ילדים יקרים, היום קיבלתם שיעור בהיסטוריה.
לא, לא בגלל שיניב קטן כבש שער מרטיט בדקה הכי קריטית בכדורגל. גם לא הניצחון הראשון אחרי ארבעה משחקי בית רצופים בהם מכבי חיפה לא הצליחה ללקט שלוש נקודות ולא "גנבה" לדרור קשטן את שיא המועדון מלפני 22 שנים (חמישה משחקים ללא ניצחון בית).

ילדים יקרים, בגלל שבשנות החמישים והשישים לא היו מצלמות טלוויזיה, אתם לא יכולים להשתתף בכדורגל ששיחקו כאן בישראל. לא רק סתם קבוצות, בעיקר נבחרת ישראל מול נבחרות טובות ממנה.

והיו פה שחקנים אדירים, כישרוניים בטירוף. אייל לחמן היה המורה שלכם למנהרת הזמן- מכבי חיפה של אז באה תמיד לנצח, בדיוק כמו הערב בקריית אליעזר. ולפעמים היריבות נוסח סכנין הצליחו לברוח מכאן עם נקודות.

היום, ילדים יקרים הבנתם מה זה "בונקר". זה לא מקום שחסן נאסראללה מסתתר כבר שלוש שנים- זה מערך שמציב מאמן כדורגל ותיק ולא מצליח מול מכבי חיפה שאינה בשיאה.

השער של יניב קטן בתוספת הזמן, ילדים יקרים, הוא התשובה הקלאסית למי שבא לחרב משחק עוד לפני שהחל. מי שמכיר את הכובש, ואני זוכר ארבע פעמים בהם השתולל משמחה כפי שעשה היום.

בניצחון על פריס סן- ז'רמן (2:3), בעלייה לבית האלופות בגראץ האוסטרית (3:3), אחרי השער באולד טראפורד מול מנצ'סטר יונייטד והיום. ראיתם איך הוא רץ אחוז אמוק למאמנים, לקהל ביציעים המקבילים ובסוף נחת בזרועותיו של אבא סבח. נחת גדולה מהצאצא, נחת למכבי חיפה, סיבה למסיבה לניצחון ה"טובים" על ה"רעים" שבאו לעשות הכל כדי להפריע.

איך בכלל אפשר להשוות את סכנין שניצחה כאן אשתקד עם אלישע לוי כמאמנה לזו שביקרה הפעם. רק ביקרה מבלי לשחק כלל.
גם בלי ה"בונקר" הסכנינאי, אלישע לוי ניסה נוסחא חדשה שתרענן את משחקה של קבוצתו שדעך לאחרונה. החליף צמד צעיר (בירם כיאל ורפאלוב) בצמד "סייחים" צעירים יותר (אייל גולסה ומוחמד גדיר), אבל לבוא ולומר שיוכל להסיק מסקנות בערב הכדורגל המביש שהתגלה לנגד עינינו, קשה.

ה"מביש" הוא הבונוס שסכנין ניסתה לגרור אליו את החיפנים, ולא הצליחה. חיפה לא שלטה במשחק 90 דקות- היא שלטה 95 דקות, כולל תוספת הזמן.

היא לא נאלצה להפגין משחק גדול כדי להוכיח שעדיין נותרו לה מספיק כלים להבקיע מערכים מבוצרים מהסוג שאייל לחמן תיכנן. רק חסר היה שיזרע "מוקשים" ואז חיפה גם לא יכולה הייתה להניע את הכדור והיא עשתה זאת בסבלנות ראויה, למרות שבמקרים רבים איבדה אותו.

גם עם עשרה שחקנים בהגנה, סכנין לא הצליחה למנוע מחיפה להגיע שוב ושוב למצבי הבקעה, בעיקר בסיום. אויויויי, איזה החמצות מדהימות מראשם של פאנטיני וארבייטמן בסיום. לקנא בקירחים, לא היה להם מה למרוט..

עד כדי כך השליטה החיפנית הייתה מוחלטת שבדקה ה- 36 קיבל החלוץ של סכנין, אובודה אוקוצ'ה את הכדור ולא רצה לשחרר אותו לאיש. הוא מנע מקרופניק לקחת אותו ואפילו לא הרים את הראש. הבחור התגעגע לכדור כאוויר לנשימה. נגע בו אולי חמש פעמים במשחק כולו..

