דיר באלאק, רק אל תאשימו את החתול השחור שפרץ לכר הדשא בדקה ה- 62 וכבר אז לוח התוצאות הורה על תוצאת הסיום...

נכון, מאכזב לאבד חמש נקודות ביתיות בתוך חמישה ימים אבל צריך להמשיך ולשמור על פרופורציות. במכבי חיפה לא איבדו אותן גם כאשר ניצחו ללא הפסקה וגם עכשיו, כאשר הקבוצה חזרה למקום הראשון ( לפחות עד יום שני כשיושלם המחזור) אין מצב להוריד את הראש.

בסופו של דבר, אם מנתחים את מה שנראה בקריית אליעזר, לא הייתה נפילה חיפנית תהומית. במחצית הראשונה, שהסתיימה עם שער זכות אחד מבעיטה נייחת, האורחים "נדבקו" לרחבת שערם. אך בניגוד למכבי נתניה שבאה עם תוכנית למערך מבוצר, כבר מצומת אולגה, חיפה גרמה לחניכיו של מישל דיין לסגת בלחץ כבד שלא הסתיים בשערים נוספים כי היה ממש צפוף בחצי המגרש וחיפה אכלה ק"ש.

למעשה, חיפה נכנעה לפעולה אחת טובה של האורחים שהחלק הקדמי שלהם, עדן בן- בסט את יובל אבידור, הצליח להביך את ההגנה שלא הגיבה כראוי.

וזאת אותה הגנה שבמחצית הראשונה היטיבה לשמור ששני החיפנים בהרכב של הצפוניים, לא יחמקו ממנה לאור הפרשי המהירויות שמראש נטו לצדם. היחלשותה של חוליית הקישור החיפנית בפתיחת המחצית השנייה ומנגד, הכנסתו של גיא צרפתי המנוסה, שהחל להניע את הכדור, איזנו במעט את יחסי הכוחות, לא מספיק כדי שחיפה תיזום לחץ כבד על שערו של דני עמוס הבטוח.

על אף שהתוצאה מאכזבת, המאמן אלישע לוי ממשיך בקו בו החל בתחילת העונה. הוא ער לכל התרחשות ומגיב במהירות. כשראה את גיא צרפתי משתלט על מרכז השדה, וקבוצתו סופגת שער שוויון, הבין שאת השליטה מחזירים בעזרת הכנסתם של צמד הגימ"לים, מוחמד גדיר ואייל גולסה, שעזרו לחיפה להחזיק שוב ברסן המשחק ולהכתיב את הקצב, לא יותר מכך.

מישהו עוד עלול לחשוב בטעות שהכנסת השניים מעידה על היסוס להתחיל איתם את המשחק. אשרי המאמן שעל הספסל שלו יושבים שני נערים בני 17.5 המסוגלים להיכנס ומיד לסייע. כך קרה כאשר מכבי ת"א צימקה תבוסה 3:0 וכך כאשר מכבי נתניה כבר הוליכה 1:3 במחצית. ככה נהגו עם ראובן עטר, איל ברקוביץ ואחרים, וכך אלישע לוי מתייחס לצעירים. הם יחזירו לו בגדול בעתיד הקרוב.

המשחק הבינוני התנהל בקצב לא רע, בתנאי מזג אוויר נפלאים. האורחים יצאו עם נקודה יקרה מקריית אליעזר, הרבה בזכות יכולתם לבלום את משחק האגפים של חיפה במחצית הראשונה.
עומר פרץ נצמד למגן פיטר מסיללה, חייר סספאדס חיקה אותו באגף הנגדי ושמר על אלון חרזי. המטרה היתה להצר את צעדי המגנים התוקפים, והם אכן תקפו פעם אחר פעם, הגביהו והבלמים גבוהי הקומה של קריית שמונה התקשו לבלום.

משחק כזה היה מבטיח שחיפה תסכן יותר את שערו של עמוס, ככל שדקות המשחק ינקפו קדימה. חרזי יצא עקב פציעה ומחליפו, אייל משומר, לצד חיסולו של יובל אבידור, ה"סילון" של האורחים, לא השכיל להגביה כדורים לחלק הקדמי ורוב ההתקפות החלו באגפו בעשרים וחמש הדקות האחרונות.

