כמה טוב לחזור הביתה. מכבי חיפה, אחרי שתי אי הצלחות בקריית אליעזר הגיעה ל" מקום האמיתי" , האצטדיון בפתח תקווה, ושבה עם מלוא שלוש הנקודות החשובות.

בפעם הראשונה, לפני 50 שנים (1958) חיפה זכתה בפעם הראשונה בתולדותיה במה שכונה אז "אליפות החורף". וזאת הייתה חגיגה במלוא מובן המילה. אוהדי חיפה המדוכאים, שמעולם לא היו במעמד דומה, לא ידעו אפילו כיצד ל"חגוג". התכנסו בבתים הפרטיים והרימו ...כוסות מיץ.

מאז זרמו הרבה מים, אפילו לכינרת, ובחיפה הפסיקו להתרגש מתארים וירטואלים כאלה, כי הגיעו אליפויות ודרמות בלתי נשכחות.
ולמרות הכל, חשוב היה לנצח היום בפתח תקווה ולא רק כדי לסיים במקום הראשון, הגם שמדובר בהפרש שערים עדיף מזה של מכבי נתניה.

משחק ההגנה של חיפה חזר לחיים, אחרי מספר משחקים פחות מוצלחים. ברגע ש"מלך השערים" של הליגה, שמעון אבו- חצירא, כמעט ולא נוגע בכדור ובועט דרדל'ה אחת לעבר אמיר אדרי- הצלחנו.
ואם גם ה"מהנדס" של המארחים, ג'וניור ויטסה, 'חוסל' במרכז המגרש ולא הגיע למצב של מסירה אחת נורמלית או בעיטה מאיימת- הצלחנו יותר.

ומנגד, חיפה כבשה רביעייה, בקלות גדולה, גם אם לשוער הטירון של המפסידים, שניר דורי, חלק גדול בחוסר הביטחון שאפף את הגנתו שממילא אינה החלק החזק בקבוצה. גם אמיר אדרי ספג שער באשמתו הישירה, אך הוא משחק בקבוצה שמסוגלת לכפר על משגה כזה או אחר בהשגת שער או שניים נוספים.

כאמור, ברגע ששחקני חיפה ביטלו לחלוטין את אבו- חצירא וויסה, קל היה להם לשעוט קדימה ובמחצית הראשונה הם עשו זאת בצורה מושלמת. אם מכבי ת"א בכדורסל היו קולעים "שלוש משלוש", מצבה היה מצוין. ה"ירוקים" עשו זאת במקומם- הצגת תכלית מדהימה.

חיפה ניצחה לא בגלל שוערה הצעיר של פ"ת. גם שביט אלימלך היה סופג שלושה מארבעת השערים. הניצחון הוא טאקטי בעיקרו ונבע מכך שליד ג'ון קולמה המצוין שיחק בצמוד בירם כיאל.

כשהשניים האלה צמודים, רק השופט לירן וקסברגר, שוטר במקצועו, מסוגל ל"הסיר את האזיקים" מרגלי שחקני היריב. על ניטרולו של ויסה כבר דובר, השאר פחות משמעותיים ולכן להגנת חיפה היה קל לנקות את פירורי ההזדמנויות המקומיים.

הכי קל להטיל על אמיר אדרי את המתח הקל אחרי שחיפה עלתה ל- 0:2 והוא ספג שער ממרחק, שיכול היה לעצור. בואו נעזוב לרגע את המשטח הרטוב, החלקלק והבוצי. במגרש הזה, רק בשער הנגדי, ראיתי ב- 1970 את גדול שוערי ישראל, יצחק ויסוקר, סופג שער מטווח 40 מ' מרגלי יואב לוי, קשר חיפה. והוא היה בדרך למונדיאל. קורה גם לאמיר אדרי שבשני מקרים עצר שני כדורים מסוכנים.

