אם יש לכם תוכניות לנסוע לראות שערים יפים בברצלונה או במנצ'סטר, חבל על הכסף. אמנם, היורו צונח אבל גם אם שערו יהיה נמוך מאד, מספיק היה לשבת בסבלנות עד הדקה ה- 86 ולהמתין לשערו השני של טמבינקוסי פאנטיני, השלישי של חיפה, כדי להבין שלפעמים הדיוטי- פרי לא מלהיב כמו השער הזה.

החלוץ שלאחרונה עלה מן הספסל, התנהל עם כדור באמצע האמצע של ה"כחולים". ניער מעליו שני 'טרדנים' כאילו רמז להם, כדאי לכם להמתין, הבחין בשוער אוהד כהן יוצא משערו והקשית מעליו צ'יפ מארץ הצ'יפים כדי שהחפץ העגול ינחת מתחת למשקוף וירים את אלפי הצופים ממקומם כדי להריע לכובש המחונן.

זה היה שיאה של מחצית שנייה טובה מאד שבה מכבי חיפה ידעה לצאת מהלם רגעי, עם ספיגת שער השוויון, לחזור לשלוט במשחק ולמוטט, תרתי משמע את היריב העיקש שמעולם לא עשה לחיפה חיים קלים במבצרה.

עם כל הכבוד לשערים ובטוח שיהיו כאלה שיאמרו "משלמים לו כדי לחשוב"- הרבה מהאשראי שייך למאמן אלישע לוי שערך שני חילופים מנצחים במצב קריטי, מבחינת חיפה.
הוא ראה שפ"ת התחילה להשתלט על המגרש ולהתלהב, ושלף ממנה את העוקץ עם הכנסתם כ'חבילה אחת' של פאנטיני ואייל גולסה הצעיר.

למאמן האורחים לא הייתה תשובה למהלך הזה. כי לוי רצה לנצח, הפעם ביתר תוקף. היום רפאלוב וארבייטמן לא הפעילו מספיק לחץ, לא הרשימו ולא סיכנו את הגנת המלאבסים ולפתע זו מקבלת שני "סילונים" ומול ההגנה האיטית והכבדה, חיפה רק נזקקה לשער היתרון חזרה ואז היא שטפה את המגרש כחטיבת טנקים מפחידה.

לא קל היה למאמן החיפני החווה ימים אחרים בקריירה שלו. לא די שמהרכבו חסר הבלם המורחק דקל קינן, מספר שעות לפני תחילת המשחק בישר לו ה"תמנון"- ניר דוידוביץ: "מצטער, הברך נפוחה, אני ביציע".

ולא קל לשוער המחליף, אמיר אדרי, היה להיכנס למשחק בקלות כי זאת הייתה ההופעה הראשונה שלו (!!) במכבי חיפה במשחק ליגה. ועוד מול מכבי פ"ת פלאס עמידה בין קורות שערה של קבוצה שלא הפסידה עד כה ועדיין לא ספגה שער שדה.

היום גם ניתן היה לראות עד כמה חכם היה המהלך ב...שבוע שעבר בטדי, כאשר אלישע לוי, אחרי שקינן הורחק, העדיף להכניס את אייל משומר כמגן ימני ולהסיט את אלון חרזי לעמדת הבלם.

משומר לא שכח לשחק כדורגל, הוא איבד מביטחונו והמשחק בירושלים, בתוך ה"גיהנום" החזיר אותו לכושר. אוהבים להשתמש במונח "המשחק הכי טוב שלו"- אז לא, היו לו כבר טובים יותר, אבל הוא שיחק טוב מאד, הגן בחוכמה ושעט לעזרת ההתקפה פעמים רבות. מי שהרוויח היום את פאנטיני כחלוץ, הרוויח גם את משומר.

פיטר מסיללה היה יותר מאופק, אך לבלמים קרופניק וחרזי, היתה אחר הצהריים עבודה רבה, בעיקר בתחילת שתי המחציות. בראשונה חיפה ניצלה בנס משני מצבים, בפתיחת השנייה ספגה את השוויון. בשאר דקות המשחק שמרו על אמיר אדרי כתרנגולת השומרת על אפרוחיה. הם הרגישו בהתרגשותו.

מי שנתן למכבי חיפה את העוצמה במרכז המגרש היו ג'ון קולמה, בירם כיאל ויניב קטן. תענוג היה לראות אותם "חונקים" את החולייה המקבילה ולא מאפשרים לה לנשום ולא לרגע. על כל כדור, ולרוע מזלה של פ"ת, היה רק אחד כזה במגרש, התנפלו שני "ירוקים".

קולמה הבלתי נלאה היה טוב כל המשחק, בירם כיאל הציג במחצית השנייה יכולת נפלאה משולבת במסירות (שני בישולים במשחק) ובבעיטות ויניב קטן, עליו כבר נאמר הכל עד המחזור החמישי. כן נבחרת- לא נבחרת, הוא הפך למנהיג אמיתי וכך גם חבריו מתייחסים אליו. כשהוא נוטל כדור, כולם בכוננות קרב.

גוסטבו בוקולי היה פעיל מאד במחצית הראשונה, גרם לקובי גנון סחרחורות קשות ובשנייה התרכז בצד הימני, אך יותר בצד ההגנתי, תוך מתן אפשרות למשומר לפרוץ קדימה.

