עשרות היונים ה"מכביות" שהופרחו אתמול בשעה 4 לא יכלו לבשר לתושבי הר הכרמל מה התרחש ב- 90 הדקות של הדרבי החיפני, בגלות, וכיצד חוסל באיצטדיון בלומפילד המועמד לגמר, מכבי.
רק מי שנכח ביציעי בלומפילד יכול היה לעמוד על הסיבות שגרמו לכשלונן של החולצות הירוקות, אלה אשר הלהיבו ארבעה ימים לפני כן, בצפונה של תל אביב, וכבשו את אוהדי הכדורגל בעיר הגדולה.
אותו משחק מצוין של מכבי, ברבע הגמר, שהעלה בין יום את מניותיו לגמר, אותם ארבעת הימים בין רבע הגמר לחצי הגמר, שהפכוהו לקבוצה המדוברת בארץ - כל אלה שמו אתמול "רגל פסיכולוגית" לקבוצה צעירה ותוססת, שהגיעה אחרי זמן רב לבלומפילד עם הרבה גאווה, עם "אף בשמיים" ועם אשליות.
אלה - וסיום טאקטי מצוין של הפועל - הציבו באורח בלתי צפוי את מכבי חיפה במערומיו, שופע נקודות תורפה, יגע ותוהה, כאילו לא זו היתה הקבוצה שהיתלה בשבוע שעבר במחזיקת הגביע הישראלי.
כבר כאשר ניצבו האדומים בצד הירוקים רעננים ובטוחים בעצמם, במרכז המגרש, ניתן היה לחוש, לפחות ביציעים, כי הדרבי האורח של ת"א יהיה חם ולו רק בגלל טענות חיפניות הדדיות, לגבי הסיבות שהעתיקו את הדרבי מעיר הנמל.
אבל דבר אחר לא היה צפוי: לא האירועים הסוערים, שגרמו להרחקתם של שלושה שחקנים, לא ההכרעה והחמצת המשווה ובוודאי שלא התחפשותו של מכבי לקבוצת ליגה? א`, לאותה קבוצה חיפנית הזכורה לנו מימיה הלאומיים באי יציבותה ובהשפעה העצומה של מצב הרוח על אופי משחקה.
האירועים הללו, שסחפו עימם קהל תל אביבי עירני, באו בשלבים מסויימים של המשחק במקום רמה והנאה מקצועית, שסופקו רק אחרי ההפסקה.
תחילה, אחרי מבצע הפרחת היונים, כמה נסיונות סרק של בוסטוני, גרשגורן, שמולביץ ועלמני. תגובה של רזון, בעיטה מרחוק לידי גרשוני ופגיעה קלה.
מיד אחר כך נפתח מחול העצבים.
אנו בדקה ה- 11. הקרבן הראשון: גולדברג חוסם שלא כחוק את גרשגורן. שריקה לעבירה רגילה. גרשגורן, שרוע על הקרקע, מושיט רגל כדי ל"געת" בגולדברג. קיצוני הסופה של הפועל אינו נשאר חייב. אבל זה אינו הסוף.
בלומפילד חוזה בפעם הראשונה באיבה עירונית-חיפנית. גרשגורן משלים את האירוע המשולש ומפעיל את משרוקיתו וידו של אוטו פריד: החוצה !
החלטה צודקת אולם מעוררת שאלה: אם פריד ראה רק את גרשגורן בפעולה, האם לא היה מקום להתייעצות קצרה עם קוונו, לגבי מה שהתרחש לפני מהלומת התגובה של אהרן גרשגורן ?
אחרי ויכוחים מסורתיים - 11 של הפועל נגד 10 של מכבי.
אבל לא לאורך זמן. כעבור שש דקות נערך איזון מספרי, בעקבות תקרית "פשוטה", פחות חריפה מהראשונה.
שמילו הסתער לעבר בניש. הוא פגע בו קלות ואז הגיח שאלתיאל אוז`לבו ודחף בתנופה בחזהו את שמילו החסון שמעד. שריקה.

