"בום" כזה לא נשמע בעיר הכרמל, להבדיל אלפי הבדלות, מאז הקטיושות בקיץ 2006. שלושה חודשים אחרי ה"בום" שכולנו רוצים לשכוח, הצליחה מכבי חיפה לחולל מהפך ולנצח ב- 18 בנובמבר את הפועל פתח תקווה 1:2 ואז יניב קטן כבש בדקה ה- 86 והצליח להקפיץ את אלפי הצופים מעלה- מעלה.

מאז ועד היום- נאדה. לא מהפך ולא נעליים. אבל היה שווה להמתין ולו כדי לראות, מי שהספיק לקלוט, את מעוף ה"טיל" ששיגר אייל משומר לרשתו של שביט אלימלך ועוד באיזו דקה קריטית. דקה לסיום העניק המגן לנשיא המועדון, יעקב שחר מתנה ליום הולדתו ולהולדת נכדתו.

השער המדהים הווה את שיאו של אחד המשחקים ה"משוגעים" שנראו בשנים האחרונות בקריית אליעזר. לא רק שחיפה לא נכנסה ללחץ כאשר ספגה שער חובה אחרי 55 שניות בלבד, לא רק ששיחקה מצוין באותה מחצית ראשונה והצליחה רק להשוות ו...גם היה לה המון מזל שלא ירדה בפיגור.

האורחים הביכו את הגנת חיפה פעמים מעטות אך באותן פעמים, אלילת המזל חייכה לחיפה חיוך רחב. מנגד, המשחק השוטף ובעיקר ההתלהבות החיפנית הבלתי רגילה למחוק את היתרון המוקדם והמפתיע. כמו באשדוד, כאשר במחצית הראשונה כלום לא הלך והחבר'ה נלחמו כאריות, גם הפעם. בעיקר במחצית השנייה החלשה והמפוזרת.

עד כדי כך תוכנית המשחק של אלישע לוי השתנתה ולא דמתה בכלום למה שהרגיל אותנו עד כה. קו הסיום והמחשבה ה"נוראית" שדווקא במבצר הביתי יילכו עוד שתי נקודות לאיבוד גרמה לכך שאפילו ג'ון קולמה, האיש וה"גרזן", הוחלף למען מתקפה כללית על שערו של אלימלך המשועמם.

כן, כן, שוער הפועל פתח תקווה לא נגע ולו פעם אחת בכדור במחצית השנייה !!
חיפה עם חמישה ושישה שחקנים התקפיים, לא בעטה ולו בעיטה אחת למסגרת שערו במחצית השנייה. וגם את הטומהוק של משומר רק מערכת "כיפת ברזל" המתוכננת לירוט טילים, מסוגלת לבלום. הוא לא ראה עד ששמע את נשיקתו לרשת.

אלישע לוי הבחין כבר באמצע המחצית הראשונה שבירם כיאל לוחם אך מתלהב יתר על המידה ושלושה כדורים מיותרים שבעט לשחקים, אינם מבשרים טובות. זרק למערכה את אוסיי ראנספורד שנסגר כהלכה ברגלי שומרו ולא הועיל.

אחרי שעה הצליח המאמן החיפני להבחין שמלאי החמצן בריאות שחקני פתח תקווה אזל לחלוטין וגם אדים לא נותרו, החליף את ג'ון קולמה (מצוין במחצית הראשונה) באייל גולסה בכדי לזרז את תנועת הכדור שדעכה. גולסה הצליח רק ללחוץ את ההגנה הכחולה עוד יותר לאחור.

ובדקה ה- 72 עוד נציג של חוליית הקישור, רפאלוב פינה מקומו לעומרי אפק ומי נשאר לתכנן את ההתקפות ? המגנים ו...דקל קינן. כל הניסיונות כדי לשבור את ה"בונקר" שזאביק זלצר, מאמן פ"ת הכין...

ייאמר מיד. אלמלא המערך ההגנתי של פ"ת, היא הייתה יוצאת מקריית אליעזר עם תבוסה קשה. כמו אשדוד בשבוע שעבר. למעט שני שחקנים מצוינים שלה- ג'וניור ויסה ושמעון אבו- חצירא.

הראשון, מושאל מבית"ר ירושלים, גרם לפאניקה הזמנית בחיפה כשבישל שער נפלא, השני כבש אותו ומאוחר יותר לא ניצל מצב נדיר להבקעה כשפרץ לבד מול דוידוביץ שהפעיל את כל ניסיונו כדי להציל שער בטוח ולמנוע 0:2 שרק המחשבה עליו מצמררת.

כל עוד היה לשחקני פתח תקווה כוח וחמצן, הם ניצלו עד תום את חולשת ההגנה החיפנית, האיתנה בדרך כלל. אפשר והשער המוקדם ערער את ביטחון ה"ירוקים" שביקשו לגמול לאלתר. זה כמעט ועלה להם ביוקר, לפחות שני שערים.

ל"זכותה" של פתח תקווה ייאמר שעם "עשרה שחקנים" עשתה את המכסימום. אתם ספרתם אחד עשר ? אתם כוללים גם את אייל שן? נכון, הוא היה על המגרש 90 דקות ושעה וחצי הוא לא מש מיניב קטן. לראש הממשלה יש שומר אישי, גם לקטן היה הערב. רק בלי אקדח..

