הלילה בו מת המונח "המזל הולך עם הטובים".
אם הסתגרות בת 80 דקות, והנוער של היום לומד על "בונקרים" בספרי ההיסטוריה, בתקופות שלפני קום המדינה ומעט אחריה, נחשבת ל"טובה", מכבי חיפה יכולה להיות רגועה. למרות ההפסד הביתי הצורב למכבי נתניה שהחליפה עימה מקומות בראש הטבלה ולא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלבסוף, רק בתום העונה, הקבוצה הטובה יותר סופרת את הכסף במדרגות.

במהלך כל השבוע התכוננו בחיפה למערך ה"גרמני" שיבנה להם לותר מתיאוס, בעל רקורד מדהים כשחקן נבחרת גרמניה. בחלום הכי גרוע שלו לא יכול היה אלישע לוי להאמין, ובוודאי יהיו לו הלילה נדודי שינה בגלל ההפסד, שאחרי שנתניה תוביל בקלילות 1:3 במחצית, היא בקושי תעבור פעם אחת את קו האמצע בארבעים וחמש הדקות האחרונות.

זה לא סתם הפסד לקבוצת תחתית מפתיעה, משהו סטייל קריית גת או מכבי הרצליה שהנחיתו על החיפנים ארבע מהלומות (0:4). לחיפה אמורה הייתה להגיע קבוצת צמרת המתיימרת להפגין כדורגל של צמרת וממש שדדה מחיפה את הנקודות, את כל השלוש, כאשר לא הגיעה לה אפילו אחת.

עד כמה חיפה קבוצה טובה השנה, ניתן לראות בכך שלא נגררה לקצב של אורחתה. אמת, הגנת חיפה הפגינה היום את משחקה החלש ביותר, ספגה שלושה שערים שביום 'נורמלי' אף אחד מהם לא חודר לרשתו של אמיר אדרי שלא היה אשם באף שער.

לא רק שנתניה לא השיגה קרן אחת לרפואה, לעומת שמונה של חיפה, שחקניה נכנסו לרחבת חיפה 12 פעמים בלבד במהלך 90 דקות (!!) לעומת 50 של חיפה בצד השני. אלה מספרים הזויים בכל קנה מידה ועם שריקת הסיום הם בטלים בשישים. נתניה תמשיך להיות "שר החוץ" של הליגה, חיפה יכולה להתעודד מהתצוגה ובעיקר מהרצון לנסות להפגין כדורגל חיובי, מה שאי אפשר לומר על המנצחת המאושרת שנותרה בודדה ללא הפסדים.

קשה להיזכר מתי הגיעה לקריית אליעזר קבוצה כשבהרכבה שלושה בלמים ושלושה קשרים אחוריים. מתיאוס היה צריך רק לקרוץ לרמטכ"ל גבי אשכנזי והיה מקבל עוד טנקים ומלט לביצורים.

"שודדים, שודדים" זעקה הירוקה אבל אלה נמלטו והשאירו לאלישע לוי חומר למחשבה. ולא בגלל ההגנה. לחיפה הגנה מצוינת בדרך כלל, וכמו שתרנגולת עיוורת מוצאת לפעמים גרגר פה ושם, נתניה מצאה אותה לא מוכנה, עקב רצון החיפנים לשעוט ולכבוש ראשונים.

נקודת אור ראויה לציון, המגן שמשה איבגי "מתעקש" שישחק חלוץ, בפרסומת של הביטוח. כל השבוע חששו ה"מומחים" שחרזי קשישא לא יעמוד בנטל ההתקפות הבלתי פוסקות ומשחק הראש של דדי בן- דיין.
המציאות הוכיחה שחרזי היה יותר זמן מעבר לקווי היריב מאשר עסוק בהגנה על שערו. הוא היה מצוין וכל הזמן "חתך" על קו ימין. מה שהוא שכח, המגן השמאלי של נתניה לא יידע לעולם.

במרכז ההגנה יום לא מוצלח לצמד הבלמים, בעיקר לדקל קינן. אמנם כבש שער שוויון נאה אך העבירה שביצע בדקת הסיום העניקה לו כרטיס צהוב שני ו"אדום" מיותר, הרחקה שנייה בתשעה מחזורים וזה הרבה. רק שלא ינפץ את שיאם של משה גלאם וסרגיי קנדאורוב, שלוש הרחקות בעונה.

פיטר מסיללה עבד קשה מול איתי שכטר שכבש את הראשון בהעדרו ממקומו. במחצית השנייה כלל לא היה צורך לחזור להגנה, כי נתניה התבצרה ואז היו חסרות ההגבהות של המגן.
ג'ון קולמה היה הופך לגיבור המשחק לולא ההפסד. עכשיו ודאי ידברו בשבחם של איזה בלם או מגן מנתניה שלא שיחקו כדורגל אלא הרחיקו ב"בום- בום" לרחבי האצטדיון.

קולמה שיחק לבד מול הקישור הנתנייתי ויכול לו. בשעה שבירם כיאל תפס יום לא מוצלח והוחלף עוד במהלך המחצית הראשונה, כאשר יניב קטן זוכה לשמירה מגוליבר פראנסמן, כאשר רפאלוב מלהטט ומייצר מבצעים מבריקים אך לא תכליתיים וכאשר גוסטבו בוקולי "מחסל" את שאריות בן- דיין, הקולומביאני הירוק נתן "שואו" פרטי של קשר הגנתי למופת.

אפילו שופט הקו "רצה" שיישאר במגרש, ואותת לשופט הראשי, אסף קינן שה"אדום" ששלף לו אינו מוצדק. לפחות לא סיים עם הפסד כפול.
פאנטיני כבש שער (כמובן, אוהב נתניה...) אך סיפור המשחק של חיפה הם החילופים המעניינים שאלישע לוי ביצע. הבחין כבר אחרי עשרים דקות שבירם כיאל אינו במיטבו ועוד לפני המחצית החליפו במוחמד גדיר.

