לקחו הכל כעיסקה אחת גדולה. ה"ירוקים" הגיעו לפתח- תקווה, כמו שגברים באים לעבודה במכרה פחם. נחושים, לא מגולחים, עם עיניים מפחידות ובעיקר עם כדורגל מצוין ותכליתי. ההספק המיידי: שלוש נקודות בדרך חזרה לצמרת, ניצחון חוץ שני באותו מקום בו זכו בראשון, קטיעת שרשרת של שלושה הפסדים רצופים, כיבוש אחרי 362 דקות עקרות ולא פחות חשוב, אפס שערי חובה אחרי שבחמשת המשחקים האחרונים ספגו 12 שערים. שכר ועמלו.

חיפה, לא עם הגב לקיר, לא חיה פצועה, רק קבוצה חסרת ביטחון, לא יכלה להרשות לעצמה להפסיד עוד משחק או אפילו להשאיר נקודה למארחים. ולא בגלל הכבוד. יותר מדי "מומחים" ניסו לקטלג אותה כקבוצת תחתית לכל דבר, לדבר בגנותה ובעיקר, למרוט לתרנגולת הזהב של הכדורגל הישראלי נוצה אחר נוצה- וגם ליהנות מהמריטה.
הניצחון מוקדש למאמן רוני לוי שהוכיח כי ניתן להתנהל בקור- רוח ובכבוד לשחקנים, גם כאשר נדמה ששריפה מתחוללת במועדון מספר אחת.

לא שריפה ולא בטיח. המאמן המצליח לא סמך על המזל וגם לא הימר. איבחן את נקודות התורפה של השבועות האחרונים ופעל לתיקון ה"גדר הפרוצה". רפאל אולארה לא שכח לשחק, רק איבד את הביטחון. אדורם קייסי נפצע, אלן מסודי עדיין לא- אז מזניקים ל"מלחמה" את סוס הקרבות הוותיק, עבאס סואן, מזיזים ימינה את גוסטבו בוקולי, הזכור לטוב ומציבים כבלם את חבייאר אנדרסון, שנשאר תעלומה.
השינוי עשה את שלו ובגדול. אנדרסון, למעט טעות אחת בלבד בדקה ה- 26 לא שגה והוכיח שהוא שחקן אלגנטי, חכם ובעיקר רגוע. וחיפה הייתה זקוקה לשקט בעורף כדי לבלום את מפולת השערים. הברזילאי, יחד עם אלון חרזי שעל השקט הנפשי שלו כבר רשום פטנט, חיסלו את כל הניסיונות של המארחים והוציאו מהם את הרוח מהמפרשים.

לעבאס סואן לא צריך להסביר יותר מדי איך משחקים במשחקים שהתוצאה חשובה יותר מהדרך. שועל קרבות וותיק שהביא איתו את כל ה"ניסיון הקרבי" מסכנין שכל הזמן נאבקה בתחתית. הוא תפור על משחקים כאלה, השקיע מאמץ עצום, לא ניכר עליו שהוא "חלוד" ולמי ששאל מדוע הביאו אותו, התשובה ניתנה תשע דקות לסיום בשער יפייפה.
והשינוי השלישי, בוקולי לאגף הימני גרם כאב ראש רציני לאנשי האגף שמכסימום יכלו להמשיך ולבעוט ברגליו, כפי שעשו בעבר, ובפ"ת כבר הפכו את התופעה לאומנות.
מלבדם, כל השאר השקיעו והבינו את חשיבות הניצחון. את השוער הכי מתוסכל בליגה, ולא תמיד באשמתו, תום אל- מדון, לא הייתי מזכיר, אלמלא הצלה ענקית שלו בדקה ה- 69 במצב של 0:1 שברירי. עידן סרור בעט כדור חופשי מ- 17 מ', תום השאיר את היתרון ואת ההוכחה שהמשבר אליו נקלעה הקבוצה בחודש האחרון, פגע גם בו אך לא בכישרונו.

הפעם, גם צמד המגנים, משומר ומגרלשווילי לא עלו יחד לעזור אלא נצמדו לחלוצי פ"ת עליהם שמרו. במחצית הראשונה משומר עלה יותר, בשנייה מגרלשווילי עורר מהומות בהגנת פ"ת.
חבייאר דירסאו, כמו סואן, היה "אפור" אך יעיל. הפעם, מאחור יותר, הניע את הכדור בדייקנות ומסר אותו במסירות ארוכות טווח לבוקולי וקטן באגפים ומהם התפתחו התקפות מסוכנות. מאור מליקסון הזריז ורוברטו קולאוטי שמחפש להחזיר את השערים שחסרים לו, השלימו מערך חיפני שראה על הלוח את המטרה, סימן אותה וכמו יחידת קומנדו, הגיע ולא הותיר ספק מי הטובה יותר.