הצרות של סכנין הגיעו הפעם מצמד המגנים החיפני, אלון חרזי ופיטר מסיללה. שניהם שטפו את האגפים והגביהו אין ספור כדורים שטיילו ברחבת היריב.
מסיללה ודאי הרגיש כמו מלך. לחמן הצמיד לו את חאלד חליילה וזה התעסק רק במשימה הזאת: לא לאפשר למגן החיפני לעוט קדימה. ניסה ולא הצליח.

מהעבר השני, חרזי ממשיך לשמור על הכושר האישי הגבוה. שוב ושוב הגיח מימין, הגביה לתוך תיבת החמש וכדוריו לא נוצלו. ברבע השעה האחרונה אלישע לוי הכניס במקומו את עומרי אפק המהיר ואז סכנין נקלעה לצרות אמיתיות.

אפק, אחד הספורטאים הנדירים בנוף הכדורגל הישראלי, אינו מתייאש, מתאמן וגם כאשר אינו משותף, קשה לשבור אותו ולא כדאי להתעסק בחוזהו הכספי. שחקנים גדולים ממנו, המרוויחים מיליוני דולרים, לא התברכו בסבלנות שאפק מפגין וללא ספק, משחקו האלגנטי ומלא החוכמה פתח בפני אלישע לוי אופק חדש.

לצמד הבלמים שלפני ניר דוידוביץ (איפה שפרה מהאח הגדול שתסרוג לו סוודר כדי שלא יתקרר מחוסר תעסוקה ?), דקל קינן וליאוניד קרופניק לא הייתה עבודה רבה. האורחים לא בנו על התקפה, אוקוצ'ה נותר מבודד והשניים הצטרפו שוב ושוב לעמדות תקיפה ובמקרה אחד, קינן כמעט והגדיל את מכסת שעריו.

הקישור החיפני ניצח את המשחק. בראש וראשונה יניב קטן. מלבד השער הנאה, אחרי 300 הופעות הוא נראה מצוין. נע מאגף לאגף, חלף על פני שחקני סכנין שנאלצו להכשילו פעם אחר פעם, הגביה את הכדור לשער הראשון ובקיצור, ערב גדול לקטן.

מאחוריו נעו ג'ון קולמה וגוסטבו בוקולי שלא הבריקו, אבל מי שרוצה לראות "מלחמה" מול חאלד חלאיילה, חיים בנון, עבאס סואן ועוד חמישה שחקני הגנה, צריך היה להביט בנחישות הפנטסטית של ג'ון וגוסטבו.

הם לא ויתרו ולו על כדור אחד, גלשו גם כאשר נדמה היה שהמאבק על הכדור אבוד ועשו את ה"עבודה המלוכלכת" ברצון ובכבוד. לא איימו על השער אבל מספיק שניתקו את החבילה האדומה במרכז המגרש.

לאייל גולסה זה היה מבחן נפלא. לא בכל משחק יילכו לו על הרגליים כמו במשחק הזה, חשוב היה שיחווה מקרוב איך מפצחים "בונקר" ולא פחות חיוני, מה העונש על סגנון שאבד עליו הכלח.

החוד החיפני נהנה הפעם מאספקת כדורים שוטפת יותר, גדיר הצליח פחות, פאנטיני כבש אך למזלו יניב קטן "הציל" אותו כי החלוץ הדרום- אפריקני נמצא במצב חלומי במצב של 1:1 כשחיפה לחצה ונגח החוצה מחמישה מטרים.

בגדול, קשה היה לחיפה לגלות את יכולתה מול המערך הסגור. על עובדה אחת אין חולק. כל 14 השחקנים ששותפו השקיעו הכל כדי לנצח את המשחק.
היו להם עצבים מספיק חזקים כדי לפצח את ההגנה, לספוג שער משווה משום מקום, לראות כיצד שופט מנוסה כמאיר לוי אינו מגיב למשחק האגרסיבי של בני סכנין והמשחק נעצר פעם אחר פעם (43 עבירות במשחק- 27 האורחים ביצעו) ולבסוף, השער של קטן. לא מזל של אלופים, תמורה בעד ההשקעה.