בעוד במחצית הראשונה ג'ון קולמה (ספג "צהוב" חמישי וייעדר בעוד שבועיים מהמשחק באשדוד) ובירם כיאל שלטו ברגל רמה, מאוחר יותר כיאל נעלם והוחלף, קולמה אחד כבר לא הספיק מול המהירות של האורחים, גם בוקולי הוחלף במוחמד גדיר ובמערך התקפי מובהק, הכדורים אמורים היו להגיע מהצדדים, והם לא הגיעו.

אמיר אדרי שב והוכיח שיש על מי לסמוך. בגלל סגנון משחק שונה שקריית שמונה הפגינה, יכול היה להתרכז בקריאה נכונה של מהלכי משחק ולא פעם הציל את קבוצתו מאי נעימות. מי שלא ראה, לא צריך להתרגש, עבודה רבה לא היתה לו אך ברגע שמולך משחקים חלוצים מחוננים ומהירים, חייבים ריכוז מכסימלי.

ליאוניד קרופניק לא היה במיטבו הערב. קשה היה לו להסתדר עם יובל אבידור שהגיח מאחור. אין מה לעשות, המהירות של אבידור היא כמו הריצה של ג'ון בויט באולימפיאדה. פנטסטית ואם הוא מתחיל לשעוט, גם מהירים יותר מקרופניק נשארו מאחור.

דקל קינן היה השחקן המצטיין של חיפה במחצית השנייה. ולא בגלל יכולתו ההגנתית. בשער השוויון יש לו חלק, אחרי שלא הצליח למנוע מעדן בן- בסט להתאושש במהירות מהתיקול ביניהם. קינן , לא להאמין היה השחקן היחיד בירוק זוהר, שחילק כדורי סרגל לאגפים. ולא הסתפק בכך, גם הפך ל..חלוץ הכי מאיים על שער קריית שמונה.

כמו לדוגמא בדקה ה- 76. בשכונה היינו קוראים למהלך כזה " בועט קרן ונוגח". קינן התחיל במהלך, מסר למוחמד גדיר שהעביר ימינה למשומר, הגבהה מצוינת ומי נגח מחמישה מטרים? דקל קינן שהספיק להגיע ולהחטיא. וגם בדקה ה- 88 לא היה רחוק מהכרעת המשחק.

קינן נטל את מלאכת "בניית" המשחק כי קולמה לא הרשים, בירם כיאל שהיה טוב במחצית הראשונה נחלש, ובוקולי לא הורגש. גם יניב קטן של המחצית הראשונה לא הפגין יכולת דומה בשנייה וגם לרפאלוב היו עליות ומורדות ביכולת. כן רואים את הביטחון הרב אותו הוא שואב מעצם היותו שחקן הרכב לגיטימי. תנועת הגוף הקלילה שלו מייצרת מהלכים נאים, לא תמיד אפקטיביים אבל הוא בדרך הנכונה. כמו שאלישע לוי חושב כי בזכותו הביטחון שב לקשר שסוף- סוף התחיל לכבוש בקצב מצוין. ארבעה שערים בחמישה משחקים, לא הולך ברגל.

פאנטיני משקיע, כהרגלו, ים של זיעה, היום לא הגיע למצבי הבקעה. כניסתו של מוחמד גדיר גרמה להגנת היריב כאבי ראש, ולא בגלל מצבי ההבקעה. היו כמה, לא מספיק כדי לכבוש אבל קריית שמונה ונתניה ביום שני, הוכיחו שטובה ציפור אחת ביד משתיים על העץ..

כאמור, חיפה שלטה לאורך כל המחצית. בדקה הראשונה בוקולי הגביה קרן וחרזי נגח לידיו של עמוס. שתי דקות אחר כך, אדרי מונע מצב לא סימפטי כשכדור נשלח בין חבריו להגנה וסספאדס כבר חלם על שער יתרון.
שניות, מיד בהתקפה הנגדית, קטן מסר לבוקולי שהשאיר לכיאל, זה סבסב את שומרו, נשאר לבד בפינה הימנית ושלח כדור אדיר, מהסוג שחודרים מתחת למשקוף- לרוע מזלו, הפעם טס מעליו.