מילה על אלון חרזי ? מדוע מילה ולא שני משפטים מלאים: טוב מאד. בניגוד לפיטר מסיללה המאופק ששב ממשחק נבחרתו רק אתמול, ה"זקו" שלנו היה מעורב בשני השערים הראשונים. אם אודליה שלו תדע שהוא יודע ל"בשל" כל כך טוב, הוא בבעיה.

צמד הבלמים חזר לימים הקשוחים. דקל קינן הפגין יכולת מעולה, ליאוניד קרופניק לא ויתר לאבו- חצירא ובמחצית השנייה שיחק ללא פשרות והרחיק כל כדור מאזור הסכנה.

קולמה, אחרי משחק פחות אנרגטי נגד קריית שמונה, הוכיח שכאשר יש עזר כנגדו, אין לו בעיה לתקל. בירם כיאל נשאר פעמים רבות בחצי המגרש של חיפה ויחד עם חברו הקולומביאני, מנעו מה"כחולים" לאיים על אמיר אדרי.

גם ליאור רפאלוב ויניב קטן יכולים לסכם מחצית ראשונה מעולה, בה עשו ככל העולה על רוחם ובארבעים וחמש הדקות לאחר מכן, לנוח מעט ויחד עם זאת לא לוותר על שום כדור. להגן על ההגנה כבר אמרנו ?

אלישע לוי ויתר לראשונה על שיתופו של גוסטבו בוקולי בהרכב הפותח. בכל עשרת המחזורים הקודמים עלה. השינוי השתלם כי המחליף הנצחי (עלאק נצחי, כולה ילד בן 17...), מוחמד גדיר החזיר בשער נפלא, גדול שאפשר לראות שוב ושוב.

פאנטיני לא הורגש ולמחליפו , שלומי ארבייטמן הייתה עדנה. שער בכורה נפלא שחתם את התוצאה והוסיף לו המון ביטחון. מי שראה אותו חוגג בסיום, הבין עד כמה השער הזה חשוב לו.

בכלל, היה זה ערב של "מכת בכורות". שער ראשון למוחמד גדיר במשחק ליגה בבוגרים, שער ראשון העונה לארבייטמן ומראה לא שגרתי, ליאור רפאלוב מוליך את טבלת מלך השערים הפנימית עם 6 כיבושים. תמיד קורים דברים יפים בפתח תקווה, מזל שמשה יואל סלומון נשאר לפני למעלה ממאה שנים ולא ברח עם חבריו, אחרת מה היינו עושים ?

נקודה נוספת עליה יהיה על שחקני חיפה לתת את הדעת, כמות ה"צהובים" המיותרים אותם הם סופגים בקלות. במשחק נטול כסאח, ספגו יניב קטן וליאור רפאלוב כרטיסים על בעיטות סתמיות החוצה, לאחר שהשופט וקסברגר שרק. לא חבל ? יכול להיות ש"צהוב" כזה עלול לגרום בעתיד לניטרולם במשחק ליגה או גביע. חומר למחשבה.

שלא כהרגלה, חיפה השאירה את השליטה במגרש למארחת. לא בגלל שהיא מנומסת כמו כדי לבחון מה הקבוצה המפתיעה של הליגה מסוגלת לעשות. הצליחה בדקה החמישית לבדוק באיזה כושר אדרי הגיע. אייל שן בעט מחוץ לרחבה והשוער עצר בזינוק נאה.

מהצד השני, חיפה לא מאפשרת לסטאז'רים ליהנות מהספק. התקפה ראשונה, בום והכדור נחת ברשתו של שניר דורי. לא סתם "בום". חרזי הגביה מימין לרגלו של מוחמד גדיר שבעט היישר מהאוויר לפינה הנגדית הגבוהה. לא פיטר שמייכל ולא אוליבר קאן היו מצליחים לעצור- כאן 0:1 לחיפה.

חמש דקות אחר כך, שוב חרזי קרוב לפתח תקווה, מסירה לרפאלוב שללא היסוס שולח כדור חד כסכין, שטוח כשולחן והכדור טס לפינה הימנית הנמוכה- 0:2 מעודד, שני בישולים ל"זקן", שני שערים לילדים.

