הברק אינו מכה פעמיים באותו המקום? כבר היו מקרים שכן אבל הערב, שוב בבלומפילד, עלה החיוך על שפתי שחקני ואוהדי חיפה ששבו מיפו עם מלוא שלוש הנקודות. ואף מילה על אמצע חודש מאי.

לא יהיה זה מוגזם לדרוש מכל מי שהקניט ופקפק ביכולתה של חיפה לפתוח את העונה ברגל ימין, ועוד מול קבוצת המיליונרים הצהובה שתקציבה פי שלושה, להיכנס למחילות, בבית או בכל מערכת, ולשתוק. את הכובע אי אפשר ללעוס כי בחיפה כמעט ולא נותרו חנויות לכובעים. כל כך הרבה פעמים "פרצו" לתוכה ונגסו אפילו את המלאי...

לא רק הניצחון ראוי למחמאות כמו ההקרבה של כל 14 השחקנים ששותפו. מכבי חיפה תמיד מהווה סמל לכדורגל התקפי, מתובל בשערים וגם היום לא חרגה מהרגלה, למרות התחזיות שקשה יהיה לצעיריה לעמוד בכבוד מול סוללת הדולרים שניצבה מולה.

למרות ההנאה מה"ויקינגים" שלא נחו לרגע, לאלישע לוי נותרה עדיין עבודה רבה, כפי שהוא נוהג לומר והניצחון מאפשר לו לתקן את הליקויים תוך כדי תנועה.

אם בתחילת המשחק נדמה היה שהתנועה במגרש תהיה חד-סטרית והמארחים יסתערו על ההגנה הלא מתואמת של חיפה, התמונה אחרי רבע שעה התהפכה, ללא קשר לפציעתו של ברק יצחקי שנאלץ לצאת בשלב מוקדם.

קצב המשחק הוכתב ברגלי החיפנים ששלטו, סיכנו ללא הרף את שטראובר המצוין שמנע מחבריו תבוסה, בעיקר בעימותים הישירים מול מוחמד גדיר שיכול היה בערב הראשון לברוח בטבלת מלך הכובשים.

בשעה שצעירי חיפה (אפילו לא שחקן אחד מעל גיל 30 בהרכב הפותח !) השתיתו את משחקם על מהירות וכוח, לשחקניו של אבי נמני ניתנו מעט הזדמנויות, רובן ככולן אחרי ביצוע תשע בעיטות הקרן שנורו מרגלו השמאלית של האריס מדוניאנין.

לכל אותן בעיטות לא הצליח השוער אמיר אדרי לצאת וללכוד אחת מהן, ללא ספק נקודת התורפה שלו. לעומת זאת, אין ספק שמדובר באחד מהשוערים הטובים בליגה כאשר עליהם להתייצב על קו השער, לקרוא את מהלכי הכדור ולזנק באומץ לכל פינה אליה נבעטו הכדורים.

הקלף החזק של חיפה, מגניה ואין כאן תופעה חדשה. עלי עותמן מימין שיחק מצוין במחצית הראשונה, נחלש מעט מאוחר יותר אבל את העבודה העיקרית, תקיפות ופריצות מחד והצרת צעדיו של יואב זיו, עשה היטב.

עזר כנגדו היה פיטר מסיללה. מי אמר שראה אותו עצוב ולא מחייך בשובו מהמונדיאל עקב אי מציאת קבוצה עבורו ? תשאלו את מאור בוזגלו וקלמי סבן. הראשון חשב שקל יהיה לחלוף ללא בעיות על פניו של מגן "מתוסכל", המגן ה'רומני' לא הצליח לבלום את הספרינטים המהירים שאחד מהם הפך ל"בישול" לשער הניצחון.

במרכז ההגנה התמונה מעט ורודה יותר מאשר לפני שבועיים. עדיין חסר הדבק האפוקסי בין שי מימון לקאנוטו, כך ברבע השעה הראשונה, אך בהמשך השניים תפסו ביטחון ו"חיסלו" לחלוטין את רוברטו קולאוטי (זה לא החלוץ שמכרנו למינשנגלדבאך !!) שנגע בכדור אולי פעמיים במהלך כל המשחק.

