איזה הבדל בטעם של תפוחי האדמה שהוצאו ממדורות ל"ג בעומר !
לפני 23 שנים בדיוק, הגיעה הבשורה הגדולה. מיהוד שבה מכבי חיפה ניצחה 0:1 את הקבוצה המקומית, ומימק"א בירושלים שבו הפועל תל- אביב השאירה בהלם את בית"ר ירושלים, ניצחה אותה 1:3 ופינתה לחיפנים את הפסגה, מחזור אחד לאליפות הראשונה.
גם היום הפועל תל- אביב וחיפה הפכו ל"גיבורות המחזור". ה"אדומים הופתעו בבלומפילד על ידי הכח עמידר ר"ג (2:1) הלפני אחרונה ופער שלוש הנקודות אמור היה להיסגר. הכל נשאר בראשם של החיפנים שהצליחו בשבועות האחרונים לסגור את הפער מהמקום השלישי המוליך לאירופה.

כעת גם המקום הרביעי, ממנו יש אופציה לקפוץ ליבשת הסמוכה, בסכנה גדולה. אחרי שבע שנים טובות, בהן לא הצליחה מכבי פתח- תקווה לנצח בקריית- אליעזר, ובפעם האחרונה זה גרם לרוני לוי לקבל לראשונה את מושכות אימון הקבוצה הבוגרת, מעמדת עוזר המאמן לאלי כהן, לא הצליחה מכבי חיפה במשימה שעד תחילת העונה נראתה פשוטה: לחבר שלושה ניצחונות רצופים !
אין ספק שמה שעובר השנה על חיפה גובל ב"כישוף". בסיום העונה, כאשר יתחברו כל המקרים, יתברר שבניגוד להצלחה המסחררת באירופה, ואחרי שליברפול ואספניול תשחקנה בגמר האלופות ואופ"א, ההישג החיפני מעצים יותר, רק אז ניתן יהיה לשאול את הקושיות המתאימות.

בניגוד לרבע הגמר הגביע, חיפה שיחקה אחר הצהריים החמים במשטח הדשא הטוב בישראל. וגם מול קבוצה 'שבורה' שהובסה בביתה 4:0 בידי אשדוד. טבעי היה שבמפגש המאוכזבות, יתפתח משחק על כל הקופה, כאשר לחיפה יתרון משמעותי כי היא כבר ניצחה פעמיים את שחקני אם המושבות.
מה שנראה במגרש רחוק מאוד ממה שאמור היה להיראות. בסיום, היטיב רוני לוי, לבטא את תחושת ההחמצה: " גם הפסדנו בגביע וגם לא הצלחנו לקפוץ מעל המשוכה שאמורה הייתה להקפיץ אותנו למעלה. ההפסד הזה מאוד לא מתאים לנו עכשיו ואולי אנחנו לא מספיק טובים להיות במקום המוביל לאירופה". אמר הכל.

ודבריו כל כך אמיתיים, דווקא בשבוע שליברפול ואספניול עלו לגמר. איפה מכבי חיפה שהן מכירות ?
מול מכבי פתח- תקווה לא הגיעה למגרש. לא שהאורחים גילו יכולת פנטסטית. גם הם, מלבד מלחמה על כל כדור, לא הוכיחו שאירופה תרעד מהם. לפחות נראתה "מלחמה" על כל כדור, במקרים רבים עם התלהבות מוגזמת.
השופט איתן טבריזי שרק לאוקיאנוס של עבירות, לשני הצדדים. הבעיה החלה כאשר לחובת חיפה נשרקו שש בעיטות מחוץ לרחבה, מאוד מסוכנות שאחת מהן הפכה לשער ניצחון, שער נאה אך הגנת חיפה לא נקייה מספיגתו.

אפשר והניצחון רב השערים מול הפועל פתח- תקווה נטע את ההרגשה שחיפה שבה בגדול ליכולת ההבקעה המוכרת שלה, אבל ברגע שבשני המשחקים החשובים ביותר שלה בשלב הזה של העונה, מכונת ההבקעה דממה, מלמדת שה"תחמושת" אזלה בשבוע שעבר.
ניחא, שערים מהזן שכבש איסמעיל עמאר נכבשים, וחיפה סופגת השנה שערים רבים מחוץ לרחבתה, אבל החטאה שהדגים רוברטו קולאוטי בדקה ה- 52, היא עשויה הייתה לשנות את פני המשחק, לאזן את התוצאה ואולי לחולל מהפך.
ליאור רפאלוב, שנכנס כמחליף הגביה כדור נפלא, רוברטו נותר חופשי מול אוהד כהן, שוער פ"ת, ומחמישה מטרים נגח החוצה. לא היה איש באצטדיון שלא מרט את שערות ראשו, ולמי שאין, את שערות רגליו. החמצת ענק שרק הדגישה עד כמה לא הולך השנה לחיפה.

