כן, ילדים, היום קיבלתם שיעור מאלף בהיסטוריה איך התנהגו למכבי חיפה כאשר היא הייתה "קבוצה קטנה". הגיעו לשפוט אותה כל מיני בוחבוטים כאלה, כפי שראיתם הערב בטדי, וממש התעללו בה. ואם המשחקים גם נערכו במגרש ימק"א המיתולוגי, על אחת כמה וכמה מצבה של חיפה היה רע, עוד לפני שעלתה לכר הדשא, עלאק דשא.

יותר מדי, אפילו לקבוצה גאה כמו מכבי חיפה, גם להגיע למשחק כזה עם עייפות מצטברת, גם לסבול משיפוט שערורייתי שחרץ את גורל המשחק, ממש כך, וגם לבקש ממנה לשמור על כבודה. בלתי אנושי, לא מקצועי ושמור רק לבני אלים.
...ודווקא הירושלמים, שרשאים לצהול על התבוסה שהנחילו לאלופה היוצאת, והיום זה חתום וסגור, לא שייכים לעניין. הם לקחו את ה"מתנות", אולי אמרו תודה, אולי לא, והשתחררו מהלחץ האדיר שגילו במהלך המחצית הראשונה.

רק ביום חמישי האחרון ראינו בבלומפילד שופט קרואטי צעיר, איבן בבק, שנתן תצוגת שיפוט קלאסית במשחק הרבה יותר קשה לשיפוט, מול אספניול. היו שם "כניסות ברגליים", אללה יוסתור.
וכאן, קושרים כתרים לשופטים שידם משגת לקנות משרוקית בשקל, והם חורצים גורלו של משחק.
אם משה בוחבוט ראה את הנגיחה ה'קטנה' של טוטו תמוז בעבאס סואן ( שהגיע לו צהוב) ולא שלח את היד לכיס האחורי, אין לו אלא להניח מחר את המשרוקית על שולחן האיגוד, לתלות את הנעליים על וו ולעבור לפצח גרעינים ביציע. וזה בלי להזכיר לו את הכניסות בבוקולי. ואי אפשר להאשים את חיפה בבכיינות כלפי שופטים. לא בגללם העונה של חיפה נראית רעה.
אין יותר עבירה מזאת. בגלל אחת כזאת, ניר דוידוביץ שנגח בשמעון אבו- חצירא הורחק לארבעה משחקים. בוחבוט ברח מהחלטה ברורה, יחד עם הקוון אל- עוברה, ואת המחיר חיפה שילמה על סף סיום המחצית, כאשר עדיין הוליכה 0:1.

בתוספת הזמן שוונקי הברזילאי פרץ משמאל, כלל לא הווה איום על שער חיפה, חבייאר אנדרסון המצוין והשקט שלח רגל כדי לחלץ את הכדור וספק נגע ברגלו של שוונקי שעשה הצגה מוצלחת. במקרה של ספק, ההגנה נהנית- לא אצל בוחבוט.
הוא שרק לפנדל ולפתע גם הבין מה אנדרסון אמר לו. האצבע על הנקודה הלבנה, היד על הכרטיס האדום והסתיים המשחק. בחיפה עוד ציפו שדוידוביץ יעצור את הכדור, והוא תמיד ממלא ציפיות, אבל חבריו לא שמרו מספיק טוב והשוויון הושג. ובמחצית השנייה כבר בית"ר שיחקה נגד עצמה כי חיפה נשברה, התמוטטה, חסרה חיים ושגתה. השאלה "כמה תספוג" כבר לא הייתה חשובה כי 1:2 או 1:4 הם היינו הך מבחינתה של חיפה. וגם לא היה לה כוח להגיב מול הירושלמים ששטפו את המגרש וביקשו להבקיע עוד ועוד.

קשה להיכנס לראשו של המאמן החיפני רוני לוי, שעבר יום קשה ולא בגלל התבוסה. להגיע למשחק, ארבע שעות אחרי שקבר את גיסו שנהרג בתאונת דרכים, זו לא בדיוק הכנה למאמן , שגם הוא זקוק לשקט שלו.
ורוני הכין את החבר'ה בצורה יוצאת מהכלל. העלה את ההרכב הכי טוב העומד כיום לרשותו והם התייחסו לירושלים כמו לאספניול. אותה שיטת משחק, אותה רצינות. הירושלמים היו בהלם, כלל לא תיפקדו ולמעט בעיטה אחת מצוינת של טוטו תמוז שנהדפה בידי דוידוביץ, רחבת חיפה הייתה נקייה מ"משוטטים".
המערך ההגנתי, הקלף של חיפה בגביע אירופה שיחק מצוין במחצית הראשונה. כמעט אפס שגיאות. וחניכיו של יוסי מזרחי היו לחוצים, ועוד איך בהיסטריה, אחרי שרוברטו קולאוטי הכניע את קורנפיין ושבר את ה"מאנחוס" של 2007 שבה עדיין לא כבש שער ליגה.