על קאנוטו רואים מיד שהוא מבין כדורגל. הוא מתאקלם וחכם בדרגה מכל יריב שניצב מולו, מתערב ולא מרחיק בהיסטריה, מימון השתפר ומשחק הגובה שלו מצוין. קשה לדרוש ממנו להפוך בן-לילה למעוז ההגנה כאשר בחצי השנה האחרונה נאלץ לשחק בצמוד לשלושה בלמים שונים. אחרי פתיחה הססנית משהו ה"צהובים" הפסיקו להאמין שניתן לחגוג עליו.

החלק החזק של חיפה, כצפוי היה מערך הקישור. ג'ון קולמה אולי לא בועט לשער, אולי לא מוסר תמיד מדויק אבל ברגע שמבקשים ממנו ל"תת תחת" (ולא צריך לבקש), בלתי ניתן למעבר. מתוך 20 העבירות שחיפה ביצעה, מחצית הכמות שייכת לו. ולא מדובר בעבירות גסות. בעל הצמה לא עושה חשבון, דוחף גוף בריא לנפש מהססת ולוקח את הכדור.

בשעה שהקולומביאני טאטא את השטח, התפנה הפורטוגלי אדריין סילבה להשתתף במתקפה על שער תל אביב. עדיין לא מסכן את השער אך כל עוד האוויר היה בריאותיו ניתן היה להבין מדוע הנשיא יעקב שחר אמר שהביא את אחד הזרים הטובים שנראו כאן. אם מעמידים אותו מול הרכש של מכבי ת"א, כולם יחד לא מגיעים לקרסוליו על פי משחק זה. והוא עוד יילך וישתפר יחד עם מזג האוויר.

יניב קטן נשאר המנהיג של חוליית המסתערים וגם כאשר הוא בערב בינוני, על פי נעליו יישק קצב המשחק. שיפור רב במשחקו של טוראי אייל גולסה וכוכב הערב, מוחמד גדיר בהופעה יוצאת מהכלל כולל שער הניצחון הנפלא שכבש.

גדיר תעתע שוב ושוב ביואב זיו ובכל שחקן הגנה מולו וזו חייבת לו תודה מאחר וניצב בפני הבקעת שלושער. רק יכולת גבוהה שהפגין לירן שטראובר מנעה ניצחון חיפני מרשים יותר.
דבאלישווילי הקשה מאד על אבי סטרול, לא הגיע למצבים אך פינה את הדרך לגדיר שהחטיא פעם אחר פעם.

אלישע לוי שם הפעם דגש מיוחד על חוליית אמצע המגרש ולראייה, כל שלושת המחליפים נכנסו לעמדות אלה. מעניין היה לראות את עידן ורד ולמעט כרטיס צהוב ספידי (חצי דקה אחרי שנכנס), הקשר המבטיח זקוק לשקט כי לא לשחק כמעט שנה בעקבות פציעה בכתף, סיפור לא פשוט. סבלנות בחיפה יש בכמויות.

ברור שתל אביב התאכזבה לשמוע את שריקת הסיום של מאיר לוי כאשר לא הצליחה לכבוש לפחות שער שוויון. אם זה היה קורה, חיפה הייתה מקופחת.
לא היו לתל אביב הכלים המתאימים לפצח את משחק ההגנה החיפני. כאמור, אלמלא הבעיטות החופשיות ובעיטות הקרן, אמיר אדרי היה חותם אבטלה.

החלק הקדמי נוטרל, קולאוטי ויובל אבידור (רק כאשר ספג צהוב נוכחותו הורגשה) הועלמו, הקשרים שירן ייני וסידידה לא הוו משקל נגד לקולמה וסילבה וכאשר יצחקי נפצע ויצא, נותר מדוניאנין בודד. בוזגלו התרוצץ, נסגר ולא הביא תועלת. ואם השוער שטראובר הפך למצטיין במחנה המפסידים- הדבר אומר דרשני.

קצב המשחק היה טוב בהתחשב בתקופה זו של העונה ועם מזג האוויר הקטלני, היו 24 בעיטות לעבר השערים, משחק אגרסיבי שגרר 35 עבירות ו- 13 קרנות. צריך יותר לפתיחת העונה ?