הפעם כולם לא הרשימו והפגינו משחק חלש. הפריצות של חיים מגרלשווילי נבלמו הרחק משער היריב, כאשר איסמעיל עמאר ולירן כהן דואגים לשמור אותו בטריטוריה שלו. מהאגף השני, אייל משומר פעל יותר אך הורחק מאגפו ונאלץ לפרוץ דרך המרכז ושם היה פחות מדויק. לאלון חרזי ולדקל קינן לא הייתה בעיה לסדר זמן פנוי לעומר גולן ולרוביל סרסור שלא עשו כלום.
משום מה, חיפה השאירה את מרכז השדה לבלסינג קאקו וחבריו. הראשון וחבייאר דירסאו שלנו, ניהלו כל דקות המשחק מאבקי שליטה על שטח וכדור, ופעמים אחדות המאבק החריף והפך אותו לעצבני במיוחד.

בוקולי לא הורגש, קטן ניסה כוחו בבעיטות מחוץ לרחבה, ארבייטמן לא "הריח" אפילו בדל של הזדמנות וקולאוטי יכול היה לכבוש. כמו המקום השלישי, הכל נותר בתיאוריה.
שוער פ"ת, אוהד כהן, לא נזקק אפילו לזינוק אחד כדי להציל ממש. הטובים בהגנתו היו כובש השער וקובי גנון, בלם החירום של ה"כחולים". אלה היו מעט טובים יותר מהשאר ובסך הכל, כיאה למפגשים בין שתי הקבוצות שניצחון אחת על השנייה מסתיים בשער לכאן או לכאן, ההר לא הוליד עכבר. הצפוי קרה כי שתי הקבוצות חיפשו מוצא לצאת ממבוכת הגביע באמצע השבוע. רק חניכיו של גיא לוזון הצליחו וחלפו על פני חיפה בטבלה.

פה ושם ניתנו כדורי גישוש לשתי הקבוצות, לא מרשימים במיוחד. רק הדקה ה- 40 הקהל התעורר. רוביל סרסור ניצל את מיקומו של דוידוביץ ושלח מעליו כדור שעשה דרכו לרשת. רק המשקוף הציל את חיפה מספיגה.
אנחת הרווחה הזאת נמשכה פחות משתי דקות. בעיטה חופשית נקבעה לזכות פ"ת. עמאר בעט ברגלו השמאלית, והוא בכלל מגן ימני, ולתדהמת כולם הכדור חצה את כל מערך ההגנה של חיפה וננעץ בפינה הנגדית- 0:1 אותו חיפה ניסתה לשנות בהקדם.
מגרלשווילי נשלח על ידי קטן, הגביה מקו הרוחב וקולאוטי נגח לשום מקום.

פתיחת המחצית השנייה מצאה את חיפה במערך סופר התקפי. אלן מסודי וליאור רפאלוב הוכנסו במטרה להגביר את הלחץ על הגנת הקבוצה המובילה. ככל שנקפו דקות המשחק, פ"ת נסוגה לאחור וחיפה ניסתה להגיע למצבים, ללא הצלחה.
בדקה ה- 46 לחיפה היה מזל, אחרי שעמאר הגביה, דוידוביץ היסס וקאקו פיספס, על הדקה ה- 52 של קולאוטי כבר קראתם ובדקה ה- 60 פרץ אורי לוזון לאגף הימני בהגנת חיפה ושלח כדור אדיר שחמק לחוץ.
עוד מצב טוב לחיפה (70) כשקטן התעמת בגבהים עם בלמי פ"ת, הכדור נחת לרגליו של רפאלוב שירה בעוצמה, וגם הפעם הכדור טס החוצה. שש דקות אחר כך, קולאוטי הוריד למסודי שניסה לכבוש במספרת, אך מה שהלך מול הכח, לא הלך הפעם ונקלט בידי אוהד כהן.
בדקה ה- 78 הציל דוידוביץ שער, כשזינק לפינה וקלט עוד טיל קרקע- קרקע מרגלי אורי לוזון. עד לסיום נרגעו הרוחות ליד השערים, התלהטו בין דירסאו וקאקו ועם השריקה, פ"ת רק ידעה שחלפה על פני חיפה וזה לא מספיק גם לה. פער שלוש הנקודות בין חיפה ופ"ת למקום השלישי נותר כשהיה, שלוש , ולמשחק הצטרפה "שכנה" חדשה- מכבי נתניה.
מי ישחק באירופה ומי ייסע כתייר ? התשובה כנראה ממש במחזור הסיום. ואם חיפה חפצת גביע אופ"א, הפעם תצטרך לנצח את כל שלושת המשחקים ברציפות ...

הרכב מכבי פתח- תקווה: אוהד כהן, איסמעיל עאמר, קובי גנון, ניצן דמרי, נאור פסר, סולי צמח, לירן כהן ( דני פרדה/ 83), בלסינג קאקו, אורי לוזון ( אסי משיח/ 81), רוביל סרסור, עומר גולן.