעצמו מצב טוב והחטיא במעט ובהתקפה נגדית (59), רוזן הריץ את מור גולן שניער מעליו את דקל קינן, ניסה להקשית אך אל- מדון סגר את האופציה והשאיר את התוצאה המאופסת לעשרים דקות נוספות.
לא יותר. בדקה זו הוגבה כדור מימין, אל- מדון הדף הצידה, לעברו של שוקי נגר שגבר בקלות על מליקסון וברגלו הימנית (!) שלח שטוח, חד ופולח לרשת- 0:1 להכח.
המחשבה שחיפה תתקוף בשצף-קצף ותנסה לפחות להשוות חלפה מהר. לבד מהגבהה של ליאור רפאלוב שמצאה את מצחו של קולאוטי(86) נוגח מקרוב החוצה וניסיון נוסף של יוסי רוזן בשניות הסיום להגדיל את ההפתעה, לא קרה כלום.
חיפה צריכה להתחיל לדאוג יותר- מהמקום הנוכחי שלה לא משחקים בעונה הבאה בגביע אירופה.

הרכב הכח: מרשל עודה, ליאור ראובן, איציק כהן, סביטי פאנייה, אדריאן גמאן, שוקי נגר, יובל בלאיש ( דניאל היידמן/ 46), דן רומן, יוסי רוזן, מנור חסן ( אבי תקווה/ 60), מור גולן ( איתי סלע/ 88).