תפריט
ראשי > חדשות - שיעור בהיסטוריה: כשהליגה נעצרת
מאת: יצחק הברמן, מכבי חיפה | ראשון, 05/04/2020,

שיעור בהיסטוריה: כשהליגה נעצרת

לאורך עשרות השנים של הכדורגל בישראל, נרשמו לא מעט מקרים בהם הליגה נעצרה. אם בגלל מלחמות, קומבינות או כל אירוע מוזר אחר. ההיסטוריון של המועדון, יצחק הברמן, לוקח אותנו למסע בזמן
הכדורגל בימי מלחמת המפרץ. קטע מתוך הסרט "מכבי חיפה - מאה שנים ראשונות" 

הפגרה המאולצת שנכפתה על הכדורגל הישראלי בפרט והעולמי בכלל, עקב מגפת הקורונה, נפלה על הכדורגלנים כרעם ביום בהיר. אלא שבמבט לאחור, עשרות שנים לאחור, מגלה שפגרות מאולצות הקשורות דווקא להיבטים צבאיים, גררו את שחקני מכבי חיפה לפגרות ממושכות.
 
קום המדינה
הראשונה שבהן, ערב מלחמת העצמאות. כל כך הרבה שנים המתינו במכבי חיפה לרגע הגדול בו הקבוצה תחל סוף-סוף לשחק בליגה הראשונה ומשזה קרה, בחלוף ארבעה מחזורים בלבד, השחקנים פוזרו לחזיתות הקרב השונות והצטרפו לצה"ל שנלחם במלחמת העצמאות.
למרות המתח, ערב הכרזת האו"ם על הקמת מדינה יהודית בכ"ט בנובמבר 1947, הליגה יצאה לדרך. במחזור הראשון חיפה זכתה לניצחונה הראשון, 2:4 ביתי על מכבי ראשון לציון. במשחקים הבאים נחלה הפסדים לנורדיה תל-אביב (3:0) בדרבי מול הפועל החזקה (5:1) וביום הכרזת האו"ם נגד הפועל רמת גן (4:1).
משהסתיימה המלחמה הבינו במכבי חיפה את גודל האסון שגבתה מעם ישראל ומהמועדון. שבעה שחקנים נהרגו: אהרן רוזנפלד, מלך שערי הקבוצה בעונת העלייה, שלמה פוליקמן שהונצח בקריאת קבוצת הנוער הראשונה במועדון, מרדכי עדס, ישראל וולהנדלר, חיים גולדמן, הרי אדלמן וטננבאום בגיל נוער ששימש כבר כטייס במטוס "רימוס" ומטוסו הופל.
הליגה שהופסקה ב-29 בנובמבר 1947 חודשה ב- 4 ביוני 1949, במשחק שנערך בנתניה ובו מכבי המקומי גברה על החיפאים 2:3.
 