כאמור, מבין האורחים אין לציין איש. הם לא באו לשחק כדורגל ועצוב היה לראות דווקא את עבאס סואן "שלנו" שנאלץ לעשות סוויץ' של 180 מעלות ולעבור מהכדורגל ההתקפי של חיפה לאין כדורגל בקבוצת האם שלו.

כל התנועה במחצית הראשונה כוונה מערבה, לעבר שערו של מאיר כהן. בדקה ה- 14 קטן הגביה כדור חופשי, הגנת סכנין הדפה וקטן הגביה שוב לעברו של מוחמד גדיר שהקדים את השוער ונגח מעליו החוצה.

בדקה ה- 18 קטן ניסה כוחו בבעיטה שטוחה וחדה לפינה, מאיר כהן היה במקום, זינק והדף בקושי לקרן. בוקולי (19) הצטרף למטווחים מרחוק, קטן שוב הגביה ודקל קינן התרומם והדביק כדור נגיחה למשקוף (21), מסיללה הגביה וגדיר נגח לידי כהן. איפה סכנין ? כולם באצטדיון שאלו.

הדרמה הקטנה החלה במחצית השנייה ללא שינוי במגמה. בוקולי בעט מחוץ לרחבה, כהן הדף לקרן וההגבהה, הכדור עשה מסלול קשתי ופאנטיני נגח פנימה- 0:1 שהריץ אותו לעבר ה"מבשל" שלא ידע עדיין מה מכין לו הגורל.

סכנין יצאה להתקפה ראשונה בדקה ה- 55 כשעלי עותמן, המגן הימני ניסה להפתיע את דוידוביץ שהדף לקרן את בעיטתו. חיפה לא רצתה להתגרות במזל ולשמור על ה- 0:1 הקטן. יניב (קטן) שלח נפלא את גדיר שפתח מבערים חזקים מדי והשוער הקדימו והרחיק מולו (58).

בדקה ה- 62 קטן על סף הבקעה. בעיטה מ- 16 מ', גדיר דילג מעל הכדור והטעה את כהן אלא שהחפץ העגלגל חמק החוצה.
ואז נקבעה בעיטת קרן לזכות סכנין, סואן הרים, אחמד קאסום שחזר היום מהפועל פתח תקווה נגח באין מפריע לפינה הקרובה- 1:1 ואפילו לחמן צבט את עצמו.

חיפה נכנסה ללחץ, לא מה שאתם חושבים ולא קשור לשבוע החולף.דווקא אוקוצ'ה נלחץ, ספג צהוב ואמר משהו למאיר לוי, ודאי לא תודה, ראה "אדום" כצבע חולצתו.
רפאלוב שהחליף את גולסה ניסה כוחו מרחוק (79), עומרי אפק המסוגנו הגביה מימין ופאנטיני (82) צריך היה רק לשאול את מאיר כהן לאיזו פינה לנגוח- זה לא ענה והחלוץ נגח החוצה והיציעים געשו.

ואז הגיעה המהדורה השנייה, אפק מסר לקולמה שהקשית, ארבייטמן הגיח מאחור וגם הוא נגח מקרוב החוצה ופרש ידיו לצדדים: איך עשיתי דבר כזה ?

את כ-ו-ל-ם הרגיע יניב קטן. קולמה מסר קצרות לארבייטמן שבסיבוב העביר לקטן, ברחבה היו רגליים כמו לנדל והקפטן שלח בשמאלו לרשת הרחוקה ו..נו, נו, שער בדקה האחרונה ועוד במשחק כזה טעון ? סיבה למסיבה.

הרכב סכנין: מאיר כהן, עלי עותמאן, יא יא פטי, טל חן, בסאם גנאים, חאלד חלאילה ( איברהים בסוט/ 61), חמד גנאים (עלא אבו סאלח/ 23), חיים בנון, יחיאל צגאיי (אחמד קאסום/ 46), עבאס סואן, אובודו אוקוצ'ה.