10 מול 10

ידו מורה לעבר הספסל ועכשיו 10 נגד 10. בניש המום. הוא מקפץ ונופל בהשפעת החלטת השופט, כנראה.
אבל אוז`לבו ניגש אל פריד, לחץ את ידו וירד מן המגרש. רזון מגן ימני.
שתי דקות סוערות, שתי הרחקות ואוירה המנבאת המשך פרוע. אולם בהמשך רק תיקולים נוקשים, גסים במקצת, עד שנסתיימה המחצית, החיוורת והשקולה. אחריה בא המיפנה, כולו של קבוצה מנוסה, למודת נסיון גמר גביע.
המחצית של הפועל.
הדבר התרחש ארבע דקות אחרי שהמאמן הצעיר, אברהם מנצ`ל, ביצע חילוף מתבקש ונכון: שמעון שלפנברג במקום אשר עלמני.
ואז בדקה ה- 62 - הפועל חיפה בגמר !
הרץ ההגנתי האנרגי של הפועל, מרדכי פיקר, פורץ במהירות קדימה. הוא מגיע בכידרור אורך עד לפני הרחבה, בפינה השמאלית, דאבל-פאס עם רובי יאנג. הכדור כבר במרכז הרחבה, על קו ה- 16.
ואז נכנסו לפעולת-צוות נפלאה יהושע פלגי ויצחק אנגלנדר. תרגיל מושלם של תיעתוע בבלם. פלגי מוסר בצד לאנגלנדר ותוך כדי כך סוטה לשטח מת צר מימדים, אבל כמו שכתוב בספר. אנגלנדר הפיקח, כבר מניף את רגלו והכדור אצל פלגי. הוא אינו משתהה אף לשניה מיותרת. פלגי מול גרשוני. בעיטה, כדור שטוח ומדוייק - ובפנים.
הפועל בגמר. דקות ארוכות אחרי כן לא הוטל הדבר בספק, אולם כאשר נותרו עוד שש דקות כאשר הפועל "שיחק" בכדור, בטח בעצמו ושיחק באש, נכנסו שלפנברג ואוטו פריד לפעולה גורלית.
שלפנברג הרענן והיעיל, פרץ לתוך הרחבה "נסגר" על ידי שני מגיני הפועל, נתקל ברגל של מגן, מעד- "נשכב" עליה והוא כבר שרוע מלוא קומתו על הדשא.
צריך היה לראות את ההכשלה הזו, כדי להגיע למסקנה, כי שריקתו של פריד לבעיטת 11 היתה חמורה למדי. לא הטענה שבעיטת 11 לפני הסיום היא אכזרית למדי עושה החלטה זו לבלתי משכנעת, אלא הצורה בה נחסם ומעד שלפנברג.