חלפו רק שתי דקות ויתרונה הברור של חיפה הופך מבטוח לשברירי. קוני ג'אקרצ'ה התנהל עם כדור וביום שכל בעיטה חודרת, ניסה את מזלו ופגע בינגו. בעיטה מ- 30 מ' מצאה את אדרי הודף אך הכדור ניתז מכפפת היד פנימה- 1:2. הקשר של פ"ת שיחק שנתיים בהפועל חיפה וכבש בסך הכל צמד שערים, היום אחד.

ואם לא נרשמים אירועים מסעירים, זה בגלל שלא היו. הכדור רץ מרחבה אחת לשנייה, חיפה ניסתה לשחק טכני ובמגרש הזה זה לא הולך כל כך, פ"ת הסתפקה בכדורים ארוכים שהגיעו לשום מקום.

בירם כיאל סבסב מגן (27), השתחרר ובעט מעל לשער ובמהלך הבא כבש את השני האישי העונה, השלישי של חיפה. בעיטה חופשית, רפאלוב שלח "פצצה" לפינה, לשם גם נע השוער דורי, לעולם לא נדע איך הדו- קרב הזה יכול היה להסתיים, כי הכדור פגע בגופו של בירם כיאל, שינה כיוון ונחת בשלישית ברשת- 1:3 לחיפה.

בפתיחת המחצית השנייה נראה מחזה לא שגרתי במרכז המגרש. ה"כחולים" התכנסו למעגל ואלוהים יודע אם ביקשו לעודד את עצמם או להתפלל שלא יספגו יותר.
גדיר נפגע בברכו והוחלף על ידי גולסה, רפאלוב נחלש ובוקולי נכנס במקומו (אגב, גם לו זה משחק היסטורי כי ב- 25 הדקות ששיחק לא ביצעו עליו עבירות והוא "מלך המושכבים"..) וארבייטמן נכנס על חשבון פאנטיני.

פ"ת שלטה במחצית הזאת, לא איימה על לוח התוצאות. בדקה ה- 60 הצליח שוערה להציל שער בטוח מול קטן המסתער ושלוש דקות מאוחר, אדרי קלט כדור חזק ומדויק מרגלי הבלם אופיי.
בוקולי (66) שהה במגרש פחות מדקה כאשר קטן שיגר לעברו כדור שהותיר אותו בודד מול דורי שתפס ביטחון והציל שער נוסף.

אדרי התקנא ביריבו הצעיר והדף כדור אדיר מרגלי ג'אקרצ'ה, בנאיני שרט את המשקוף ומסיללה קיבל כדור על מגש זהב מכיאל, פרץ לרחבה ובמקום למסור לארבייטמן החופשי שניצב מול שער חשוף,העדיף לבעוט ודורי שוב היה במקום. איזן את המשוואה. על כל שער שספג- הצלה גדולה.

ומה שלא ניתן לארבייטמן בדרך הקלה, ניתן לו בתוספת הזמן. כיאל הוכשל סמוך לרחבה וברור היה ששחקן בעל שמאלית יכול להבקיע. כדור שהשחקנים מתחבקים עוד לפני הבעיטה.
קטן ניגש לבעוט, שלומי התחנן וקטן נענה לתחנונים, כמו בשבוע שעבר לרפאלוב מול קריית שמונה. בעיטה נפלאה לפינה, בוקולי פישק רגליו והטעה לחלוטין את דורי שראה בעצב את הכדור הרביעי ננעץ ברשתו- 1:4 חשוב מאין כמוהו. כוח ההרתעה חזר בשלום לבסיסו.

הרכב פתח תקווה: שניר דורי, אורי אוזן, גל כהן,סטיבן אופיי, שוקי נגר ( יוסי רוזן/ 73), אייל שן ( אבי ריקן/ 67), קוני ג'אקרצ'ה, ג'וניור ויסה, מרק גורמן( עמנואל בנאיני/46), פטי נימבה, שמעון אבו- חצירא.