וואוו, איזו פתיחה לוחמנית !!
את המשחק הזה, אשדוד הפסידה לפני שריקת הפתיחה של אלון יפת. אחרי ישיבה של 50 שנים במשחקי מכבי חיפה, קשה לי להיזכר בתמונה שמסמלת למעשה את "מכבי חיפה החדשה".
התקבצו ובאו להם כל שחקני הקבוצה במחצית מגרשם, נעמדו בעיגול ובמשך חצי דקה התחבקו, דיברו ועודדו זה את זה. לא היו שם אלמנטים של "בואו ננצח" אלא "בואו נילחם עבור המועדון".
ברגע שדבוקת השחקנים נפרדה, וברור שגם פאנטיני וקולמה הבינו מה נאמר, יצאה קבוצה- קבוצה למגרש.

והדגש על קבוצה. איזו לחימה פנטסטית מדקת הפתיחה ועד שריקת הסיום, כמה מאמץ החבר'ה של אלישע השקיעו. מדברים על "ישראל מתייבשת"- לו לקחו את חולצותיהם של כל 14 השחקנים ששותפו, וסוחטים אותן לתוך הכנרת, מפלס המים היה גבוה בסנטימטר. על בטוח.
תענוג, כמה נפלא היה לשבת ברוגע ולהבין שאם מכבי חיפה לא תנצח, זה או בגלל חוסר מזל או שאינה מספיק מוכשרת כדי לנצל את הכישרון והעדיפות הברורה של שחקניה על אלה של אשדוד שנותר להם רק לנסות ולהפריע, פה ושם להתרפק על אשלייה שהם מסוגלים לחזור עם משהו מקריית אליעזר. לא יותר.

לא היו היום שחקנים חלשים בחיפה. ושוב חזרה התמונה שהגנת חיפה הולכת להיות השנה חומה בצורה, ולא בסגנון הפועל יהוד של פעם.
אלון חרזי, ללא סוללות אנרג'ייזר, היה מצוין, פעיל ונמרץ, ורק החלפתו לפני השריקה למחצית מעידה, ששחקני אשדוד עשו הכל, לעתים בכניסות פראיות ברגליו, כדי לחסל את הסכנה מצד המגן ה"קשיש".
מרכז ההגנה נעול ופקוק בפלומבה. קרופניק וקינן לא נותנים מרחב פעולה לאיש, גם לא לדימיטרי מקרייב המסוכן. היום הפכוהו מרוטויילר לפודל חסר שיניים.

ללא ספק, המגן השמאלי, רוני גפני נחשב לדמות הטראגית של המשחק. הבחור ציפה שנה, ממש שנה כדי לרשום הופעת בכורה בליגה, והנה בדקה ה- 59 התפתה לבצע עבירה ללא כדור, במרכז המגרש, על מגן לא מאיים כליאור ראובן. אלון יפת, שלפן אדומים מוכר בקריית אליעזר, ניתק לגפני את חלום הבכורה ואולי, הזניק חזרה את פיטר מסיללה ששב מניתוח והוכיח שהוא כשיר לחלוטין.
הקישור החיפני, אם ימשיך בסדרת הגליצ'ים, מובטח לו מקום של כבוד במדרונות הסקי בשוויץ. קולמה, כיאל, בוקולי, קטן ובעיקר ליאור רפאלוב לא ויתרו על שום כדור, חשוב או לא. גלשו והרוויחו.

רפאלוב נתן היום הצגה מעולה. עדיין לא מלוטש כדי להכריע משחקים, והיו לו שתי הזדמנויות גדולות, אבל הבחור משקיע המון. כשהוחלף, עקב הרחקתו של גפני, ירד בחוסר רצון מסוים, כי רצה להמשיך ולסחוט מעצמו עוד ועוד.
ג'ון קולמה זה ג'ון קולמה. נמצא בכל מקום כל הזמן, מאפשר לבירם כיאל לפרוץ קדימה וללא ספק, מהשחקנים המשובחים שנחתו בחיפה. השתלבותו מופלאה ואת בעיות הקליטה שלו אין צורך להציג. הוא מכוחותינו, ועדיף שהוא בצד הנכון.
גם לגוסטבו בוקולי היה קאמבאק רציני. הקשר הברזילאי, שסמלו המסחרי מתבטא בלחימה, כדרור והכנת כדורים לחברים, התמקם באגף הימני והטריד ללא הרף את הצד השמאלי של אשדוד. עד כדי כך, שמאמנה, יוסי מזרחי ביכר להכניס מגן שמאלי טרי, רחמים צוקול, במקומו של אדיר טובול המותש.

ואחרון- אחרון חביב בחבורת טבור המגרש, יניב קטן. הכל כבר נאמר עליו, הוא כבר נותר חסר מילים, אך כאשר הוא הופך לחתן השמחה- אלוהים ישמור את שוער היריבה.
נשיא המועדון, יעקב שחר, הגיש לקפטן תמונה ענקית וזר פרחים, שושן צחור לבן, והוא עשה "שחור בעיניים" ליוסי שקל, שוער אשדוד. כבר תקופה לא קצרה קטן מתחיל להתבלט במנהיגות, היום זאת הייתה דוגמית. כאשר לפת את מתניו בדקה ה- 83 ובקושי היה לו כוח לגשת ולהגביה כדור קרן, הקהל ניצב על רגליו והריע לחתן השמחה. צמד שערים, אחד מהם מועמד כבר עתה ל"שער העונה"- מי צריך יותר לחגיגת 400 הופעות בכל המסגרות. יופי, יופי.