פתיחת המשחק לא רמזה על סיומו. כבר בדקה השלישית מדוניאנין נותר חופשי באגף הימני, העביר כדור רוחב אותו הצליח לבלום ברגע האחרון עלי עותמן ששיחק הערב על תקן מציל.

רבע שעה מהפתיחה נראה קולאוטי (באמת ראו אותו !) מגיח מימין, אחרי מסירת פז של בוזגלו ומול אדרי בעט לפינה הרחוקה. מטר וחצי מהרשת.

חיפה אותתה שלא הגיעה לשמש כתפאורה. סילבה השאיר לגולסה כדור. רק לבעוט ולכבוש מול שטראובר שהחל את הערב הגדול שלו (18). בתוך דקה ניתנו למוחמד גדיר שתי הזדמנויות מצוינות לעשות 0:2.

בראשונה קיבל כדור מעותמן, הסתובב והשאיר שני גנים מאחור ובעט מעל למשקוף ומיד קיבל כדור נוסף, הפעם מסילבה (27) שחטף, מסר וראה את חברו בועט בשנית מעל למסגרת.

גדיר נכנס לאקסטזה ובדקה ה-30 היה הכי קרוב לשער. קטן מסר לו כדור רוחב פנטסטי והחלוץ בעט לפינה הקרובה וראה כיצד השוער מציל שער בזינוק ענק.

תל אביב ביקשה ליהנות מאלת המזל ואחרי קרן של בוזגלו, הכדור פגע במקרה ברגלו של קולאוטי ויצא לחוץ. בדקה ה-33 הקיץ הקץ על החטאות חיפה. מסיללה, זוכרים ? מלך ה"מבשלים" של העונה שעברה, הגיח קדימה, הגביה במדויק וגדיר נמוך הקומה התרומם כאילו היה נוגח קלאסי ונגח מצוין לפינה הנמוכה. שטראובר הצליח לגעת אך גם הוא "הבין" שצדק צריך גם להיראות- 0:1 לחיפה.

בוזגלו ניסה לרדת עם שוויון, עקף את מימון (41) ומצא את אדרי מוכן.
פתיחת המחצית השנייה מצאה את חיפה נלחצת. לא משהו מעורר דאגה. מדוניאנין ואבידור ניסו לכפות על אדרי מאמץ והוא עמד בו ללא מאמץ. ה"צהובים" ששיחקו הערב בלבן עברו לשחק עם ארבעה חלוצים עם כניסתו של אלירן עטר וחיפה ניצלה זאת. כמעט ניצלה.

גדיר (58) קיבל כדור מהסרטים מסילבה, פרץ לבד מול השוער ובעט לפינה הרחוקה, שטראובר לא נכנע. שלוש דקות לאחר מכן הצלת שער מראשו של עותמן בעקבות קרן ובצד השני, קטן מעביר משמאל מסירה על מגש וגדיר לא הצליח להגיע ולכבוש.

בדקה ה-68 ניתן היה לראות עד כמה המארחים להוטים לא להפסיד במשחק הפתיחה. יואב זיו התפתל מכאבים על הדשא, חברו מדוניאנין התעלם ממנו ודהר קדימה. נו, נו, מה היה קורה לו שחקן חיפני היה נוהג כמוהו.

גם גדיר לא. כי הוא שוב פרץ מול שטראובר (ספרתם כמה פעמים ?), ניסה לחלוף על פניו (77) מצד שמאל במקום לכוון הנגדי, נבלם ורפאלוב לא הספיק לנצל את עובדת השער הריק.

האקורד האחרון שמנע "פאשלה" ארע בדקה ה-87 כאשר המחליף באנינג שלח כדור מצוין לעטר שהסתער לעברו של אדרי המזנק. מהמפגש הכדור חמק לחוץ, אדרי נזקק לטיפול רפואי קצר.

תם ונשלם. פריס לא בערה בחמישי- חיפה גם לא בראשון.

הרכב מכבי תל אביב: לירן שטראובר, קלמי סבן, אבי סטרול, סאבו פאביצ'ביץ, יואב זיו, שירן ייני (אלירן עטר/57), ג'בריל סידידה (אלברט באנינג/73), מאור בוזגלו, האריס מדוניאנין, ברק יצחקי (יובל אבידור/26), רוברטו קולאוטי.