שמילו מחטיא

לפני שחולצה ירוקה עטה על שלפנברג, כדי לחבקו, כבר צרו 9 שחקני הפועל על אוטו פריד. הותיקים שבהם צריכים היו לדעת, כי אצל פריד אין לשנות החלטה, אפילו אם הוא טועה. אנגלנדר כמו משתולל, חבריו מרגיעים ומרחיקים אותו מהכדור.
ואז אחרי "טקס" של ויכוחים מיותרים וממושכים - תמונה מסורתית של עצבים והתרגשות.
"שמילו" ניצב ליד הכדור. הוא יבעט את הכדור הגורלי הנושא עמו כתובת לוואי שבצידה סימן שאלה: משווה והארכה, או הקבוצה הטובה אתמול, הפועל בגמר ?
מנצ`ל האמיץ, כמו מאמן-מנהיג, ניצב על הקו ומסתכל בתשעה ברחבה. גרשוני שרוע מחוץ לשערו. הוא אינו מסתכל. גם שווגר ורוטנר נרגשים מאד.
המתח ביציעים - לשיאו. עוד שש דקות. 0:1 להפועל. שמילו רץ, בניש דרוך, בעיטה - מעל לשער. איזו החמצה גורלית.
הפועל ברקיע השביעי. אבל לפתע בניגוד למצב הרוח בהפועל, אין אנגלנדר שולט בעצביו, מתקרב לפריד, ואז בתנועת יד תקיפה, מורה לו השופט את הדרך החוצה. כנראה תוצאה של פליטת פה מיותרת, ברגע של איבוד עשתונות.
5 דקות לסיום. מכבי ממשיך לשחק. הוא מתקרב להזדמנות מצוינת נוספת, בעיצומה של אופנסיבה ירוקה, שדחקה אחורה את מרבית שחקני הפועל.
שלוש דקות לסיום. הכדור אצל דידי ששון. הוא מערים על מגינו, אינו משתעשע יותר בכדור ומגביהו חזק, בגובה מדוד ישר לראשו של חסן בוסטוני. חסן מול בניש. הוא מתרומם, נוגח חד וחזק, ואז כאשר גושים מתרוממים ביציעים ושואגים גול, ניתז הכדור מן המשקוף.
התקווה וההזדמנות האחרונה של אלופת ליגה א`, לשחזר את הישגה באותם מדים, לפני יותר מ- 20 שנה (הובסה בגמר ע"י בית"ר 12:1).
עוד עונשין ועוד עונשין ליד שער הפועל. גם שתי דקות התוספת של פריד, לא שינו את מה שקבע יהושע פלגי, מחצית השעה לפני כן.
כאשר הוריד פריד את המסך, אחרי הצגת שיפוט לא טובה ( אבל מצויינת בהשוואה לשיפוט הגרוע במשחק הקודם, אתמול) כבר שררה אידיליה בין 19 השחקנים שנותרו בשדה.
הפגיעות ההדדיות נשכחו, במקומן - לחיצות ידיים וחיבוקים. צריך לחזור הביתה למרגלות הכרמל, כמו ידידים.
לחזור הביתה ולספר, כיצד ניצחו טאקטיקה ונסיון עדיפים של הפועל קבוצה פייבוריטית, עוטה הילה של ההישג הגדול נגד מכבי ת"א, שרישומו לא ניכר כלל במשחקה.
עוד ניתן היה להבין זאת בפתיחה הרדומה. הפועל "מכיר" את שכנו מכבי. אחרי מה שעולל אלוף ליגה א` למחזיק הגביע, אחז אתמול הפועל בנשק יעיל, אחרי מחצית שלא הצדיקה את התכונה לדרבי החיפני בבלומפילד.
הפועל התייצב במערך ההגנתי רגיל, אשר הצליח לסגור את שלושת חודי המחץ של התקפת מכבי. גם כאשר הגיח אלמני כדי להפוך את המשולש התוקף למרובע, היה תמיד להפועל, בנוסף לארבעת הקבועים, שחקן קישור נייד ומתחלף שסוכך על הרחבה.
במצב זה שגה מכבי כאשר זנח את האגף, בעיקר בוסטוני או שמילו וכך שותקה למעשה התקפת מכבי, שאי אפשר היה להשוותה להתקפה שמחצה במכבי ת"א.
הפועל לא איפשר למכבי לפעול בהצלחה גם במרכז המגרש, שם נכשל כליל משחק אחזקת הכדור של אלמני האיטי, שכל מבצע אנוכי שלו נסתיים בחסימה של רגל יריב מהירה ממנו.

משחק שונה הפגינו גרשגורן וגוזלן, השניים שהשלימו שלישיית קישור במערך לא מוצלח של 3-3-4 אלא שגוזלן הנמרץ, שהיה אתמול נוקשה מאד והוזהר פעמיים על ידי השופט, נחלש אחרי שתי האזהרות, דבר שבלט במחצית השניה, שהיתה ברובה של הפועל.
ראובן יאנג, המנוסה והחרוץ, קיבל סיוע מצויין מאנגלנדר, ספק כדורי הסרגל, שהיטיב לשחק אחרי פתיחה חיוורת. אנגלנדר ויאנג יחד עם קיצוני הסופה, גדעון גולדברג וחוד ההתקפה אורבך, היציב והטוב, חרצו במו רגליהם את המשחק אחרי שהשתחררו מהמחצית הראשונה הרגועה ונעדרת התכלית שלהם.
במחצית השעה שנותרה, אחרי מבצע כיבוש שער הנצחון של יהושע פלגי, ניסה מכבי להשוות, אבל נתקל בהגנה שהפכה ליציבה וחסונה ונמרצת מאד. יצחק רזון, ששיחק כמגן אחרי הרחקתו של אוז`לבו, תאם את תפקידו. מרדכי פיקר, הכספית של ההגנה, נבון ובעל כושר גופני מצוין, שאיפשר לו לשחק ליד שתי הרחבות. גביסון טוב, מדוייק ושקט, עצמון לא מדויק אבל אחראי ברחבה ובניש - כמעט בלי שגיאות.
הגנה פחות טובה גילה אתמול מכבי. רק רוטנר שמר על יציבות, אך מעוז ההגנה, ישעיהו שווגר, פתח טוב ושגה כמה פעמים באורח מתמיה ליד ובתוך רחבתו.
שחקן אחר שנחלש היה דני שמולביץ, שהיה בלתי יעיל במחצית השניה כמו גוזלן. אחת הסיבות למחצית השעה, המכריעה והמוחצת של הפועל, שחרצה את גורל המשחק.
לפני כן, אחרי שתי ההרחקות ה"מאוזנות", עוד ראינו את מכבי. הוא היה אז איטי, נעדר סיכון, אבל שופע משגים טאקטיים וכמה משחקניו שיחקו בנוקשות, בלי שיפיקו מכך תועלת ממשית.

