חלוץ שהגיע למכבי חיפה בגיל 25 כדי להחליף את החלוץ האוקראיני, ואסילי קרדאש. החל לשחק כדורגל בגיל 9 בבית הספר לכדורגל בהאראדה, בירת זימבבואה, עיר בת שני מיליון תושבים. בגיל 16 הצטרף לקבוצת סקו-יונייטד מהליגה הראשונה שם שיחק במשך שנתיים. לאחר מכן עבר לקבוצת ה"אסים השחורים", אף היא מהליגה הראשונה. באותה תקופה צורף לנבחרת הלאומית. בגיל 20 עבר לשחק בקבוצת בוש באקס מטרנסקאיי, מהליגה הבכירה בדרום- אפריקה שהייתה אלופה. מוגאיי זכה עמה בשני גביעים בשתי העונות בהן שיחק בשורותיה וכבש 21 שערים ב- 36 משחקים. מוגאיי נבחר בשנת 1992 לכדורגלן השנה בדרום-אפריקה והוכתר כמלך השערים. למכבי חיפה הגיע אחרי מספר ימים של מבחנים בקבוצה האנגלית ווסטהאם אך לא קיבל רשיון עבודה. בבואו התגלה ככדורגלן מהיר (רץ 100 מ` ב- 12 שניות), לא אנוכי, עובד בשביל אחרים ובעל מיומנות, טכניקה גבוהה, הנעת כדור סבלנית ומדוייקת, בעיטה טובה, כדרור מהיר ובעל משחק ראש משובח. תכונות אלה באו לכלל ביטוי במינון לא גבוה במכבי חיפה. לפני משחק הבכורה שלו מול מכבי הרצליה חזר ממשחק של נבחרת זימבבואה מול קמרון כשרגלו הימנית נפוחה והיה קיים חשש לקרע ברצועות. כשהחל לשחק, התחבב על שחקני הקבוצה. לשיאם הגיעו הדברים במשחק נגד הפועל באר-שבע כאשר נפסקה בעיטת 11 מ` לזכות חיפה ואיל ברקוביץ הזיז את כולם מהנקודה הלבנה ואפשר למוגאיי לכבוש את שערו הראשון בישראל. מוגאיי שהגיע לארץ בגפו. את רעייתו ובתו השאיר בארץ המוצא ולכן סבל מבדידות גדולה. הוא ניהל שיחות טלפון רבות עם משפחתו ולמרות הנהמות הגזעניות שנשמעו לעברו, בגלל צבע עורו השחום, רצה להמשיך לשחק כאן, אולם מכבי חיפה ויתרה על שירותיו.

(יצחק הברמן)