בדקה העשירית מבצע נאה לעדן בן- בסט "שלנו" (?!) שהעביר כדור מעל ראשו של חיפני ובעט מזווית קשה החוצה.
בירם כיאל המשיך להפגיז, והפעם משקוף שער האורחים בלם את הכדור האדיר אותו שלח (20) ובדקה ה- 26 פאנטיני שלח כדור לידי השוער, אך מה שעניין יותר, המסירה האמנותית של רפאלוב לחלוץ.

קצב האירועים גבר. בן- בסט הוציא כדור נוח לאבידור שניצב חופשי על קו ה- 16 ובעט לידי אדרי (28) וחמש דקות לאחר מכן, בוקולי הגביה ומי נגח? חרזי שהגיע משום מקום.
בדקה ה- 37 קטן הכניס כדור מדוד לרפאלוב לעמדת הבקעה מצוינת שלא נוצלה ומצד שני, עבאס סואן (זוכרים?) הזכיר נשכחות כשבעט כדור חופשי בעוצמה, זה נהדף ברגלו של קרופניק ועשה כיוון לא רצוי לחיפה. אדרי זינק והציל.

בדקה ה- 43 נפרץ הסכר. פאנטיני נתפס שלא כחוק, השופט מאיר לוי שרק, יניב קטן ורפאלוב הסתודדו ומי נתן הוראות ? לא תאמינו, גיורגי דרסיליה, בועט הכדורים הנייחים של הפועל תל אביב בזמנו.
וזה הצליח, ועוד איך. רפאלוב שלח כדור חד, שטוח ומדוד לפינה הרחוקה והקפיץ את היציעים שכבר ראו את חיפה מתאוששת. השער הזה, הזכיר לי את המשחק מול קריית שמונה לפני 43 שנים. גם אז, בליגה השנייה, קריית שמונה החזיקה מעמד עד לאותה דקה, ספגה שער ועד לשריקה לירידה לחדר ההלבשה עוד צמד. נגמר 0:7.

הפעם, חיפה לא נהנתה זמן רב מפירות השער הנפלא. בן- בסט (51) נשלח לרחבה, קינן רדף אחריו והתיקול היה נקי, החלוץ נפל אך התעשת מהר וברח ימינה עם הכדור, מסירת רוחב כמו שכתוב בספר וליובל אבידור נותר רק לבעוט לשער החשוף- 1:1.

השער נפל על חיפה כמקלחת צוננין ולא חסר היה שתספוג כעבור דקותיים את השני. בן- בסט שוב הריץ את אבידור ששעט בקלילות כאשר קרופניק אינו מצליח להדביקו ורק אמיר אדרי ניצב בקו האחורי כדי להציל שער בטוח.

לבירם כיאל (56) ניתנה הזדמנות לשנות, אולם את בעיטתו ברגל שמאל עמוס קלט ורגע מלהיב נרשם (59) כשיניב קטן הגביה משמאל, פאנטיני וגדיר ריחפו באוויר וחסרה לה רעמת שיער כדי לנגוח לרשת.

צרפתי (74) אילץ את אדרי לזינוק כפול בבעיטה מרחוק ואז ניסה קינן להתקדם לתואר מלך השערים. נגח בדקה ה- 76 ועל זה קראתם ובדקה ה- 88 רפאלוב הגביה כדור קרן והבלם הבינלאומי שוב הכניס ראש ונגח בעוצמה החוצה. אולי ביום רביעי, במדי הנבחרת מול חוף השנהב המזל ישתנה לו.

מילה על קריית שמונה: גם בעונה שעברה הוותה יריב שקול לחיפה, אז התגוננה בחירוף נפש. היום באה לשחק כדורגל חיובי, לא נרתעה מיתרון חיפני ובסך הכל קבוצה סימפטית.

הרכב קריית שמונה: דני עמוס, רן קוז'וק, יניב לביא, יוסי ביטון, אמיר נוסבאום, יובל שבתאי, עבאס סואן, חייר סספאדס ( גיא צרפתי/ 46), עדן בן- בסט, יובל אבידור, עומר פרץ ( סלאח חסארמה/ 90).