הפועל לוחם יותר

10 מול 10. עונשין. בוסטוני המשיך, בניש עצר. שמילו פרץ במהירות, נחסם, לא נכנע, המשיך, בעט. בניש הדף. רגע של סכנה. אבל לא כלום.
בדקה ה- 27 ששון פרץ ובעט, רזון עצר ועצמון הדף. מכבי יותר מסוכן. שמילו חטף כדור ממגינו, בעט חלש בשמאלו, לידי בניש.
גדעון גולדברג מגיב. פריצה מהירה, בעיטה לפי השער. גוזלן במקום - קרן. ושוב גולדברג. בעיטת "פצצה" מ- 25 מ` ליד החיבורים. עבירה נוספת של גוזלן. פריד נוזף בו.
מבצע מצוין של גרשוני. יאנג הגיח מולו, אך השוער זינק לרגליו ומנע שער. ההזדמנות היחידה של אלמני - בעיטה מקרוב מתוך הפקעת - הכדור בידי בניש. הפסקה ומיפנה.
הפועל מהיר יותר ולוחם ביותר. מכבי נחלש. ואז ההחמצה של יאנג. הוא נשלח לרחבה, פרץ מהר, הגיע באין מפריע לגרשוני שיצא מולו. בעיטה עזה והכדור ננעץ בגופו של גרשוני, נהדף וחברו מחסל הסכנה.
עוד שתי התקפות של הפועל, שתי שגיאות בהגנת מכבי הנחלשת ואז בא השער של יהושע פלגי. מכבי המום. 15 דקות של משחק שקט, רדוף מסירות ו"משולשים" של הפועל. הוא שולט במגרש.
דאבל-פאס באגף הימני: גולדברג פרץ, אך חדנס הציל. פאס נהדר של אנגלנדר "המרקד" והמלהטט. לכל מבצע מהנה שלו סיום של מסירה מצוינת, כמו בדקה ה- 70: אנגלנדר שלח את פיקר לרחבת מכבי. "פצצה" של הרץ הדינאמי וגרשוני הודף בקושי מעל השער.
עכשיו הפועל שומר על הכדור. הוא "משחק" ביתרונו. מכבי מנצל זאת, הוא יוצא לפיניש שלו. בלי תמיכה של העורף, אבל מול בטחון מופרז ומסוכן של הפועל - 10 דקות תוקפניות של מכבי.
שלפנברג ירה מ- 20 מטרים, ליד החיבורים. בניש יוצא לפקעת כדי לקטוף כדור מסוכן. שלפנברג פרץ ופנדל. שמילו מחמיץ, אנגלנדר בחוץ.
עוד חמש דקות ואחר-כך, מעבר ליציעים, כבר הורמה לעיני כל אחת מארבע המודעות שהורמו מראש ושבישרו על הגמר: שמשון נגד הפועל חיפה. ההצגה השניה, לפחות הוכיחה כי הפועל חיפה ראוי לגמר.
גמר אנגלי כמו? אברטון נגד שפילד וונסדיי? מי תהיה ביום רביעי אברטון הישראלית ?

( "חדשות הספורט" )

הרכב הפועל חיפה: אליהו בניש, אוז`לבו שאלתיאל, דוד גביסון, יצחק רזון, דב עצמון, מרדכי פיקר, גדעון גולדברג, מנחם אורבך, יצחק אנגלנדר, יהושע פלגי, ראובן יאנג.