הדרבי האחרון לפני מלחמת העצמאות

ששת הימים
פגרת מלחמה שנייה נכפתה על הליגה הישראלית ערב פרוץ מלחמת ששת הימים ביוני 1967. גם הפעם עונה אחרי שמכבי שבה לליגה הלאומית. מדובר בעונה כפולה שהשתרעה בין השנים 1966-68. הוחלט על הקפאת העליות והירידות בלי סיבה של ממש.
עד המחזור ה-26 הליגה התנהלה כרגיל. מכבי חיפה הפתיעה ונצמדה לצמרת הגבוהה. המאמן, אברהם מנצ'ל, בנה קבוצה צעירה, כולה על טהרת בוגרי מחלקת הנוער ואלה החזירו בגדול. ב-20 במאי 1967 נערך המחזור האחרון ובו מכבי סיימה בתיקו חוץ (1:1) מול הפועל רמת גן. מכבי חיפה דורגה שנייה עם 33 נקודות ולפניה ניצבה מכבי תל אביב (35). אחריה הפועל חיפה (32) והפועל באר שבע (32), הפועל פתח תקווה (31) והפועל תל אביב (28). חדי העין יבחינו שחמש משש הקבוצות נכללות השנה ב"פלייאוף" העליון. בית"ר ירושלים לא, שיחקה בליגה השנייה.
שליט מצרים, עבדול נאצר סגר את מיצרי טיראן, ישראל המתינה עד 5 ביוני ותקפה. מלחמה קצרה. הכדורגל חזר אט-אט לכותרות לא לפני ש"פייק ניוז" מעורר חששות הסתובב בקרב אוהדי הכדורגל של מכבי. דווח לא רשמי שהגיע לאוזניהם דיבר שהבלם הבינלאומי, ישעיהו שווגר "נעדר". כולם שמרו את הסוד כדי שלא יגיע לאוזניה של רעייתו, ורדה. לא נעדר ולא בטיח. שווגר חזר חי וקיים. עדיין לא משחקי ליגה. המשחק הפיקנטי בתחילת יולי. 3000 צופים רעבים לכדורגל הגיעו לאצטדיון קריית אליעזר לצפות בשתי "ירוקות". מכבי חיפה 1967 נגד מכבי חיפה 1957. חוויה של ממש.
הצעירים הופיעו בהרכב: יחזקאל גרשוני, קרול רוטנר, קלמן זוננשיין, שמואל חדנס, ישעיהו שווגר, דוד גוזלן, חיים אלקיים, דני שמולביץ, אהרן גרשגורן, נתן הירש, שמואל (דידי) ששון. הרכב מלא וחסר רחמים. בהמשך שותפו גם חסן בוסטוני, פנחס שיטהולץ, גבי בליטי, מוטי לובצקי ויצחק שטרית.
מנגד, מכבי חיפה שקבעה את ה-DNA של המועדון לדורותיו. חלק גדול מהשחקנים הספיק לפרוש וחזרו למפגש הפיקנטי: אריה שולץ, חגי גולנסקי, מרדכי מרטין, משה חביבי, שלום ואנו, זכריה בן-צבי, ג'וני הרדי, אשר עלמני, שלמה לוי, אברהם מנצ'ל, ישעיהו הלד. ללקק את האצבעות. עוד שותפו בנימין דוידוביץ, (אבא של ניר), אהרן דניאל, יצחק צבי, טיבי כהן, יוסי כהן ויצחק שפירא.
תוצאת המשחק הפכה שולית (3:8 לצעירים) אבל במשחק היה הכל מהכל.
הליגה חודשה כעבור שלושה חודשים. כמה סמלי היה שבמשחק הראשון בליגה המחודשת, בקריית אליעזר, את שער הניצחון מול שמשון תל אביב כבש אהרן אמר בפתיחת המחצית השנייה. איפה הסיפור? אהרן אמר, מגדולי השחקנים במכבי חיפה, נקלע לחוסר מזל. הקשר-חלוץ, מלך השערים הראשון של מכבי חיפה (1958) שבר את רגלו פעמיים. הטרגדיה הגדולה, שלו ושל מכבי ונבחרת ישראל, ימים ספורים אחרי הופעה הרואית במדי הנבחרת מול יובנטוס האיטלקית, מהקבוצות הטובות בעולם, שהגיעה למשחק נעילת המכביה השישית (ספטמבר 1961). נגמר 3:3 מדהים כאשר אמר ומנצ'ל ממכבי זכו לשבחים רבים מעומר סיבורי, גדול שחקני יובנטוס. לא פחות.
סיבורי הדגיש ש"אמר ומנצ'ל יכולים לשחק בליגה האיטלקית". על פי דווחים האיטלקים הציעו חצי מיליון דולרים עבור שניהם, סכום אסטרונומי בשנות השישים. את אמר חיפה לא רצתה לשחרר, מנצ'ל פתר לה את הבעיה וסרב לעזוב את ישראל. כמה ימים לאחר מכן אמר נפצע קשה במקום עבודתו, נמל חיפה, עת משא כבד של צינורות ברזל נפל על רגלו וריסק אותה. באיטליה היו המומים ושאלו בתקשורת: "שחקן כזה עובד אצלכם בנמל?".
נחזור לליגה. אמר כבש וזה בדיוק משחק החזרה שלו אחרי מספר חודשים שנעדר בגלל... שבר ברגלו. מאז ועד היום הכדורגלן הזוהר נמנע מלהתראיין לתקשורת בטענה שבכל פעם שהתראיין, נפצע קשה.
 
מלחמת המפרץ
וזאת לא הייתה הפגרה המלחמתית האחרונה. שליט עירק, סאדאם חוסיין, פתח במתקפת טילים על ישראל וקטע את הליגה הישראלית אחרי המחזור ה-14, בו מכבי חיפה ניצחה בשכונת התקווה את בני יהודה 0:1. אחרי המחזור הזה הפועל פתח תקווה וחיפה היו עם מספר נקודות זהה.
הליגה נפסקה ב-12 בינואר 1991 וחודשה רק אחרי חודשיים (16.3) בהפסד חוץ להפועל פתח תקווה 2:1. בהפוגה ממשחקי הליגה קרו מספר דברים. הבלם הרוסי הבינלאומי, ולדימיר בסונוב נבהל מהטילים וביקש לשחררו מהחוזה כדי לשוב למולדתו אחרי צמד משחקים בלבד, שני ניצחונות על צפרירים חולון ובני יהודה. מי שהרוויח, רפי אוסמו, מנהל הקבוצה הנוכחי שחזר להרכב ורץ אתו עד ל"דאבל" בסיום.


