בואו נסתכל על חצי הכוס המלאה. חיפה מסיימת משחק שלישי מבלי לספוג שער, נתניה לא מצליחה לנצח את חיפה בקריית אליעזר מזה 14 שנים ברציפות.
מי שירצה דווקא להתעקש, בחצי הכוס הריקה יש את חוסר ההצלחה לסגור פערים מהמקום השלישי המוליך לאירופה, היעדר היכולת לחבר שלושה ניצחונות רצופים, תופעה נדירה כשמדובר בקבוצה כמו מכבי חיפה, וזה קרה באותה עונה שנתניה ניצחה כאן לאחרונה.

ואפשר להוסיף גם את המחצית הראשונה. אפס בעיטות למסגרת שערו של לירן שטראובר, שוער נתניה. שלושה כדורים הסתובבו ליד הקורות, לא מסוכנים עד כדי להחדיר אימה בשוער, אבל חיפה לא הזכירה במאומה את השבועיים החולפים. לא ביכולת לייצר מצבים ולא ברמת משחקה שנראתה תואמת את מזג האוויר השרבי.
לנתניה הספיק הריפיון החיפני כדי לנסות ולסכן את שערו של דוידוביץ, ולא שהוא התאמץ יתר על המידה. מלבד בעיטה מאיימת מרגלו של אמיר טגה (37) ונגיחה של דדי בן- דיין סמוך לשריקת למחצית, כלום לכתוב הביתה.

ב- 45 הדקות הראשונות, הקבוצות "חיסלו" זו את זו. אמיר טגה 'התלבש' על הצד השמאלי של חיפה, והתוצאה, ניטרולם של מגרלשווילי ובעיקר ליאור רפאלוב שלא הצליח לפצח את ההגנה עליו. עבאס סואן ודירסאו ניסו לשלוט, אנסומבו ותמיר כהן לא איפשרו, ובמרכז המגרש התפתח דו- קרב של מסירות לא מדוייקות כששני השוערים משקיפים ממרחק. הייתה להם ברירה ? אפילו מצבים לעלות לנגוח, לוקטו בפינצטה.

בשעתו, שיחק במכבי חיפה קשר נפלא בשם אברהם מנצ'ל, שנהג לעמוד במרכז המגרש כשידיו על מתניו ומהלכי הכדורגל הגאוניים שהפיק, מהרגע שקיבל את הכדור לרגליו עוררו תמיהה מדוע אינו רץ יותר. תשובתו, בעשר דקות אני מסוגל לגמור משחק ולא לרוץ לחינם.
ברור, שמשנה כזאת אינה בנמצא כיום, אך פירור ממנה ניתן היה לפזר בדקה אחת, מיד עם פתיחת המחצית השנייה. עם כל היובש ההתקפי במחצית הראשונה, שטראובר הציל את קבוצתו משתי הבקעות שאמורות היו לשנות את לוח התוצאות שניצב מיותם ו"משועמם".
בראשונה, רפאלוב איפס את רגלו ובעט שטוח וחד, השוער היה במקום ושניות לאחר מכן, באגף הנגדי, הימני, התעופף והדף כדור שעשה דרכו אל מתחת למשקוף שערו מראשו של... לואיס מרין, חברו לקבוצה.

המצבים האלה נתנו את האות לחיפה להעביר הילוך ולנסות לשנות את התוצאה שאינה מתאימה לשתי הקבוצות הדוגלות בכדורגל התקפי.
לנתניה אזל מלאי החמצן, השמירה על שחקני חיפה התרופפה והמצבים קלחו בזה אחר זה. לא ביג שואו, אבל רמזים. רפאלוב מסר לארבייטמן(48) שירה ושטראובר תפס פינה, דירסאו כיוון לחיבורי הקורות ושוב שטראובר קלט (58) והזדמנות טובה לארבייטמן מקרן מרגלי בוקולי, אלא שארבייטמן נגח החוצה מטווח אפס.
נתניה שלחה "מתגנבים" פה ושם. כמו בדקה ה- 60 כאשר אנסומבו שלח את סנוגו מוסה, שעד לאותה פריצה לא הורגש כלל, קינן איבד אותו והחלוץ נגח לידי דוידוביץ הבטוח.

יניב קטן שנכנס בדקה ה- 72 בעט בעוצמה כדור שהחזיר לו את הביטחון, בעקבות הפציעה שעבר, ודקה אחריו (76) מבצע נאה של ארבייטמן. קיבל מבוקולי, עצר בחזה ובסיבוב ירה נמוך, גם הפעם שטראובר הדף לקרן. לדקל קינן, מי שכבש לפני שנה לזכות נתניה, היה מצב נפלא כאשר כדור קרן של רפאלוב הגיע לראשו ומול רשת חשופה נגח החוצה !!! נותר לו רק לתפוס את הראש באכזבה.
שתי דקות אחר כך, קטן נגח לאחור, שוער נתניה יצא ותפס אוויר חם, השער נותר חשוף כשארבייטמן פרץ ותוקל בהצלחה. באותה דקה, עוד בעיטה חיפנית, הפעם של בוקולי מהאוויר והסיפור חוזר, בידי השוער.

עשר דקות לסיום, כדור נהדר שבעט תמיר כהן האורח, פגש את משקוף חיפה ויותר לא היו מצבים עד לשריקתו של אלי חכמון.
האלופה היוצאת לא יכולה לקחת מהמשחק הזה כלום לקראת משחקי סיום העונה. ההגנה בסדר, אם כי לא תוקפנית במיוחד, הקישור היום ככה- ככה וההתקפה נדבקה מכולם.
בנתניה לא היו שחקנים שבלטו במיוחד. מלבד שטראובר שהועסק יותר במחצית השנייה, לבלמים והמגנים לא הייתה בעיה להסתדר עם חיפה האנמית. התקפה ? היום לא היה דבר כזה בנתניה.

הרכב מכבי נתניה: לירן שטראובר, אורי אוזן, לואיס מרין, גולן חרמון, דדי בן- דיין, אמיר טגה, מזואה אנסומבו( דלה ימפולסקי), תמיר כהן, בונדיאה זנו, איתי שכטר( אוקוצ'ה אובודו/ 72), סנוגו מוסה.