עם פתיחת המחצית השנייה הוציא את גוסטבו בוקולי שנראה כמו איש וייטקונג מוסווה, אחרי פציעה לא קוסמטית בפניו והכניס את אייל גולסה המחונן.
מה לומר ? הילד בדרך הנכונה. השליטה שלו במשחק כל כך בולטת, העירה את כל חיפה להתקפות חוזרות ונשנות ואם חיפה לא כבשה שער שוויון או ניצחה, וזה הגיע לה, המזל הלך הערב עם הרעים והמחייכים.

אלישע לוי הציל את המשחק והפסיד את הנקודות. חיפה לא התפרקה במצב קריטי ובפיגור בן שני שערים במחצית, הוא ניסה כל מיני מערכים, העביר שחקנים, החליף וצחוק הגורל, דווקא אחרי שחלוץ נתניה, תיירי טאזמטה הורחק חצי שעה לסיום, חיפה התקשתה יותר.
מאמן חיפה שלא זכה בגביע העולמי, גם לא בגביע הטוטו, הוכיח שאין לו במה להתבייש בעבודתו. גם מאמן נבחרת הולנד 74' ירד מתוסכל מול גרמניה שניצחה אותו 1:2 והיא לא היתה הכי טובה במונדיאל...ההיסטוריה חזרה.

כאמור, כשל מערכת ההגנה עדיין לא אובחן בדקה הרביעית, כשיניב קטן שלח כדור עומק נפלא לפאנטיני, זה נתן לעצמו מקדמה ושטראובר נפל לרגליו.

בדקה השביעית, הלם בחיפה. פעם ראשונה שהיא נכנסת לפיגור. שלו מנשה, מעורב בכל שלושת השערים של נתניה, שלח כדור מצוין לאיתי שכטר שניצל את היעדרו של מסיללה שהגיח בריצה אך לא מנע צ'יפ מעל אמיר אדרי- 0:1 מפתיע לנתניה.

חיפה לא נכנסה להלם. לקח לה שש דקות להתאושש. בוקולי קיבל כדור לרגלו הימנית, הגביה ודקל קינן, בודד על קו החמש, התרומם ושם את הכדור ברשת- 1:1 ושער שלישי לבלם.

נתניה בכלל לא תקפה, הסתפקה במגננה והפרעה לחיפה. ואז, במתפרצת של קלמי סבן, האחרון מסר לשלו מנשה שבעט עם החלק החיצוני של הנעל לפינה הימנית של אדרי שידיו קצרו מלהושיע- 1:2 שהחזיר לנתניה את היתרון.

פאנטיני (32) טווח את שער נתניה ומנגד, שוד ושבר כאשר גם ההתקפה השלישית של ה"צהובים" הסתיימה בשער. שלו מנשה בעט כדור חופשי מ- 18 מ', הכדור חמק במרכז ההגנה, הגיע לבלם זאב חיימוביץ שהשלים מקרוב לרשת החשופה. שער מוזר אבל לוח התוצאות הוריד את הקבוצות עם 1:3 מוחץ. כמעט מאה אחוזי הצלחה.

רגע של תקווה במחצית השנייה (53) כשרפאלוב הגביה קרן משמאל, פאנטיני התרומם מעל גוליבר פראנסמן ונגח מתחת לבטנו של שטראובר- 0:2 לחיפה בנגיחות, 0:3 לנתניה בבעיטות.

מכאן החלה תנועה חד סיטרית לעבר שער האורחים, כאילו שקודם היה אחרת. הפעם ההתקפות היו מוחצות יותר. גולסה הפעלתן מסר למסיללה שהחזיר לקטן וזה בעט חזק סמוך לקורה.
בדקה ה- 57 גזל הוריד לאלמוג כהן שבעט דרדל'ה מהאוויר ומיד התקפה חיפנית נפלאה כשקטן מסר לרפאלוב, הקשר נכנס בין סבן לגזל ושלח "פגז" לפינה הנגדית. אויייש, כולם תפסו את הראש.

שתי דקות אחר כך, נתניה נשארת בעשרה שחקנים. טאזאמטה נכנס בפראות בברכו של ליאוניד קרופניק- אדום לקמרוני ועכשיו למאמן חיפה בעיה אמיתית: נתניה התכווצה לו יותר.

רגע של מחלוקת בעקבות החלקה של קולמה. הוא רץ להוציא כדור מבן- דיין (70) והגליץ' שלו, שלא פגע אפילו במגן נתניה, הריץ את ידו של אסף קינן לכיס האחורי. "אדום" וקולמה התחנן בפני הקוון רן לייט: " דיר באלאק, תגיד לו".
אכן, לייט לא אמר לקינן והשופט שינה החלטתו והמיר את ההרחקה באזהרה לקולמה.

בעשרים הדקות האחרונות חיפה שיחקה בחוסר סבלנות, לא הניעה מספיק את הכדור וניסתה לעשות הרבה בזמן קצר. דקל קינן הכשיל את רביד גזל במרכז המגרש (90) והורחק ואקורד הסיום שייך לצמד רפאלוב- שטראובר. הראשון בעט נפלא אל מתחת למשקוף, השני התעופף והדף ונתניה חגגה את פירות השוד הלילי בקריית אליעזר.

הרכב נתניה: לירן שטראובר, קלמי סבן, לואיס מרין, זאב חיימוביץ, דדי בן- דיין, ביוואן פראנסמן, אלמוג כהן, רביד גזל, שלו מנשה( טל מעבי/ 88), איתי שכטר( דלה ימפולסקי/ 77), תיירי טאזמאטה.