גם לפני המשחק לא היה ספק מי טובה יותר, אבל בעונה הנוכחית לא תמיד מה שנכון "על הנייר" מותאם למציאות. הפעם, הפער בין הקבוצות היה כל כך משמעותי, ענק בכל קנה מידה שהתוצאה בכלל לא מרמזת על שלטון היחיד של חיפה במגרש שהיא אוהבת.
המארחים, חבורה של חוטבי עצים ושואבי מים, ללא כוכבים, ניסו להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותם. כמו בשני המשחקים בגביע הטוטו ובמשחק הליגה הראשון בחיפה, לא במקרה, דווקא רגלי שחקני חיפה "מצאו חן בעיניהם". כמות של 32 עבירות (לעומת 18 של חיפה), מלמדת שגם במשחק זה ניסו להפחיד את חיפה, אולי מתוך הכרה שהחיפנים ישמרו על רגליהם, לקראת ההופעה ביום רביעי מול צסק"א.

הם רק לא לקחו בחשבון שחיפה יכולה לעשות את הסוויץ' ולשחק גם אחרת. יותר אחראית בהגנה, אגרסיבית ומנצלת עד תום את שלל הפרצות שבהגנת היריב.
המחצית הראשונה, בעיקר היא, לא עוררה בכלל ספק מי הגיע במטרה לנצח. אל- מדון כלל לא נגע בכדור וזה אומר דרשני. בדקה החמישית, החיפנים חששו שמא מצפה להם עוד שבת של חרדה. יניב קטן הוכשל ע"י רמי עאמר וקטן, ממרחק 22 מ' שלח כדור מסובב שזעזע את משקוף שערו של רפי כהן.
שש דקות מאוחר יותר, מליקסון חלף משמאל על פני כל מי שניצב בדרכו, הכניס מסירת רוחב מצוינת- קולאוטי איחר במעט. בדקה ה- 17 משומר עבר שניים ובשמאל בקושי הטריד את מנוחתו של רפי כהן. בוקולי (19) מסר לקטן שהסתובב יפה ושלח מ- 20 מ' ליד הקורה.
ריחו של שער ריחף באוויר, אך למזלה של חיפה סעיד מקאסי לא ניצל את הטעות של אנדרסון ובעט הרחק לשחקים. בדקה ה- 27 מבצע נאה שהסתיים בהחמצה גדולה. בוקולי המשתפר שלח את קטן שלא היה בנבדל, הוא מול רפי כהן שיצא והדף לעברו של משומר שנכשל וגם הוא לא הבקיע.

וכשנדמה היה ששער פ"ת או התקפת חיפה "מכושפים", עוד הגבהה, אחת מני רבות של קטן, הכדור חלף על פני כל ההגנה ואלון חרזי, שהסתנן בשושו מאחור, נגח מטווח אפס ומזווית קשה לרשת- 0:1 מיוחל. בדקת הסיום למחצית, בוקולי הפעיל את קולאוטי שהסתובב כפי שהוא יודע ובעט , הכדור שפשף שחקן מקומי ויצא לקרן בלתי מנוצלת, וכאלה היו תשע.
במחצית השנייה נדמה היה שפ"ת תנסה לכפות את סגנון משחקה על חיפה. לא דובים ולא יער. פה ושם, ניסיונות של עידן סרור להפתיע את אל- מדון מרחוק, בעיקר בדקה ה- 69 אלא שהשוער סיכל אותו ונזקק לטיפול רפואי עקב מפגש עם קורת שערו.
מזל גדול להגנת חיפה (80) כאשר לפתע כדור תועה הגיע לסרור שניצב חופשי, אלכסונית מול אל- מדון ובעט במהירות לכיוון דגל הקרן.
וביום מוצלח שכזה, חובה להבקיע גם שער מרהיב. חלפה רק דקה מההחטאה של סרור, קולאוטי קיבל כדור והכניסו לאלן מסודי שנכנס כמחליף, זה בעקבו השאיר את סואן בעמדה קורצת שפרץ, חלף על פני רפי כהן ומול רשת חשופה ביסס את ניצחון חיפה. למגרלשווילי , בתוספת הזמן, ניתנה הזדמנות נוספת בפריצה מול השער ובעיטה מעליו, אבל גם החמצה כזאת לא קילקלה לרוני לוי ולהקתו את הטעם המשכר של מה ששכחו.
הגשש החיוור רצו לחלק חצי פתח- תקווה לבחור העליז ? מכבי חיפה השתלטה על כל העיר. ארבעה ניצחונות על שתי נציגות אם המושבות, שני ניצחונות כפולים ויאללה, נוסעים לתחנה הקשה הבאה, ולאדיקווקז.

הרכב הפועל פתח תקווה: רפי כהן, עמרי קנדה, זאב חיימוביץ, הרצל לוי, צ'יק גדיאגה, ראמי עאמר, יניב לוזון ( מאור בוזגלו/ 60), אבו סילה, קונסטנט קיפרה, שמעון אבו-חצירא ( עידן סרור/ 46), סעיד מקאסי ( אלנתן סלמי/ 75).