והיה חבר נוסף מכדור הארץ, פאנטיני. לראשונה מאז נחיתתו, העדיף לשחק עם החולצה מספר 9 במקום ה- 10 המבוקש ( הייתם מאמינים שלחולצה הכי מפורסמת לא יימצא דורש? גם רפאלוב ויתר עליה בעונה שעברה), לא כבש אך תרומתו הייתה אדירה. הוא כל הזמן בתנועה, גרם לפנדל שהוליך לשער השני ואלמלא חיפה לא נשארה חצי שעה במינוס שחקן, סביר להניח שגם היה כובש. לא הייתה לו אפילו חצי הזדמנות ראויה (רק בדקה ה- 42) והוא היה שותף רציני ללחץ הגדול.

על המכבש שחיפה הפעילה, בעיקר במחצית הראשונה, לא היתה לאשדוד תשובה הולמת. פה ושם מיני- מצבים לא מסוכנים וגם השער שכבשה מבעיטת קרן, נבע מטעות של דוידוביץ שהדף לרשתו הוא. אחרת, אשדוד חוזרת לעיר הנמל התאומה עם "מטען חורג" יותר.
חיפה ביטלה את כל הכלים המסוכנים של האורחים. עידן שריקי, דוד רביבו ודימיטרי מקרייב זכו לתשומת לב מיוחדת, ומול השמירות הכפולות של חיפה, לא היה להם סיכוי.
המאמן אלישע לוי הוכיח שהוא קורא מהר מאד את המהלכים. ברגע שגפני הורחק, העדיף להכניס את מסיללה ובכך לא שינה את מערך ההגנה. לכאורה, החליש את חוליית הקישור הדומיננטית אלא שכעבור מספר דקות הכניס את עומרי אפק לאגף השמאלי, הזיז את קטן למרכז והסיפור נגמר.

עד כמה רפאלוב היה במצב רוח מעולה הערב, ניתן לציין מאירועי הדקה התשיעית. קרן לזכות אשדוד, עידן שריקי נגח לפינה הקרובה ורפאלוב, שניצב ליד הקורה זינק באקרובטיות ונגח לקרן. הציל שער בטוח.
רפאלוב (11) היה מעורב גם בעבר השני של המגרש. חרזי שלח לעברו כדור מארבעים מטרים, זה חלף על פני כולם שעמדו בסביבה, הגיע לרגלו השמאלית של מספר 26 ששלח כדור אדיר, החוצה.
בדקה ה- 15 אשדוד שוב ניצלה מצב נוח, עם ספק לנבדל, ומקרייב בעט מעמדה חופשית מעל לשער.
כעבור ח"י דקות- ה"ירוקים" נושמים, בועטים וכובשים. דקל קינן התמקם בפינת רחבת החמש, ואחרי שבוקולי ורפאלוב בעטו והכדור ניתז בהגנה, הבלם שלח באלגנטיות משמאל לימין וברשת- 0:1 לחיפה.

עשרים דקות מאוחר יותר, התקפה יפייפיה. רפאלוב חילץ כדור בהשתטחות, מסר לפאנטיני שהחזיר בעקבו לקטן שהחזיר שוב לדרום- אפריקני שסבסב מגן והוכשל. יפת שרק לפנדל וקטן שיגר כדור חזק לפינה הגבוהה- לשקל נשאר רק להוציא כדור שני מהרשת.

פתיחת המחצית השנייה מצאה את עידן שריקי (51) מתעתע בגפני ובועט כדור מאיים לפינה הנגדית. כמעט שער. והוא הגיע כעבור שש דקות. דוד רביבו הגביה קרן למרכז הרחבה, דוידוביץ התקשה לקלוט והדף את הכדור לרשת העליונה- 1:2 שפתח את המשחק.
אחר כך באה ההרחקה המיותרת של גפני וחיפה לא נסוגה. אדרבא, היא רצתה לבסס את ניצחונה ופתוח ברגל ימין את העונה.

בוקולי(69) הפציץ מימין, טווח אלכסוני של 30 מ', שקל בקושי הדף ואז הגיעה שעתו היפה של קטן. כמו בחתונות, כאשר ברגע השיא זיקוקין מלווים את הזוג הטרי, כך הוא קיבל כדור מבוקולי, התקדם מעט, ראה את השוער מחוץ לשערו וירה/ הפגיז/ הפציץ (לא למחוק את המיותר) כדור שפגע מעט במגן ראובן, עשה קשת קטנה, פגע במשקוף וחדר לרשת- היסטריה בהיכל. 1:3 סגור וגם ניסיון של שריקי למצוא את חיבורי הקורות (77) עלה בתוהו.
ובתוספת הזמן, הצלה נפלאה של שקל או אם תרצו, החטאה של אפק ובירם כיאל. אפק בעט, הכדור נהדף לרגלו של כיאל שמשני מטרים בעט לגופו של שקל. החטאה גדולה, אך מי שם לב.

הרכב אשדוד: יוסי שקל, ליאור ראובן, כריסטיאן גונזאלס, רוג'ריו דו סנטוס, אדיר טובול( רחמים צוקול/ 67), יוסי אופיר( קובי דג'אני/ 58), מאור זוהר, עידן שריקי, דוד רביבו, קרלוס סבליוס, דימיטרי מקרייב