האימונים התנהלו במגרשים שונים. חיפה ברחה לאזורים בהם טווח הטילים לא הגיע, בעיקר לאזור העמקים. הוחלט שמשחק חצי גמר גביע הטוטו נגד בית"ר תל-אביב יורחק עד אצטדיון וסרמיל בבאר-שבע (9 בפברואר) מפחד הטילים. המשחק הסתיים בהפסד בדו קרב מהנקודה הלבנה. הסיפור של המשחק: כאות הזדהות עם אוהדי הכדורגל, החליט הערוץ הראשון לשדר את המשחק בשידור ישיר. שידרו אותו כולל ההארכה ודווקא לקראת בעיטות ההכרעה החזירו את השידור לאולפן....
עוד משחק, בסיבוב הראשון של הגביע הועתק למגרש בעפולה. 800 צופים יצאו מהמקלטים והגיעו לצפות (16 בפברואר 91') בניצחון "ביתי" על מכבי שעריים 0:3 משערים של אייל ברקוביץ, איתי מרדכי ואלון חרזי.
 
איך מסיימים עונה שהופסקה?
לפתרון הסוגייה הזאת ראשי ההתאחדות זקוקים למוחם הקודח של עסקני שנות הארבעים והחמישים. שם מצאו פתרונות "יצירתיים", תמיד על חשבון מכבי חיפה.
עונת 1945/46. מכבי חיפה סיימה ראשונה במחוז הצפון בליגה השנייה ושחקניה כבר חגגו את העלייה. משום מקום התקבלה החלטה בהתאחדות לכדורגל שמנעה מחיפה להשלים את החגיגות. המציאו כל מיני סיבות, וחיפה אפילו לא הייתה קשורה אליהן. כל התחנונים והבקשות נפלו על אוזניים ערלות.
מצחיק יותר, ואז איש לא צחק, היה האירוע במרץ 1954. במשחק הנעילה מכבי חיפה ניצחה 1:2 את הפועל כפר-סבא וניצלה מנשירה. באו קברניטי בית"ר תל אביב וטענו שהמשחק בין מכבי חיפה למכבי פתח תקווה, שהתקיים שישה מחזורים לפני כן (דצמבר 1953) והסתיים בניצחון חיפה 2:3, לא נערך בתנאים ספורטיביים. לטענתם, המלאבסים הופיעו בחיפה ללא ארבעה מכוכביהם, וגם אחרי שהוליכו 0:2 שלושה משחקניהם, כולל השוער נחום בוך, עזבו את המגרש ועלו ליציע ללא כל סיבה, תוך ניצול העובדה שניתן להמשיך ולשחק בשמונה שחקנים.
הערעור התקבל ונקבע משחק חוזר, תשעה חודשים (לא טעות !!!) אחרי סיום העונה. מעין מבוא לעונה הבאה. ההתאחדות עשתה הכול, אבל הכול, שחיפה תיכשל. היא נטלה מחיפה את זכות האירוח במשחק החוזר והעבירה אותו למגרש הפועל בכפר סבא. חיפה ניצבה על הרגליים האחוריות ודרשה: אם רגרסיה, הרשו לנו להחזיר את השחקנים ששיחקו במשחק המדובר, על אף שכבר הספיקו לעבור מהקבוצה, דוגמת החלוץ אברהם טוריקה ממכבי תל-אביב. להפתעתה, הבקשה אושרה.
ההתאחדות הציבה משקיפים בכל פינה, אוהדי חיפה מילאו את היציעים, אוהדי בית"ר תל אביב נתלו על הגדרות ובמגרש נראתה רק קבוצה אחת. ישעיהו הלד הבקיע מיד בדקת הפתיחה, פתח תקווה איזנה (17) אבל ג'וני הרדי עם צמד ושער נוסף של הלד שמו סוף לסאגה. 1:4 וחיפה נותרה בליגה.
הפגרה הנוכחית שונה בתכלית, איש אינו יכול לקבוע מתי השחקנים ישובו לכר הדשא. בואו נקווה שהסיפור ייגמר כמה שיותר מהר ונחזור כבר לראות כדורגל.