כאמור, השינוי הדרמטי התחולל בחלק ההתקפי. ליאור רפאלוב לא נכנס למשחק בצורה טובה ואיבד מספר כדורים, ארבייטמן התקשה מול צמד הבלמים גבוהי הקומה של פ"ת, מורד מגמדוב ובובאן גרנצ'יקוב. ברגע ששניהם הוחלפו, גם ה"גוליברים" התגמדו.

קשה היה להם מול המהירות של פאנטיני וה"קלאסה" של גולסה. עוד לא בן 18 אבל עם ביטחון עצמי בלתי רגיל, תחבולנות ותנועה בלתי פוסקת ולא מתבייש לרדת ולסייע למשחק ההגנה. ימים יפים צפויים ליציעי קריית אליעזר, עד שדחפורים יעלו עליהם בעוד שלוש- ארבע שנים.

חיפה לא נתקלה בקונוסים. זו לא היתה אותה מכבי פתח תקווה המוכרת, המגיעה להסתגר ולגנוב שער למזכרת- הפעם, ללא הפסד ועם שאיפות לצמרת, הגיעה לנצח ורק אלוהים יודע איך היה מתפתח המשחק לו הבקיע עומר בוקסנבוים בדקה השישית.

בניגוד לעבר, אוהד כהן לא נזקק ליכול גבוהה כי הוא כמעט לא נגע בכדור. או שהכדורים שכנו ברשת או שהסתובבו בסמוך לקורות. איסמעיל עמאר היה הטוב והפעיל ב...התקפה, מה שמלמד על יכולתה. מעבר לכך, ניתן לציין כי תמה התקופה בה נפנפו בפנינו ש"חיפה לא בנויה על כוחות בית ופ"ת כן". היום תיקו 4:4 ואיזה הבדלי רמות, לזכות חיפה כמובן.

בכללו, המשחק עבר בשקט ובשלווה, שוב ללא ה"מלחמות" נוסח טדי. שני המאמנים, לוי וגיא עזורי דוגלים בכדורגל מנצח וכך נראו הדברים במגרש.

בדקה השישית כדור ענק של טל בן- חיים לבוקסנבוים שראה את אמיר אדרי מזנק ובכל זאת בעט משבעה מטרים ל...משקוף שערו.
אובדן חושים מקומי גרם להגנה לטעות בשנית, להחזיר כדור רגלי לשוער וזה לא היסס וקלט אותו בידיו, פעולה שחייבה שריקה לכדור נייח בלתי ישיר, מנקודת הפנדל. מצב ממנו חיפה יצאה בזול.

הכדור נהדף לגובה , עאמר התרומם ונגח, אדרי היה במקום והדף לקרן. חיפה עדיין לא נכנסה להילוך גבוה.

כשעשתה זאת, כבר הוליכה 0:1. בירם כיאל הגביה כדור חופשי, המגן של פ"ת, קובי גנון שכל כך מייחל לכבוש מול קבוצת האם שלו, הצליח אבל לא רץ לזרועות חבריו. דווקא הם רצו לנחמו אחרי הנגיחה המדויקת לשערו הוא- 0:1 לחיפה. אחרי 379 דקות רצופות הקרח נותץ לרסיסים ולא לפני המשחק בידי אוהד מתוסכל.

ארבייטמן הניף ידיו (45) אחרי שהרשית מהגבהה של בוקולי, השופט מנשה משיח הניף גם הוא, לביטול השער בענת נבדל.
משנפתחה המחצית השנייה, שוד ושבר. המזל הפנה עורף לחיפה, ליאור אסולין ניצל "חור" במרכז ההגנה החיפנית ומקרוב קבע 1:1.

אלישע לוי הבחין שהמשחק בורח לו מהידיים, זרק למעאכה את פאנטיני וגולסה (55) וקיבל מיד את הרבית. בירם כיאל שלח את פאנטיני ימינה, לעימות מול אוהד כהן שראה אותו בועט שטוח לפינה הנגדית- 1:2 לחיפה.

קובי גנון ניסה להשוות, גם כדי לצאת נקי מחובות, פעם בעט היטב מרחוק ואדרי קלט(64) ופעם נוספת כעבור חמש דקות כאשר ניצב בעמדה מצוינת ברחבה, בעת שעאמר הגביה ונגח לשום מקום.
אלון חרזי סחב רגל, שי מימון החליפו ואת חיפה כבר בלתי ניתן היה לעצור.

פאנטיני ובירם כיאל מסרו זה לזה, הראשון טווח ליד הקורות (76-79), לירן כהן האורח עוד הספיק לסובב כדור בעקבו ליד חיבורי הקורות של חיפה (82) ואז הגיע, כקינוח נפלא, השער המדהים של פאנטיני אותו צריך גם לראות.

חיפה יוצאת לפגרה עם זיכרונות מצוינים מהשנה הקודמת. לפחות מחודש אוגוסט קדימה. לאוהדיה תהיה הלילה שעת שינה נוספת כדי לחלום על הניצחון והמקום הראשון.

הרכב מכבי פתח תקווה: אוהד כהן, איסמעיל עאמר, מורד מגמאדוב, בובאן גרנצ'יקוב, קובי גנון, סולי צמח ( עומר דמרי/ 77), סירנמה דמבלה, עומר בוקסנבוים ( לירן כהן/ 70), טל בן- חיים, ליאור אסולין, פאולו באסטאניני (דאליבור סטבנוביץ'/ 40).