אוהדי ההווה יכלו לקבל "פלאש-בק" לימים שזאב זלצר נחשב לקשר מצטיין במכבי פתח תקווה. מאמני הקבוצות היריבות ניטרלו אותו באמצעות שמירה אישית הדוקה ולוחצת. בניגוד לשחקן העבר, יניב קטן מספיק חסון ומהיר כדי להתגבר גם על מכשולים אנושיים כאלה. הפעם הסתפק במעט, אחד מה"בישולים" הפך לשער שוויון.

ניר דוידוביץ הפך הערב לשחקן הקולני במשחק, אפילו יותר מהאוהדים שרוב המחצית השנייה כססו את ציפורניהם. עידודו כלפי שחקני ההגנה נשמע ברמה. בשעה שאייל משומר נתן 90 דקות של לחימה והצטרפות להתקפה ההתקפית, כך גם מסיללה, נותרו קרופניק וקינן חשופים. הראשון התאמץ להסתדר עם אבו- חצירא המהיר, לא תמיד בהצלחה גדולה.

במחצית הראשונה נראו מהלכי כדורגל שובי עין מצד חיפה. קולמה המצוין, בוקולי הריץ את מסיללה בשמאל וקטן את רפאלוב ומשומר בימין, כדורגל מדויק שלא הוליד לחץ גדול מדי על אלימלך בגלל ההגנה המעובה שלפניו.

גם בפיגור 1:0 האוהדים הבינו שעניין השוויון הוא רק שאלה של זמן. הוא הגיע וכולם ציפו לשערים נוספים שלא הגיעו בגלל שינוי קיצוני ברמת המשחק החיפני.

יכולת טובה הפגין שלומי ארבייטמן ששאב ביטחון רב מהשתלבותו בהרכב הפותח. מלבד השער שכבש כייף לראותו רץ ומציל כדורים אבודים, נלחם גם על הקווים ותורם, מעבר לשערים.

עוד בטרם הכרוז סיים לברך את נשיא המועדון, דווקא האורחים העניקו לו "מתנה". ויסה קל הרגליים נשלח קדימה, הגביה למרכז הרחבה ואבו- חצירא בבעיטת סיבוב נהדרת מצא את הפינה הנגדית- 0:1 ודוידוביץ כל כך 'שונא' את פתח תקווה שכבשה מולו כבר 25 פעמים, יותר מכל קבוצה אחרת בליגה.

בדקה העשירית קולמה קיבל כדור מארבייטמן ובעט שטוח לידי אלימלך וארבע דקות לאחר מכן, ויסה שלח כדור מאיים שחלף סמוך לקורה הימנית. חיפה ניסתה להפתיע דרך הבעיטות הנייחות. תרגיל של רפאלוב, קטן ובוקולי הסתיים בבעיטה אדירה מרגלי האחרון, מרחק 25 מ' והפעם אלימלך זינק והדף כמו גדול.

יוסי רוזן ניסה לחקות את בוקולי (29) ואת הכדור החזק הדפה רגל חיפנית לקרן ושתי דקות מאוחר יותר ההחמצה ש המשחק או ההצלה הגדולה של דוידוביץ, תקראו לזה כיצד שאתם רוצים. העיקר שלא הובקע שער מפתיע שני.

קרופניק "איבד" את אבו- חצירא שפרץ 25 מ' לבד, ועוד לפני שנכנס לרחבה ניתן היה להבחין במארב שהכין לו השוער הבינלאומי. זינק לרגליו וכמו השתמש בפינצטה, הדף קלות והרחיק את הסכנה. נפלא.

ההצלה גררה...שוויון. קולמה הגביה מימין, ארבייטמן מזווית קשה שלח לרשת הנגדית וכששלומי מריח את הפועל פ"ת (8 שערים מולה במדי מכבי חיפה !!) הוא כובש. אלרגיה חיובית.

ג'אקרצ'ה הספיק לסכן (37) ודקנ מאוחר יותר, נס פסח גדול לחיפה. אבי ריקן בעט חזק ומדויק, רגל חיפנית הסיטה לקרן ממנה הכדור הגיע לויסה שנגח מטווח קצר, רפאלוב ניצב על קו השער והרחיק.

על המחצית השנייה אין מה להרחיב. חיפה תקפה מבלי לסכן, פתח תקווה התגוננה נואשות, דוידוביץ פרץ עד מרכז המגרש כמו היגיטה הקולומביאני ואת הפלונטר התיר משומר.

איזו פריצה מימין, הפעם הג'.פי.אס לקח אותו למרכז והוא שחרר בעיטה, אללה יוסתור. ואחר כך ? רץ אחוז אמוק לאחור ונשכב פרקדן כשכל חבריו עורמים עליו. ערימה כזאת, סילחו לי, רואים רק בגמר גביע, ישראלי, אירופי, עולמי.

מי יודע, אולי בסיום העונה השער הזה ייכנס להיסטוריה. רק בקשה קטנה: שלא ימתינו עוד שנתיים וחצי למהפך הבא ואם כן, לא עד הדקה האחרונה.

הרכב הפועל פתח תקווה: שביט אלימלך, אורי אוזן, סטיבן אופיי, גל כהן, אבי ריקן, אייל שן, קונה ג'אקריצ'ה, יוסי רוזן (איציק כהן/ 75), ג'וניור ויסה (ארמון בן- נעים/ 81), פטי נימבה (אור פישביין/ 63), שמעון אבו- חצירא.