הקישור החיפני המעובה, חיסל כל ניסיון בית"רי להתקרב לשער חיפה, ולא היה ספק שבקצב הזה חיפה תוכל לשמור על שער נקי, לכל היותר תספוג שוויון. כי עד להחלטותיו השגויות של בוחבוט, בית"ר היו בהלם וחיפה לא התכוונה להוציאם ממנו.
כאמור, ירושלים לא שיחקה מי יודע מה, עד להרחקתו של אנדרסון והפנדל מתנה שקיבלה. מפתיחת המחצית השנייה, אחרי שגם רוני לוי הורחק בעקבות "דו"ח שיפוט" לבוחבוט, הצהובים- שחורים שלטו ללא מיצרים וזכו בניצחון צודק. מה איכפת להם מהחלטות שיפוט נגד היריב ? הם היו זקוקים לנקודות היקרות וזכו בהן.

המחצית הראשונה הייתה בשליטה מלאה של חיפה שהניעה את הכדור בצורה מהירה ומדויקת, תוך ניצול הפאניקה בשורות המארחים. בדקה ה- 11 דירסאו, ששב לכושרו הטוב ויחסר מאוד בברצלונה, שלח 'קטנה' לעברו של קולאוטי שבעט בסיבוב החוצה. מנגד, תמוז(13) השתחרר מדקל קינן ובבעיטה אדירה מ- 17 מ' מצא את דוידוביץ מוכן ומזומן להדוף.
בדקה ה- 18 בית"ר על סף קריסה מנטלית. אלון חרזי הגביה מימין, קולאוטי השתחרר ונגח נמוך פנימה- 0:1 וטדי בהלם. לקולאוטי זה השער השני בטדי, ובית"ר ספגה רק שלושה בבית. חסר רק שיוציאו נגדו צו הרחקה מהאצטדיון הירושלמי...

הנה לכם הדקה ה- 37 עם ההחלטה הפחדנית לא להחליט, ומיד הגבהה לרחבה ובנאדו מכניס 'כאפה חוקית' לבוקולי ואיש לא היה מרוויח אגורה אילו היה שם כסף שבית"ר תשווה.
שוונקי פרץ, אנדרסון הורחק ואת הפנדל בעט מירוסביץ', דוידוביץ עם עצירת הפנדל ה- 12 שלו בקריירה בבוגרים, הדף ואיש מחבריו לא האמין ולא נערך לאפשרות שהכדור יחזור לבועט ומרגליו לרשת- 1:1 במחצית שסימן את העתיד לקרות.
אולארה החליף את רפאלוב והאופציות ההתקפיות של חיפה ירדו עוד יותר, בנוסף לאליפות ובדקה ה- 57 שער יפה של בית"ר. זנדברג פרץ והגביה לאגף הנגדי, מגרלשווילי לא הצליח להרחיק ומירוסביץ' החזיר לרחבה, גל אלברמן בעט בימין ואולארה הדף ועל הכדור החוזר שוב השתלט הקשר הירושלמי והפעם ברגל שמאל שלח לפינה- 1:2 שביטא את יחסי הכוחות במגרש.
ארבע דקות מאוחר יותר, הכדור בורח לדקל קינן מהרגל, שוונקי מנצל את הטעות וכוכש שער ראשון בארץ הקודש- 1:3 שסגר את סיכויי חיפה.

ירושלים המשיכה בלחץ, אלברמן בעט חזק מעל למשקוף(66), זנדברג ראה את דוידוביץ עוצר כדור שטוח (69), יואב זיו המצוין הגביה לרחבה ומירוסביץ' נגח לידיו של דוידוביץ(76) ושלוש דקות לסיום אמסלם הריץ את זנדברג שהעביר כדור רוחב ואבירם ברוכיאן הושיט רגל ופגש בכדור. בערב כזה, כל מטאטא יורה- 1:4.
יואב זיו ניסה לכבוש את החמישי בבעיטה בשמאלו שחלפה מעל השער ובוחבוט ויתר על תוספת הזמן. אפילו הוא, שהרס לחיפה את המשחק, הבין שיש גבול להתעללות.

ולמי שעדיין יש ספק. למרות התבוסה בטדי, לא יהיה לה קשר להופעה מול אספניול ביום חמישי. חיפה כבר הוכיחה את יכולת ההפרדה. רק חבל שאחרי הניצחון על מנצ'סטר יונייטד באה לטדי וספגה רביעייה, ואחרי אספניול מנה דומה.

הרכב בית"ר ירושלים: איציק קורנפיין, יואב זיו, אריק בנאדו, תומר בן- יוסף, דוד אמסלם, דרק בואדרנג ( אבירם ברוכיאן/ 83), גל אלברמן, מירוסביץ', מיכאל זנדברג, טוטו תמוז ( ברק יצחקי/ 77), קלבייר שוונקי( עמית בן- שושן/ 69).